בגן האמונה המבואר עמוד שנז

הגן היומי בגן האמונה המבואר, עמוד שנ"ז: כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם, שֶׁמַּצְדִּיק שֶׁיְּאַבֵּד נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְאֶת כָּל הַשֶּׁפַע הָרוּחָנִי וְהַגַּשְׁמִי...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 05.04.21

בגן האמונה המבואר עמוד שנז

כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם, שֶׁמַּצְדִּיק שֶׁיְּאַבֵּד נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְאֶת כָּל הַשֶּׁפַע הָרוּחָנִי וְהַגַּשְׁמִי שֶׁבָּא עִמָּהּ, וְשֶׁבִּמְקוֹמָהּ יִשְׁלְטוּ בּוֹ כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה, וְשֶׁיַּגִּיעוּ לוֹ נְזָקִים נוֹרָאִיִּים בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת.
עַתָּה מוּבָן עוֹד יוֹתֵר מַה שֶּׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם:"כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ". כִּי רַק אָדָם שֶׁהוּא כְּסִיל וְרֵיקָן מִכֹּל וָכֹל, מוּכָן לְאַבֵּד כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, וְלִפֹּל לְכָזוֹ הַסְתָּרָה וּלְטֻמְאָה בִּשְׁבִיל הַהֲנָאָה הָרִגְעִית שֶׁל פֻּרְקַן כַּעְסוֹ.
הַהֶפְסֵד שֶׁל הַכַּעַס הוּא נוֹרָא מְאֹד מְאֹד! אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם, שֶׁכְּדַאי בִּשְׁבִילוֹ לְאַבֵּד אֶת הַנְּשָׁמָה!

שָׁלוֹם עִם בּוֹרֵא עוֹלָם

אָדָם שֶׁחֲסֵרָה לוֹ אֱמוּנָה הוּא תָּמִיד בְּמַחֲלֹקֶת עִם ה’ יִתְבָּרַךְ. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ עָלָיו בְּצוּרָה מְדֻיֶּקֶת כְּדֵי לְהָבִיא אוֹתוֹ אֶל הַתִּקּוּן וְאֶל הַשְּׁלִיחוּת שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם: פַּעַם הוּא רוֹצֶה לְעוֹרְרוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וּפַעַם לָשִׂים לֵב לִנְקֻדָּה מְסֻיֶּמֶת. פַּעַם לִלְמֹד אֵיזֶה שֵׂכֶל שֶׁל אֱמוּנָה, וּפַעַם שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל נוֹשֵׂא מְסֻיָּם בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת. פַּעַם לְעוֹרְרוֹ לָשִׂים דָּגֵשׁ עַל עִנְיָן זֶה, וּפַעַם לְכַוְּנוֹ לְשַׁנּוֹת כִּוּוּן בַּחַיִּים. וְכוּ’ וְכוּ’.
וְאִלּוּ הָאָדָם מֵבִין אַחֶרֶת – הוּא מֵבִין יוֹתֵר טוֹב מֵהַבּוֹרֵא מַה טּוֹב בִּשְׁבִילוֹ… הוּא רוֹצֶה שֶׁהַכֹּל יֵלֵךְ לוֹ כְּסֵדֶר, וְיִהְיוּ לוֹ חַיִּים קַלִּים, בְּלִי שֶׁיִּלְמַד מֶה עָלָיו לְתַקֵּן, בְּלִי שֶׁיַּעֲבֹד עַל עַצְמוֹ, בְּלִי שֶׁיִּתְמוֹדֵד, רַק יָנוּחַ וְיִחְיֶה בְּשַׁלְוָה וּבְנַחַת – וְיִישַׁן אֶת חַיָּיו…
וְזוֹ הִיא בְּעֶצֶם עַצְלוּת שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם, הַנּוֹבַעַת מֵחֹסֶר אֱמוּנָה, שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁבָּא לָעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל לְבַלוֹת אֶת יָמָיו בְּשַׁלְוָה וּבְנַחַת וְ’לִשְׂרֹף’ אֶת הַחַיִּים. וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בָּא לָעוֹלָם הַזֶּה לִשְׁלִיחוּת, וְחַיָּב הוּא לַעֲבֹר אֶת כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ וּלְהַשְׂכִּיל מֵהַכֹּל. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם לְהוֹסִיף דַּעַת וּלְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא יוֹתֵר, שֶׁזּוֹ תַּכְלִית בִּיאָתוֹ לָעוֹלָם. וְאוֹתָהּ חָכְמָה, שֶׁמַּשִּׂיג עַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ, נוֹתֶנֶת לוֹ חַיּוּת, זְרִיזוּת, שִׂמְחָה וְכֹחַ וְכוּ’.
לָכֵן, אִם יַאֲמִין בְּכָךְ, יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּמֶרֶץ לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ בִּשְׁבִיל לַעֲמֹד בְּכָל נִסָּיוֹן וְנִסָּיוֹן. וְרַק כָּךְ תִּהְיֶה לוֹ בֶּאֱמֶת מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָנוּחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה, מוּכָנוֹת לוֹ הַרְבֵּה הַפְרָעוֹת לִמְנוּחָתוֹ, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ רֶגַע אֶחָד שֶׁל נַחַת אֲמִתִּית. כִּי רַק מִי שֶׁהוּא מְרֻצֶּה לַעֲבֹד וְלַעֲמֹל, יֵשׁ לוֹ נַחַת וּמְנוּחָה בָּעוֹלָם הַזֶּה.
לָכֵן, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵין לָאָדָם לִכְעֹס, כַּאֲשֶׁר אֵיזֶה דָּבָר אֵינוֹ מִתְנַהֵל כִּרְצוֹנוֹ, אֶלָּא הוּא אַף צָרִיךְ לְהִתְבַּטֵּל לַהַשְׁגָּחָה שֶׁל הַבּוֹרֵא, וּלְהִתְבּוֹנֵן בַּמְּסָרִים שֶׁהוּא מוֹסֵר לוֹ, שֶׁרַק כָּךְ הוּא יַגִּיעַ לַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ וְלַשְּׁלִיחוּת שֶׁלּוֹ בַּחַיִּים.

כְּלַל הַזָּהָב

זֶהוּ הַכְּלָל שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לְנֶגֶד עֵינֵי הָאָדָם תָּמִיד:
כָּל פַּעַם שֶׁאָדָם כּוֹעֵס – לְמַעֲשֶׂה, הוּא כּוֹעֵס עַל ה’! כִּי עַל פִּי הָאֱמוּנָה, כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לְךָ הוּא מִפְּנֵי שֶׁה’ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ. וְאִם אַתָּה כּוֹעֵס, לְמַעֲשֶׂה, אַתָּה כּוֹעֵס עַל ה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא עוֹשֶׂה כְּפִי רְצוֹנְךָ!

קִנְאָה

צְרִיכִים לָדַעַת, שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית וּמְדֻיֶּקֶת עַד לַפְּרָט הָאַחֲרוֹן, בְּדִיּוּק לְפִי הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד לְפִי שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ וּלְפִי הַגִּלְגּוּלִים שֶׁלּוֹ לְצֹרֶךְ הַשְׁלָמַת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהָבִין לְבַד כַּמָּה וְכַמָּה פְּרָטִים יֵשׁ, שֶׁמִּשְׁתַּנִּים בְּאֵין סוֹף שִׁנּוּיִים מֵאָדָם לְאָדָם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ:"כְּשֵׁם שֶׁפַּרְצוּפֵיהֶם שׁוֹנִים, כָּךְ דֵּעוֹתֵיהֶם שׁוֹנוֹת". נִמְצָא שֶׁלְּכָל אָדָם בָּעוֹלָם יֵשׁ מַסְלוּל אִישִׁי וּמְיֻחָד לוֹ, וְאֵין שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אוֹתוֹ הַמַּסְלוּל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִחְיוֹת בַּמַּסְלוּל שֶׁלּוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל אַף אֶחָד, וְכָל שֶׁכֵּן לֹא לְקַנֵּא בּוֹ.
 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה