בגן האמונה המבואר עמוד רצז

הגן היומי בגן האמונה המבואר, עמוד רצ"ז: לְמַעֲשֶׂה, הַהוֹדָאָה הִיא הַבִּטּוּי, שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית וּמַרְגִּישׁ שֶׁהַכֹּל מַתְּנַת חִנָּם. וְאִם הוּא...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 06.04.21

בגן האמונה המבואר עמוד רצז

לְמַעֲשֶׂה, הַהוֹדָאָה הִיא הַבִּטּוּי, שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית וּמַרְגִּישׁ שֶׁהַכֹּל מַתְּנַת חִנָּם. וְאִם הוּא אֵינוֹ מוֹדֶה, זֶה מַרְאֶה שֶׁהוּא אֵינוֹ מַאֲמִין בֶּאֱמֶת וּמַרְגִּישׁ כָּךְ.
וְדַע שֶׁהַשָּׁלָב הַזֶּה שֶׁל הַהוֹדָאָה הוּא גַּם הָאַחֲרוֹן וְגַם הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ בְּמַעְגָּל. כִּי בֶּאֱמֶת בְּפֹעַל, כְּשֶׁהָאָדָם כְּבָר נִמְצָא בַּעֲבוֹדָה, הוּא צָרִיךְ לְהַקְדִּים תָּמִיד אֶת שְׁלַב הַהוֹדָאָה לְכָל דָּבָר.

רוֹצִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה

אָדָם שֶׁמַּתְחִיל לְהִתְקָרֵב לַה’ וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, צָרִיךְ לִלְמֹד הֵיטֵב אֶת שִׁבְעַת הַצְּעָדִים שֶׁל ‘תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט’, וּלְהִתְפַּלֵּל לִזְכּוֹת לְקַיְּמָם, מֵאַחַר שֶׁבְּלִי הַכְּלָלִים הָאֵלֶּה, הוּא עָלוּל לְהִתְרַחֵק מֵה’ יִתְבָּרַךְ דַּוְקָא בִּגְלַל הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.
כָּאָמוּר, הַסִּבָּה לְכָךְ הִיא, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מַתְחִיל לִלְמֹד מַה הִיא הָאֱמֶת, וְכֵיצַד צְרִיכִים לִהְיוֹת מִדּוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו, וְהוּא מִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ וְרוֹאֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה חֶסְרוֹנוֹת, וּבִפְרָט תַּאֲוָה רָעָה אוֹ מִדָּה רָעָה מְסֻיֶּמֶת, שֶׁהִיא חֲזָקָה מְאֹד אֶצְלוֹ – אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל פִּי ‘תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט’ – אֲזַי הוּא נוֹפֵל מִזֶּה לְיֵאוּשׁ. וְזֹאת, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מֵבִין עַל פִּי שִׂכְלוֹ, שֶׁ’תְּשׁוּבָה’ – פֵּרוּשָׁהּ לְהַאֲשִׁים אֶת עַצְמוֹ וְלִרְדֹּף אֶת עַצְמוֹ וְלִפֹּל לְמָרָה שְׁחוֹרָה. וְכֵן נִכְנָסוֹת בּוֹ מַחֲשָׁבוֹת, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִשְׁתַּנֶּה וְכַדּוֹמֶה.
כַּמּוּבָן, אֵלֶּה הֵן מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע. וְאִלּוּ עַל יְדֵי כְּלָלֵי תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁאוֹתוֹ חִסָּרוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ, הוּא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מְדֻיֶּקֶת. וְזוֹ הַשְּׁלִיחוּת שֶׁלּוֹ בְּגִלְגּוּל זֶה לְתַקֵּן דָּבָר זֶה. וְהָעִכּוּב שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּהִתְקַדְּמוּת הָרוּחָנִיּוּת שֶׁלּוֹ, הוּא לְטוֹבָתוֹ, עַד שֶׁיִּבְנֶה כֵּלִים עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה וְעַל יְדֵי הָעֲבוֹדָה וְכוּ’. וְאָז בְּוַדַּאי הוּא יִזְכֶּה לְתַקֵּן הַכֹּל.
לְדֻגְמָא: אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִדַּת הַכַּעַס, וְהוּא רוֹצֶה לָצֵאת מִמֶּנָּה, וְהוּא רוֹאֶה שֶׁהוּא אֵינוֹ מַצְלִיחַ, צָרִיךְ לָלֶכֶת עַל פִּי שִׁבְעַת הַכְּלָלִים.
א. מַה ה’ רוֹצֶה מִמֶּנִּי? בְּכָל פַּעַם שֶׁשּׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ עַל הַכַּעַס, אוֹ שֶׁנִּכְשַׁל בְּפֹעַל, יִשְׁאַל אֶת עַצְמוֹ – מַה ה’ רוֹצֶה מִמֶּנִּי עַכְשָׁו? שֶׁאֶפֹּל לְעַצְבוּת? לִרְדִיפָה עַצְמִית? שֶׁאֶפֹּל עָמֹק יוֹתֵר לִשְׁאוֹל תַּחְתִיּוֹת, וּמִמֵּילָא, לֹא אוּכַל לְתַקֵּן כְּלוּם? אוֹ שֶׁרוֹצֶה שֶׁאֶתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה וּבֶאֱמוּנָה וּבְתִקְוָה? וְאָז אוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת, עַל כָּל פָּנִים, מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּפִי כֹּחִי. וְנוֹסָף לְכָךְ, גַּם לַעֲבֹד עַל מִדַּת הַכַּעַס. בְּוַדַּאי שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁאֶתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה, וְשֶׁאֶעֱשֶׂה כָּל מַה שֶּׁבִּיכָלְתִּי לַעֲשׂוֹת.
לָכֵן, אֶפְשָׁר לַעֲבֹר לַצַּעַד הַבָּא:
ב. תְּשׁוּבָה וּוִדּוּי דְּבָרִים. יִנְהַג עַל פִּי הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה לָרַמְבַּ"ם. דְּהַיְנוּ, שֶׁיִּתְוַדֶּה עַל חֲטָאָיו, וְיִשְׁתַּדֵּל לְפָרֵט אֶת הַכִּשְׁלוֹנוֹת שֶׁלּוֹ בַּכַּעַס, יִתְחָרֵט, וִיבַקֵּשׁ סְלִיחָה. וְכַאֲשֶׁר יַגִּיעַ לִשְׁלַב הַקַּבָּלָה לְהַבָּא, הוּא צָרִיךְ לָדַעַת אֶת הַמְּצִיאוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לֹא לִכְעֹס, שֶׁהֲרֵי הוּא רוֹאֶה, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשׁ לוֹ נִסָּיוֹן שֶׁל כַּעַס, הַכֹּל נִשְׁכַּח מִמֶּנּוּ, וְהוּא כּוֹעֵס שׁוּב וָשׁוּב. לָכֵן, יֵעָזֵר בַּכְּלָל הַבָּא:
ג. יַאֲמִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ לֹא יִתֵּן לוֹ נִסָּיוֹן, שֶׁהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ! פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁיַּאֲמִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לָצֵאת מִמִּדָּה רָעָה זוֹ עַל יְדֵי לִמּוּד וְעַל יְדֵי תְּפִלָּה. וְזֶהוּ הַכְּלָל הַבָּא:
ד. לִמּוּד. יִלְמַד בְּכָל יוֹם עַל מִדַּת הַכַּעַס – עַל הַהֶפְסֵדִים שֶׁלָּהּ, וּלְעֻמָּתָם, עַל הָרְוָחִים שֶׁל הַמִּתְגַּבֵּר עָלֶיהָ, וְעַל הָעֵצוֹת לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ וְכוּ’ כַּנַּ"ל. וְצָרִיךְ שֶׁיִּלְמַד בְּסֵפֶר זֶה בְּמַה שֶּׁכָּתַבְנוּ עַל מִדַּת הַכַּעַס. וְכֵן יִלְמַד בִּסְפָרִים אֲחֵרִים, כְּגוֹן: בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת בְּעֵרֶךְ ‘כַּעַס’, וְכֵן בְּלִקּוּטֵי עֵצוֹת, בְּלִקּוּטֵי תְפִלּוֹת וְעוֹד וָעוֹד. וְכָךְ יִהְיֶה לוֹ מִגְוָן שֶׁל דִּבּוּרִים וְשֶׁל תְּפִלּוֹת. וְיִזְכֶּה לְקַבֵּל דַּעַת לְבַטֵּל אֶת הַכַּעַס עַל יָדָהּ.
 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה