בגן האמונה המבואר עמוד שצה

בגן האמונה המבואר עמוד שצה

בְּתֹם שָׁלֹשׁ הַשָּׁנִים כַּאֲשֶׁר חָזַר הַבֵּן, קִבְּלוֹ אָבִיו בְּהִתְרַגְּשׁוּת. אַחֲרֵי שֶׁנָּח מִן הַדֶּרֶךְ, שָׁאַל אוֹתוֹ בְּצִפִּיָּה: בְּנִי הַיָּקָר! סַפֵּר נָא לִי, מַה לָּמַדְתָּ? בְּאֵיזֶה מִקְצוֹעַ מִמִּקְצוֹעוֹת הַתּוֹרָה הִשְׁתַּלַּמְתָּ? הַאִם נַעֲשֵׂיתָ רַב אוֹ פּוֹסֵק? אֵיזֶה חִדּוּשִׁים מְיֻחָדִים קִבַּלְתָּ בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל רַבְּךָ?
אָמַר לוֹ בְּנוֹ: אַבָּא יָקָר, בְּמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים עָמַלְתִּי וְיָגַעְתִּי לִרְכֹּשׁ דַּעַת וּתְבוּנָה, וְלָמַדְתִּי דָּבָר אֶחָד: ה’ הוּא הָאֱלֹקִים!
מָה?! – הִזְדַּעֵק אָבִיו – זֶה כָּל מַה שֶּׁלָּמַדְתָּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים?! דָּבָר שֶׁכָּל גּוֹי פָּשׁוּט יוֹדֵעַ?! מִיָּד קָרָא לַמְשָׁרֶתֶת הַגּוֹיָה וְשָׁאַל אוֹתָהּ: אִמְרִי לִי בְּבַקָּשָׁה, מִי הוּא הַמּוֹלֵךְ וְהַשּׁוֹלֵט עַל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁבְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי?
ה’ – עָנְתָה הַגּוֹיָה – ה’ הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
וּמִי הָרוֹפֵא כָּל בָּשָׂר? – הוֹסִיף וְשָׁאַל. וְהַגּוֹיָה עָנְתָה: ה’ הוּא הָרוֹפֵא.
וּמִי הוּא הַמְפַרְנֵס כָּל בְּרִיָּה וּבְרִיָּה? – שָׁאַל. עָנְתָה הַגּוֹיָה: ה’ הוּא הַמְפַרְנֵס.
הָאָב הִסְתַּכֵּל עַל בְּנוֹ בְּזַעַם וְאָמַר לוֹ: נוּ… אַתָּה רוֹאֶה? אֲפִלּוּ הַמְשָׁרֶתֶת יוֹדַעַת שֶׁה’ הוּא הָאֱלֹקִים, הוּא הָרוֹפֵא, וְהוּא הַמְפַרְנֵס וְכוּ’ וְכוּ’. בִּשְׁבִיל לִלְמֹד דָּבָר פָּשׁוּט כָּזֶה, הָיִיתָ צָרִיךְ לְהֵעָלֵם לְמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִיָּד אַחֲרֵי הַחֲתוּנָה?
אָמַר לוֹ בְּנוֹ: אֲבִי הַיָּקָר, הִיא אוֹמֶרֶת, אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ…!
כֵּן הוּא עִנְיַן יְרִידַת הַנְּשָׁמָה לָעוֹלָם הַזֶּה. כָּל עוֹד הָיְתָה שְׁרוּיָה הַנְּשָׁמָה מִתַּחַת לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, יִתָּכֵן שֶׁיָּדְעָה שֶׁה’ הוּא הָאֱלֹקִים, וְשֶׁהוּא טוֹב וּמֵיטִיב, וְשֶׁלְרַחְמָנוּתוֹ אֵין חֵקֶר וְכוּ’, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה זוֹ יְדִיעָה מֻפְשֶׁטֶת בִּלְבַד, כְּפִי שֶׁיּוֹדְעִים דָּבָר בַּתֵּאוֹרְיָה, בְּלִי לְהִתְנַסּוֹת בּוֹ. בִּשְׁבִיל לְהִוָּכַח בְּכָךְ בְּאֹפֶן מַעֲשִׂי הָיָה עָלֶיהָ לָרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה, וּלְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף גַּשְׁמִי עַל מְנָת לַעֲבֹר אִמּוּנִים וְתִרְגּוּלִים מַעֲשִׂיִּים שֶׁל אֱמוּנָה. וְכָךְ לִרְכֹּשׁ אֶת הַדַּעַת בְּאֹפֶן אֲמִתִּי בִּבְחִינַת "מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ". זֶהוּ מַמָּשׁ כְּמוֹ לִרְכֹּשׁ נִסָּיוֹן מַעֲשִׂי, אַחֲרֵי שֶׁיּוֹדְעִים אֶת הַתֵּאוֹרְיָה, שֶׁמּוּבָן לְכָל בַּר-דַּעַת שֶׁזֶּה הָעִקָּר.
לָכֵן, אָדָם שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לְהִתְמוֹדֵד בְּחַיָּיו בְּנִסְיוֹנוֹת הָאֱמוּנָה, וּלְתַרְגֵּל אֶת הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן מַעֲשִׂי בְּחַיָּיו, לְעוֹלָם לֹא יִלְמַד אֱמוּנָה. הוּא אוּלַי יַגִּיד בְּפִיו, שֶׁה’ הוּא הָאֱלֹקִים – כְּמוֹ אוֹתָהּ מְשָׁרֶתֶת בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁהֵבֵאנוּ – אֲבָל הוּא לֹא יֵדַע אֶת זֶה! כִּי אֱמוּנָה הִיא מִלְּשׁוֹן ‘אִמּוּנִים’. וְרַק עַל יְדֵי אִמּוּנִים מַעֲשִׂיִּים זוֹכִים לָדַעַת אֶת ה’ בֶּאֱמֶת, שֶׁזּוֹ תַּכְלִית הָאָדָם.

בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לָחֶם

עוֹד סִבָּה לִירִידַת הַנְּשָׁמָה לָעוֹלָם הִיא, שֶׁהַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לַנְּשָׁמָה בַּזְּמַן שֶׁהָיְתָה בִּמְקוֹמָהּ הָיָה מִ"לֶּחֶם שֶׁל בּוּשָׁה". כְּלוֹמַר, תַּעֲנוּג שֶׁקִּבְּלָה בְּחִנָּם, בְּלֹא שֶׁעָמְלָה עָלָיו, וְהַבּוּשָׁה הִיא צַעַר לַנְּשָׁמָה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם מְכֻבָּד, שֶׁנֶּאֱלַץ לֶאֱכֹל בִּסְעֻדָּה, שֶׁלֹּא הֻזְמַן אֵלֶיהָ. בְּכָל הוֹשָׁטָה וְהוֹשָׁטָה, שֶׁהוּא מוֹשִׁיט אֶת הַמַּאֲכָל לְפִיו, הֲרֵיהוּ מַרְגִּישׁ יִסּוּרִים נוֹרָאִיִּים מֵחֲמַת הַבּוּשָׁה, וְהָאֹכֶל מַמָּשׁ "נִתְקָע" לוֹ בַּגָּרוֹן. וּמֵחֲמַת כָּךְ הוּא אֵינוֹ נֶהֱנֶה כְּלָל מֵהַסְּעֻדָּה. וּמִכֵּיוָן שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רָצָה, שֶׁיִּהְיֶה לַנְּשָׁמָה תַּעֲנוּג מֻשְׁלָם, לָכֵן, הוֹרִיד אוֹתָהּ לְזֶה הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁתַּעֲמֹל וּכְדֵי שֶׁתִּזְכֶּה לְשָׂכָר בִּזְכוּת וְלֹא בְּחֶסֶד.

הַהַסְתָּרָה

וּמִתְעוֹרֶרֶת הַשְּׁאֵלָה: הֲלֹא בְּהִשָּׁלַח הַנְּשָׁמָה לְזֶה הָעוֹלָם הִיא נוֹפֶלֶת לְכַמָּה הַסְתָּרוֹת קָשׁוֹת בְּיוֹתֵר, שֶׁלִּכְאוֹרָה, הֵן רַק מוֹנְעוֹת אֶת הָאָדָם מִלִּרְאוֹת אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ וּמִלְּהַכִּיר אוֹתוֹ וּמִלְּהִתְקָרֵב אֵלָיו, כְּפִי שֶׁבֶּאֱמֶת אָנוּ רוֹאִים, שֶׁמְּעַטִּים מְאֹד הֵם הַמַּצְלִיחִים לְהִתְגַּבֵּר עַל אוֹתָן הַהַסְתָּרוֹת. וְרֹב בְּנֵי אָדָם אֵינָם זוֹכִים לְהַכִּיר אֶת ה’ בָּעוֹלָם הַזֶּה.