מסכת עבודה זרה דף כד

דף כד,א גמרא  בששים רבוא שכר רב כהנא מתני בשמונים רבוא והיו מפתחות מונחות תחת מראשותיו של אביו ולא צערו אבני שהם הפסיק הענין והא ואבני מלואים כתיב דהדר ערביה ועוד קתני סיפא לשנה אחרת נולדה לו פרה אדומה בעדרו נכנסו חכמי ישראל אצלו אמר להם יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי עכשיו איני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל אבא התם על ידי תגרי ישראל זבון ורבי אליעזר לא חייש לרביעה והתניא אמרו לו לר’ אליעזר מעשה ולקחוה מן <העובד כוכבים> {הגוי} ודמא שמו ואמרי לה רמץ שמו אמר להן רבי אליעזר משם ראיה ישראל היו משמרין אותה משעה שנולדה רבי אליעזר תרתי אית ליה קיחה וחייש נמי לרביעה אמר מר ישראל היו משמרין אותה משעה שנולדה וניחוש דלמא רבעי לאמא כי הוה מעברה דאמר רבא וולד הנוגחת אסורה היא וולדה נגחו וולד הנרבעת אסורה היא וולדה נרבעו אימא ישראל היו משמרין אותה משעה שנוצרה וניחוש דלמא רבעוה לאמא מעיקרא דתנן כל הפסולין לגבי מזבח ולדותיהן מותרין ותני עלה ר’ אליעזר אוסר הניחא לרבא דאמר רבא אמר רב נחמן מחלוקת כשנרבעו כשהן מוקדשין אבל כשהן חולין דברי הכל מותרין אלא לרב הונא בר חיננא אמר רב נחמן מחלוקת כשנרבעו כשהן חולין אבל כשהן מוקדשין דברי הכל אסורין מאי איכא למימר אימא ישראל היו משמרין אותה לאמא משעה שנוצרה וניחוש דילמא רבעוה לאמא דאמא כולי האי לא חיישינן אמר מר ישראל היו משמרין אותה משעה שנוצרה מנא ידעינן אמר רב כהנא כוס אדום מעבירין לפניה בשעה שעולה עליה זכר א"ה אמאי דמיה יקרין הואיל ושתי שערות פוסלות בה ומאי שנא דידהו אמר רב כהנא במוחזקת יתיב ר’ אמי ורבי יצחק נפחא אקלעא דר’ יצחק נפחא פתח חד מינייהו ואמר וכן היה ר"א פוסל בכל הקרבנות כולן פתח אידך מינייהו ואמר מאי אותיבו ליה חברוהי לר"א (ישעיהו ס) כל צאן קדר יקבצו לך וגו’ אמר להן ר"א כולם גרים גרורים הם לעתיד לבא אמר רב יוסף מאי קרא (צפניה ג) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו’ אמר ליה אביי ודלמא <מעבודת כוכבים> {מעבודה זרה} הוא דהדור בהו אמר ליה רב יוסף לעבדו שכם אחד כתיב רב פפא מתני הכי ורב זביד מתני הכי ותרוייהו אמרי וכן היה רבי אליעזר פוסל בכל הקרבנות ותרוייהו אמרי ומאי אותיבו ליה חברוהי לרבי אליעזר כל צאן קדר יקבצו לך וגו’ אמר רבי אליעזר כולם גרים גרורים הם לעתיד לבא ומאי קראה כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה’ מתקיף לה רב יוסף ודלמא <מעבודת כוכבים> {מעבודה זרה} הוא דהדרי בהו א"ל אביי לעבדו שכם אחד כתיב מיתיבי (שמות י) ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות קודם מתן תורה שאני ת"ש (שמות יח) ויקח יתרו חתן משה עולה וזבחים לאלהים יתרו נמי קודם מתן תורה הוה הניחא למ"ד יתרו קודם מתן תורה הוה אלא למ"ד

 

דף כד,ב גמרא  יתרו לאחר מתן תורה הוה מאי איכא למימר אלא יתרו מישראל זבן ת"ש (שמואל א טו) ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר <המשנים והכרים ועל כל הצאן> למען זבוח לה’ אלהיך מאי מיטב דמי מיטב ומ"ש מיטב כי היכי דליקפץ עליהן זבינא ת"ש (שמואל ב כד) ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדוני המלך <את> הטוב בעיניו <ואת> [ראה] הבקר לעולה והמוריגים וכלי הבקר לעצים אמר רב נחמן ארונה גר תושב היה מאי מוריגים אמר עולא מטה של טורביל מאי מטה של טורביל עיזא דקורקסא דדיישן אמר רב יוסף מאי קרא (ישעיהו מא) הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדוק וגבעות כמוץ תשים מיתיבי (שמואל א ו) ואת הפרות העלו עולה לה’ הוראת שעה היתה ה"נ מסתברא דאי לא תימא הכי עולה נקבה מי איכא ומאי קושיא דלמא בבמת יחיד וכדרב אדא בר אהבה דאמר רב אדא בר אהבה מנין לעולה נקבה שהיא כשרה בבמת יחיד שנאמר (שמואל א ז) ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלהו עולה ויעלהו זכר משמע אמר רב נחמן בר יצחק ויעלה כתיב ר’ יוחנן אמר גבול יש לה פחותה מבת ג’ שנים נעקרת בת ג’ שנים אינה נעקרת איתיביה כל הני תיובתא שני להו פחותה מבת ג’ שנים ת"ש ואת הפרות העלו עולה לה’ בפחותה מבת שלש שנים מתקיף לה רב הונא בריה דרב נתן א"כ היינו ואת בניהם כלו בבית פחותה מבת ג’ שנים <ופחותה מבת ג’ שנים> מי קא ילדה <והתניא> [והתנן] פרה וחמור מבת ג’ ודאי לכהן מכאן ואילך ספק אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא:  (שמואל א ו) וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש וגו’ מאי וישרנה א"ר יוחנן משום ר"מ שאמרו שירה ורב זוטרא בר טוביה אמר רב שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה ומאי שירה אמרו א"ר יוחנן משום ר"מ (שמות טו) אז ישיר משה ובני ישראל ור’ יוחנן דידיה אמר (ישעיהו יב) ואמרתם ביום ההוא הודו לה’ קראו בשמו [וגו’] ור"ש בן לקיש אמר מזמורא יתמא (תהילים צח) מזמור שירו לה’ שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו ר’ אלעזר אמר (תהילים צט) ה’ מלך ירגזו עמים ר’ שמואל בר נחמני אמר (תהילים צג) ה’ מלך גאות לבש ר’ יצחק נפחא אמר רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך המחושקת בריקמי זהב המהוללה בדביר ארמון ומפוארה בעדי עדיים רב אשי מתני לה להא דר’ יצחק אהא (במדבר י) ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה’ ישראל מאי אמרו אמר ר’ יצחק רוני רוני השיטה [וכו’] אמר רב כמאן קרו פרסאי לספרא דביר מהכא (שופטים א) ושם דביר לפנים קרית ספר <רב אשי אמר> [אמר רב אשי] כמאן קרו פרסאי לנידה דשתנא מהכא (בראשית לא) כי דרך נשים לי