מסכת דמאי פרק ג משנה ו-פרק ד משנה א

ג,ו  הנותן לחמותו–מעשר את שהוא נותן לה, ואת שהוא נוטל ממנה, מפני שהיא חשודה לחלף את המתקלקל.  אמר רבי יהודה, רוצה היא אישה בתקנת בתה ובושה מחתנה; ומודה רבי יהודה, בנותן לחמותו שביעית, שאינה חשודה להאכיל את בתה שביעית. 
 

 

ד,א  הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות, ושכח לעשרן–שואל לו בשבת, ואוכל על פיו; חשיכה מוצאי שבת, לא יאכל עד שיעשר.  לא מצאו, אמר לו אחר ממי שאינו נאמן על המעשרות, מעושרין הן–אוכל על פיו; חשיכה מוצאי שבת, לא יאכל עד שיעשר.