היזהרו מהלוואות!

ללוות כספים כדי לעשות עסקים זהו
ביטחון שקרי, היפך התורה והביטחון בהשם,
ומבטח בוגד שמו. לרוב, עסקים כאלה
מתרסקים ובעליהם הופכים מאנשי עסקים
"מוצלחים" לשברי כלי רדופים ומעונים.
 
 
בגן האושר, חלק 5
 
מפסיד את הביטחון
 
עיקר הכלי לקבל פרנסה הוא ביטחון בהשם יתברך. ברגע שאדם נעשה בעל חוב הוא מתמלא בדאגות כיצד ומתי יחזיר את חובותיו, והדאגות, כידוע, שוברות לו את הביטחון. ועם כל דאגה ודאגה שמוסיף על עצמו, זה כמו שהוא לוקח פטיש ושובר את כלי הביטחון, שהוא כפי שהזכרנו הכלי העיקרי לקבל את הפרנסה. וכשכלי זה נשבר, אין לו במה לקבל את השפע שהשם רוצה לתת לו, וממילא קשה מאוד שתהיה לו פרנסה.
 
לכן, על האדם להתבונן היטב ולראות כמה עליו להימנע מללוות כספים כדי שלא יפסיד את מידת הביטחון, שהיא עיקר הכלי המכיל את הפרנסה.
 
מפסיד את ההצלחה
 
אדם שעושה עסקים בקנה מידה גדול יותר מהיכולת שלו ומרבה ללוות כדי להצליח, כמו שנוהגים לומר העולם – בגדול, והוא סומך על כך שהשם יתברך יעזור לו להצליח בעסקים ולהחזיר את החובות – דבר זה נקרא ביטחון של שקר. אדרבה, ביטחון אמיתי פירושו שיש לאדם ביטחון חזק שאפילו מעסק קטן שיקים בלי חובות השם ייתן לו שפע והצלחה. וכי גודל העסק קובע מה תהיה פרנסתו של האדם, או השם יתברך הוא הקובע כמה פרנסה אדם יקבל? ברור, השם יתברך.
 
אנשים מקימים עסקים על ידי שלוקחים חובות גדולים, בנימוק שהם בוטחים בהשם יתברך שעסק זה יצליח ויחזיר את חובותיו. ביטחון זה נקרא "מבטח בוגד" – ביטחון מזויף, מכיוון שהאדם מתנהג כאילו הוא בעל הבית על הקב"ה, כאילו הוא מכתיב לבורא עולם מאיזה עסק ייתן לו את פרנסתו. כמובן שהוא גם נעשה כאילו בעל הבית על הקופה של בורא עולם. הוא מחליט בדעתו: 'אקח הלוואה והשם יתברך ייתן לי כסף להחזירה'….
 
מה עולה בדעתו של אדם כזה? שעכשיו חסר כסף בקופה של בורא עולם, לכן הוא עושה טובה לקב"ה ולווה כסף עד שתתמלא הקופה, ואז בורא עולם יחזיר לו? אם יש לו ביטחון אמיתי, כפי שטוען, אז שיאמין שגם ברגע זה הקופה של בורא עולם מלאה והוא יכול להשפיע לו כל טוב ברגע זה ממש. ואם השם יתברך לא השפיע לו עכשיו הוא מראה לאדם שזה רצונו – שיעשה מסחר בתחום היכולת שלו. אם כן, על מה הוא סומך כשהוא לוקח הלוואות גדולות יותר מכפי יכולתו להחזיר? מנין לו שבורא עולם ירצה לתת לו בעתיד הכנסות גבוהות יותר ממה שנותן לו עתה?
 
אין שום היגיון בביטחון השקרי שאדם לווה כסף וסומך על כך שהקב"ה יגדיל לו את הכנסותיו, ובעזרתם יוכל לכסות את חובותיו, הרי נשאלת שאלה מתבקשת: האם הוא יודע איזו הכנסה נקבעה לו בראש השנה? או שמא כל מגמתו לגלגל כספים בלא רווחים, רק בהפסדים? והעיקר אצל אדם כזה הוא רק הדמיון שהוא מגלגל מיליונים ביד, אפילו שלא נשארת לו אגורה שחוקה אחת! ולא רק, אלא שהוא נשאר בגרעון, שהרי גלגול כספים עולה אף הוא הרבה כסף…
 
ללוות כספים כדי לעשות עסקים זהו ביטחון מצד הסיטרא אחרא (הצד האחר, צד הטומאה) שהוא היפך התורה והיפך הביטחון בהשם, מבטח בוגד שמו. בדרך כלל, עסקים כאלה מתרסקים ובעליהם הופכים מאנשי עסקים "מוצלחים" לשברי כלי רדופים ומעונים…
 
טעות זו מתחילה כאשר יש לאדם הצלחה בעסק מסוים שעושה והוא בטוח שמעסק זה היה יכול לחיות חיי אושר ועושר. ואז נכנסת בו גאווה שהוא מוצלח. ומה קורה? הוא שוכח שכל הצלחתו באה אך ורק משום שכך רצה הבורא יתברך, שתהיה לו הכנסה ברווח טוב מעסק זה למרות שהוא לא גדול.
 
ומכיוון שהאדם שוכח שההצלחה היא משמים, נכנסת בו מחשבה שההצלחה באה לו בגלל שהוא השתדל, הוא התאמץ, הוא עשה, הוא והוא… וממילא מגיע למסקנה שאם יוסיף להשתדל, ייקח הלוואות גדולות כדי להשקיע בעסק גדול יותר, יוסיף סניפים, יקים רשתות וכו', אז הכנסתו תגדל.
 
כמובן, טעות עצומה ואיומה, שהרי הקב"ה לא הגדיל לו את התקציב וכל השתדלות שיעשה לא תשנה את מה שנגזר למעלה. אותו אדם יראה שאחרי כל הגלגולים הוא לא הרוויח יותר מבעבר, ההיפך הוא הנכון – במקרים רבים ההלוואות והעסקים הנוספים הם שיביאו אותו להרס וחורבן.
 
תחשוב טוב לפני שאתה עושה צעד שיכול להפוך אותך מאדם שההצלחה החלה להאיר לך פנים "רק" מעסק קטן, לאדם נכשל ונרדף.