זה היום שלך

זה היום שלך. יום מרגש וחשוב,
יום של התעלות רוחנית. בתוך המים
את פועלת ישועות עצומות, ועל החיבור
שלך לבורא עולם ולאיש שלך…
 
 
בשנים האחרונות מתגברת המודעות לחשיבותה של ההיגיינה. בזכות מודעות זו אנו זוכים למנוע הרבה מחלות וזיהומים שהיו נפוצים בעבר, ולחיות חיים יותר בריאים. אבל ישנו מקום אחד שמצאתי, שהרצון שלנו לניקיון וסטריליות פוגם לפעמים באחת המצוות היפות שניתנו לאישה – מצוות הטבילה במקווה.
 
נכון, אתן יכולות לומר ששמעתם סיפורים על מקווה כזה או אחר שרמת ההיגיינה שם לא הייתה מי יודע מה. כן יש הרבה סיפורים מצד אחד, ומצד שני סיפורים שצריכים לאמת אותם ולא רק לשמוע ולהגיע להחלטה כזו או אחרת. ואל לנו לשכוח, כי לפני שנים רבות מאוד, עוד בטרם הפכו המקוואות למקומות מסודרים, חמים ונעימים, נשות ישראל היו מוסרות את נפשן כדי לקיים מצווה כה יקרה וחשובה זו. הן הלכו בקור ובהסתר, בבור או בנהר הקפוא, בהסתכנות בגילוי וחשיפה, או בענישה קשה – כדי לטבול במקווה!
 
היום פני הדברים השתנו, וברוך השם יש לנו מקומות מסודרים לקיים את המצווה הנהדרת הזאת, שהיא אחת מהמצוות היקרות שהאישה מצווה בהן, וגם אחת משלוש שאפשר לקיים כשכל גופך עטוף במצווה. הלכות נידה וטהרת המשפחה הן חשובות לאישה בפרט, אך הן מהותיות לשלום הבית, לבעל וכמובן לילדים, משום שבקיום מצווה זו יכולה האישה/אמא להשפיע על נפשם ושמירתם של ילדיה, אפילו מהרגע בו הם נוצרו ולאורך כל חייהם.
 
לצערי, בזמן האחרון אני שומעת לא מעט על תופעה מתגברת, נשים נרתעות מללכת לטבול במקווה. אפילו בחורות שטרם נישאו כבר מצהירות ש"מקווה? לא!", וכך מאבדת מצווה נהדרת, טהורה ומטהרת זו מטעמה הטוב, מהדבר הנקי והמזוכך שבה, והופכת למשהו הפוך לגמרי – לעול שנשים סולדות ממנו. אני גם שומעת על נשים בחודש תשיעי להריונן, וידוע שבחודש זה סגולה גדולה מאוד לטבול במקווה, אבל הן נמנעות. למה? משום שהן מפחדות להזיק לעובר בצורה זו או אחרת. נכון, לא מדובר על רוב, אבל זו תופעה.
 
יש חשיבות עליונה, במיוחד בתקופה זו, שהמקוואות בארץ יהיו ברמה גבוהה מאוד של ניקיון ואסתטיקה, כמו בספא למשל (ויש כאלה!). בעלות לא מאוד גבוהה אפשר לשפר את מראה המקווה בדברים קטנים ואולי לא משמעותיים למצווה עצמה, אבל בהחלט יכולים להפוך את החוויה להרבה יותר נעימה וסימפטית, ואולי אף להטיל את הכף לכיוון קיום המצווה במקרים בהם ישנה התלבטות.
 
זה היום שלך!
 
יום המקווה הוא יום מרגש וחשוב. זהו יום של התעלות רוחנית, של התרגשות וציפייה, של חיבור לקדוש-ברוך-הוא ולאיש שלי. לפני הטבילה, יש להרבות בתפילה ובכוונה, בהיטהרות הנפש ובניקיון הגוף לפי כללי ההלכה. בתוך המים, בזמן הטבילה, אני נוהגת להתפלל ולבקש בקשות, והמים עוזרים לי להרגיש את החיבור הישיר לשמים. החוויה השמימית הזאת, קשה לה מאוד להתקיים אם אני נגעלת מהמים או מהמקום, או אם אני רוצה רק לברוח משם. כל תחושת ההיטהרות הפנימית מלווה בתת מודע בחיבור לניקיון חיצוני, לכן עלינו לדאוג – גם למען הדורות הבאים – שהמקוואות בארץ יהיו מקום נעים ונקי לבוא אליו.
 
כמו שקירוב לבבות בין כל ישראל, דוכני הנחת תפילין ברחוב, חלוקת ספרי קודש בצמתים ועד כהנה וכהנה שליחויות של הפצת היהדות וקיום מצוות התורה הן חשובות ומהותיות, כך גם שיפור תנאי המקוואות בארץ היא שליחות בעדיפות עליונה ודחופה.
 
בואו נשים את ליבנו לנושא. נתאחד לצורך קיום מטרה זו, שעלויותיה אינן גבוהות וביצועיה אינם מסובכים לרוב. כך נזכה ב"ה להאיר באור חיובי על המקוואות בארץ בכלל, ועל מצוות הטבילה בפרט, ואולי בעזרת השתדלות זו יצאו כל בנות ישראל לטבול בשמחה, רצון ואהבה, ונקיים מצוות טבילה באחדות ונחיש הגאולה. אמן.
 
בימים אלה, משפצת המועצה הדתית מקווה נשים בן 35 שנה, בסמוך לקברי האבות. מקווה זה משרת נשים רבות מהאזור כולו – דתיות ושאינן כאחד, הטובלות מדי חודש. השיפוץ נעשה כדי לפאר את המקום ולתת את השירות הטוב ביותר מכל הבחינות. לצורך מטרה נעלה שכזו המועצה הדתית מגייסת תרומות. כמובן, שכל תרומה תתקבל בברכה. את התרומות ניתן להעביר למועצה הדתית בטלפון: 02-9961083 בין השעות 08:30-15:00. תודה.