בשדי יער עמוד 327-328

עַל מָה חוֹלְקִים?

וּמַה פֵּשֶׁר הַהִתְנַגְּדוּת הַזֹּאת לַהִתְבּוֹדְדוּת? אֶת זֶה תֵּרֵץ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָמַר: לָמָּה חוֹלְקִים עָלַי? כִּי הָעִנְיָן שֶׁלִּי הוּא תְּפִלָּה. וְאָמַר שֶׁזּוֹ גְּמָרָא מְפֹרֶשֶׁת: כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם – אֵיזֶהוּ דָּבָר הָעוֹמֵד בְּרֻמּוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִים בּוֹ? זוֹ הַתְּפִלָּה. מִמֵּילָא כְּשֶׁחוֹלְקִים וּמְזַלְזְלִים בַּתְּפִלָּה, מְזַלְזְלִים וְחוֹלְקִים עַל מִי שֶׁעִנְיָנוֹ הוּא תְּפִלָּה.

כִּי כָּל אֶחָד יִתְבּוֹנֵן: מַה יֵּשׁ לַחֲלֹק עַל בְּרֶסְלַב? כָּל אֶחָד יְחַפֵּשׂ סִבָּה אַחַת מֻצְדֶקֶת לַחֲלֹק עַל בְּרֶסְלַב וְהוּא לֹא יִמְצָא. הַאִם עוֹבְרִים בִּבְרֶסְלַב עַל שֻׁלְחָן עָרוּךְ? אֲפִלּוּ עַל סָעִיף קָטָן לֹא עוֹבְרִים! כָּךְ צִוָּנוּ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלֵינוּ יוֹם בְּלִי לִמּוּד שֻׁלְחָן עָרוּךְ – לְכַתְּחִלָּה בַּסְּפָרִים הַגְּדוֹלִים עִם כָּל הַמְּפָרְשִׁים, וּבְדִיעֲבַד, בַּקִּצּוּרִים. וְכֵן יָדוּעַ שֶׁפַּעַם נָסַע תַּלְמִידוֹ שֶׁל הֶ”חָפֵץ חַיִּים” לְפוֹלִין, וְהוֹרָה לוֹ הֶ”חָפֵץ חַיִּים” לְהִתְפַּלֵּל עִם חֲסִידֵי בְּרֶסְלַב בִּלְבַד, וּכְשֶׁשָׁאַל אוֹתוֹ: מַדּוּעַ? אָמַר לוֹ: כִּי הֵם בְּוַדַּאי שׁוֹמְרִים שֻׁלְחָן עָרוּךְ.

הַאִם בִּבְרֶסְלַב לוֹמְדִים תּוֹרָה אַחֶרֶת? כְּלָל לֹא. אוֹתָהּ גְּמָרָא וְאוֹתוֹ שֻׁלְחָן עָרוּךְ כְּמוֹ כֻּלָּם, וְלֹא זָזִים מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה יָמִין וּשְׂמֹאל. אֶלָּא מַדּוּעַ חוֹלְקִים עַל בְּרֶסְלַב? בִּגְלַל שֶׁעִנְיָנָם הוּא תְּפִלָּה. וְכָל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ, הוּא מִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, וְאֶת זֶה אֵין הַיֵּצֶר הָרַע רוֹצֶה. לָכֵן הוּא מְעוֹרֵר מַחְלֹקֶת עַל בְּרֶסְלַב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרְבוּ לְעִנְיַן הַתְּפִלָּה.

יָשָׁר וְלָעִנְיָן

וְאַחֲרֵי כָּל הַדְּרָשׁוֹת וְהַתּוֹכָחוֹת, נִשְׁאֶלֶת שְׁאֵלָה פְּשׁוּטָה הַרְבֵּה יוֹתֵר: אֵיךְ אָדָם יָכוֹל לַעֲבֹר אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת בְּכָל יוֹם? הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמָּלֵא קְשָׁיִים וְצָרוֹת וְיִסּוּרִים וְדִינִים, אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אוֹתוֹ בְּלִי שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת? אֵיךְ אָדָם מְסֻגָּל לִחְיוֹת בְּלִי הַשָּׁעָה שֶׁמַּמְתִּיקָה אֶת כָּל הַדִּינִים וְשֶׁנּוֹתֶנֶת לָאָדָם עֵצָה וְתוּשִׁיָּה וְכֹחַ, וִישׁוּעוֹת וְשִׂמְחַת חַיִּים, וְנִתְכַּפְּרִים לוֹ כָּל הָעֲווֹנוֹת וְהוּא צוֹבֵר סַךְ עָצוּם שֶׁל תְּפִלּוֹת – לְפָחוֹת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים שָׁעוֹת בְּשָׁנָה – שֶׁהַתְּפִלּוֹת הַלָּלוּ הֵן לוֹ לְעֵזֶר וּלְסִיּוּעַ עָצוּם, וּמִכָּל הַתְּפִלּוֹת נִבְרָאִים מַלְאָכִים הַמְלַוִּים אוֹתוֹ, וְיֵשׁ לוֹ סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא וְכוּ’ וְכוּ’ – אֵיךְ אֶפְשָׁר לְוַתֵּר עַל זֶה וּלְהַעְדִּיף לִחְיוֹת תַּחַת הָעוֹל הַכָּבֵד שֶׁל הַדִּינִים וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם כַּסֵּדֶר, מֵחֲמַת שֶׁהוֹלְכִים עִם כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי וּבְלִי מַסְפִּיק תְּפִלּוֹת לְשַׁמֵּן אֶת הָעֵסֶק?

וְשׁוּב אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם, וְיַבִּיעַ זַעֲזוּעַ: מָה?! אַתָּה מוֹדֶה שֶׁיֵּשׁ לְךָ עֲבֵרוֹת, אֶלָּא שֶׁאַתָּה סוֹמֵךְ עַל הַשָּׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת? שֶׁיִּהְיֶה הוּא אֲמִתִּי וְיַגִּיד בְּפֶה מָלֵא שֶׁאֵין לוֹ עֲבֵרוֹת בְּכָל יוֹם. הַרְבֵּה עֲבֵרוֹת. וְיִתָּכֵן שֶׁהוּא אַף עוֹבֵר עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְאֵינוֹ שָׂם עַל לֵב כְּלָל. וְכִי הוּא שׁוֹמֵר אֶת הָעֵינַיִם בִּשְׁלֵמוּת? וְכִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹר אֶת הָעֵינַיִם בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי רִבּוּי תְּפִלָּה? אָדָם שֶׁאֵין לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת הוּא דָּשׁ בָּעָקֵב מִילְיַארְדִים שֶׁל חֲטָאִים, הִרְהוּרִים, לָשׁוֹן הָרַע, עַיִן הָרַע, זִלְזוּל תְּפִלָּה, בִּטּוּל תּוֹרָה כְּפִירוּת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת וְעוֹד וָעוֹד.

לֵב טוֹב

מִי שֶׁכָּל יוֹם עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, וְלֹא מְחַכֶּה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אַף פַּעַם לֹא מִצְטַבְּרוֹת לוֹ עֲבֵרוֹת, וּמִמֵּילָא הַחַיִּים שֶׁלּוֹ קַלִּים. כִּי כָּל כֹּבֶד הַחַיִּים וּמַשָּׂאָן הוּא רַק מֵחֲמַת הַדִּינִים הַבָּאִים מֵחֲמַת עֲבֵרוֹת. יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן. מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁכָּל צַעַר, וְלוּ הַקָּטָן בְּיוֹתֵר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ, הוּא מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת, הוּא כּוֹפֵר וְאֶפִּיקוֹרוֹס. זוֹ גַּם גְּמָרָא מְפֹרֶשֶׁת: עַד הֵיכָן תַּכְלִית הַיִּסּוּרִין? אֲפִלּוּ נִתְהַפֵּךְ לוֹ חֲלוּקוֹ וְכוּ’. וְאֵין יִסּוּרִים לְלֹא עָווֹן, וְאֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבַּע מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִים עַל כָּךְ מִלְמַעְלָה. תָּקַעְתָּ מַסְמֵר בַּקִּיר וְהַפַּטִּישׁ הִכָּה בָּאֶצְבַּע שֶׁלְּךָ? הִכְרִיזוּ עַל כָּךְ מִלְמַעְלָה. בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה פָּסְקוּ לְךָ שֶׁתְּקַבֵּל מַכָּה בָּאֶצְבַּע, בְּדִיּוּק בָּעָצְמָה הַזּוֹ וּבְדִיּוּק בָּרֶגַע הַזֶּה וְכוּ’. וְלָמָּה הִכְרִיזוּ שֶׁתְּקַבֵּל מַכָּה בָּאֶצְבַּע? סְתָם כָּךְ? יֵשׁ לָהֶם תַּעֲנוּג בַּשָּׁמַיִם לִרְאוֹת אוֹתְךָ סוֹבֵל, וּמְקַפֵּץ בַּבַּיִת וּמַחֲזִיק אֶת הָאֶצְבַּע הַמְּעוּכָה בְּפָנִים מְכֻרְכָּמוֹת מִכְּאֵב? בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא. יֵשׁ לְךָ עָווֹן שֶׁבִּגְלָלוֹ פָּסְקוּ כָּךְ מִשָּׁמַיִם, וְאִם הָיְתָה לְךָ שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת בְּכָל יוֹם, הָיִיתָ עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה כְּבָר עַל אוֹתוֹ עָווֹן, וְלֹא הָיִיתָ נוֹקֵף אֶת אֶצְבָּעֲךָ.

הֲיֵשׁ מִי שֶׁחוֹלֵק עַל דְּבָרִים אֵלּוּ? אִם יֵשׁ, הֲרֵי הוּא אֶפִּיקוֹרוֹס גָּמוּר, הַחוֹלֵק עַל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אִם כֵּן, מַדּוּעַ רוֹב רֻבָּם שֶׁל הָעוֹלָם אֵינָם חַיִּים אֶת הָאֱמֶת הַזֹּאת? מַדּוּעַ הֵם מְיַחֲסִים הַכֹּל לְיַד הַמִּקְרֶה? אוֹ שֶׁמּוֹדִים בַּחֲצִי פֶּה שֶׁזֶּה מִלְּמַעְלָה, אֲבָל לֹא מַעֲמִיקִים קְצָת יוֹתֵר לַחְשֹׁב מַה מְרַמְּזִים לָהֶם? זוֹ הַסְתָּרָה שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע שָׂם עַל הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיְּבַזְבֵּז אֶת חַיָּיו עֲלֵי אֲדָמוֹת. וְרַק מִי שֶׁמַּחְלִיט שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּכָל יוֹם שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת, רַק הוּא יָכוֹל לָצֵאת מֵהַהַסְתָּרָה הַזֹּאת, וּלְהַפְסִיק לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל מִקְרִיּוּת וּכְפִירָה.