מלח טעות יסודית ומסוכנת

ההרגל שלנו לצרוך מלח מושרש כל כך, עד שהכול נוטים להחשיבו טבעי וחיוני לתזונה שלנו. ‘נתרן’ המצוי במלח הוא יסוד נחוץ לבריאות – אומרים לי. מלח אנגלי למשל, משמש כחומר משלשל (גם מלח שולחן מאפשר שלשול או כדי לעורר פעולת מעיים), ואם כן הרי שיש לו תכונה רפואית. ראשית, עובדה זו על מלח בהיותו גורם משלשל או הקאה, מעידה עליו שהוא רעיל לגופנו, ואמצעים אלו של הקאה או שלשול הם מרחיקים את המלח ממערכת העיכול. כל חומר שאין לגוף שימוש בו הוא רעל וכל שכן חומר שהגוף דוחה אותו באחת.

חייבים לומר את האמת: מלח הוסף לאוכל כדי להשיב את טעמו האבוד שנגזל ממנו על ידי בישול קיצוני, מזון נחות ומעובד.

בעלי חיים בטבע לעולם אינם משתמשים במלח. לא ייתכן כי הבורא יצמיח לנו מזון שאינו מכיל יסוד כלשהו המוכרח לתפקודו של נזר הבריאה! לכן בכל הפירות והירקות מוגשים בפנינו כל המלחים הנחוצים לנו.

מלח הוא לא טבעי?

נתרן וכלור הם שני מלחים המרכיבים את המלח שולחן. שניהם מצויים בתאים שלנו ובזרם הדם באופן טבעי, ואותם אנו מספקים לגופנו ממקור אורגני, כלומר צמחים ובעלי חיים. למעשה מזון ממקור אורגני (פרט לחמצן ומים) הוא המקור היחיד שגופנו יודע לזהות ולהשתמש בו לתפקוד התאים. האדם הוא מערכת שלמה של רקמות אורגניות (‘אורגניזם’ פירושו כל דבר חי המסוגל להתקיים ולהתרבות בכוחות עצמו ולבצע חילוף חומרים), ולכן כל מלח ים או אדמה אינם יכולים להתחבר עם רקמות הגוף ולהפוך להיות חלק מהן.

מסיבה זו הגוף מנסה לפלוט מהגוף חומרים כדוגמת קפה, אלכוהול, מלח באמצעות איברי המילוט (שתן, צואה, זיעה, הקאה).

השפעות מזיקות של המלח

אנשים רבים נוטים לחשוב ש’סוכר’ הוא הכי לא בריא שיש, אך למעשה המלח הוא גורם היותר משמעותי למחלות רבות ואחד מגורמי המוות הגדולים בעולם המערבי.

המלח גורם לספיחת נוזלים אל תוך זרם הדם, משנה את המשקל הסגולי של הדם בעורקים, מקשיח את העורקים ובשל כך הוא גורם לעליית לחץ הדם. מוביל לדליות ורידים ודלקת שלהם בעיקר ברגליים.

המלח משתתף בהתהוות אבנים בכליות ובכיס המרה. גורם לפציעה של נימי דם קטנים באזורים קריטיים כמו נפרונים בכליה ובעיניים. הפרשתו בזיעה דרך העור מעולל פצעונים ואקזמות. כתוצאה מאופיו של המלח לאגור נוזלים הוא עלול לגרום לעלייה במשקל. גורם להזדקנות תאי הגוף. הוכח גם שצריכה מוגברת של מלח גורמת למחלות סרטן.

יש לציין כי המלח המקובל מכיל לא רק נתרן כלורי כי אם גם עוד כימיקלים משמרים ביניהם אשלגן פוספט.

וכמובן המלח משחית ומזייף את הטעם הטבעי והערב לחיכנו של כל דבר שבא איתו במגע, ומשעבד את בלוטות הטעם הטבעיות שלנו לצריכה עודפת ומוגזמת שלו.

איך אפשר בלי מלח?

מחקרים מראים כי לאחר כשבועיים שאנשים הפסיקו או שהפחיתו מלח מהתזונה שלהם, בלוטות הטעם נעשו רגישות לטעם טבעי ואמיתי, וכשהם נפגשים במזון ממולח הם חשים בחילה של ממש.

וכמו תמיד, אפשר להפחית בהדרגתיות את השימוש במלח ולצרוך יותר עלים ירוקים המכילים שפע של מלחים, להוסיף לארוחה יותר עלים מתובלנים ומלוחים בטעמם כגון כוסברה, פטרוזיליה, עירית, בצל ירוק, סלרי ועוד. כך יהיה לנו קל יותר לאמץ אורח חיים עם טעמים טבעיים לחיכנו.

בהתמדה, אורך רוח ותפילה (ברור, יש כאן עבודת מידות) אפשר להתרגל לכל טעם בעולם – כי טעם הוא עניין נרכש לחלוטין.

ונסיים בחיזוק מלשונו הזהב של ספר החינוך (מצוה תצ”א): “כי כמו שהטבע יכריח האדם למה שהוא מבקש, כן ההרגל הגדול חוזר בו כעין טבע קיים ויכריחנו ללכת בדרך ההרגל”.