בגן החכמה 15-16

וְכָאָמוּר, צְרִיכִים לִזְכֹּר, שֶׁהֲלַךְ הַחַיִּים שֶׁל יָמֵינוּ, הוּא שׁוֹנֶה לַחֲלוּטִין מִמָּה שֶׁהָיָה בִּימֵי רַבֵּינוּ, וְזֶה הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל, אֵיךְ רַבֵּינוּ רָאָה אֶת הַדּוֹר שֶׁלָּנוּ, וְסִפֵּר מַעֲשִׂיָּה שֶׁכָּל מִי שֶׁקּוֹרֵא אוֹתָהּ פָּשׁוּט רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ: כָּאן, בַּמִּקְרֶה הַזֶּה, אֲנִי מַמָּשׁ הֶחָכָם. וְאִלּוּ כָּאן, בַּמִּקְרֶה הַזֶּה, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהָיָה בִּי הַתָּם, אֲבָל נִכְנַעְתִּי לַדֶּרֶךְ שֶׁל הֶחָכָם. וְכָאן בֶּאֱמֶת הָלַכְתִּי בַּדֶּרֶךְ שֶׁל הַתָּם וְלָכֵן הִצְלַחְתִּי, וכו' וכו'.

כִּי הַמַּעֲשִׂיָּה הַזּוֹ מְדַבֶּרֶת לְכֻלָּם. פָּגַשְׁתִּי פַּעַם כָּאֵלֶּה מְטַיְּלִים שֶׁבִּזְבְּזוּ אֶת רֹב שְׁנוֹתֵיהֶם בְּטִיּוּלִים, וְהֵם קָרְאוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה וְהִזְדַּעְזְעוּ, שֶׁרָאוּ אֶת עַצְמָם מְתֹאָרִים בַּמַּעֲשֶׂה, וְאָמְרוּ, שֶׁחֲבָל שֶׁלֹּא קָרְאוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בְּשָׁלָב מֻקְדָּם יוֹתֵר שֶׁל חַיֵּיהֶם, וְהָיוּ מִתְעוֹרְרִים וּמְנַצְּלִים אֶת יְמֵי חַיֵּיהֶם בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית.

וְאֶת זֶה תֵּדַע! שֶׁלְּכָל אֶחָד וְאַחַת, מֵא' עַד ת', יֵשׁ בְּמַעֲשֶׂה זֶה אֶת הָרְפוּאָה הַנִּפְלָאָה וְאֶת הָעֵצָה וְהַדֶּרֶךְ, אֵיךְ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַמַּאֲבָקִים וְהַמִּלְחָמוֹת וְהַקְּשָׁיִים וְהַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת וכו', וּבִפְרָט בַּכִּשְׁלוֹנוֹת וּבַחֶסְרוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁלּוֹ, עַל יְדֵי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָם בֶּאֱמוּנָה, שֶׁהֵם הֶכְרֵחִיִּים לְהַצְלָחַת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ, וְיִשְׂמַח בְּחֶלְקוֹ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּאֲרִיכוּת בִּפְנִים הַסֵּפֶר.

כִּי רַק זֶה הוּא הַמַּתְכּוֹן הָאֲמִתִּי לְשִׂמְחָה תְּמִידִית: שֶׁהָאָדָם לֹא יַשְׁלֶה אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא יֵדַע בְּדִיּוּק מִי הוּא, וְיִשְׂמַח שִׂמְחָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַמְּצִיאוּת שֶׁלּוֹ, הֵן בַּיִּתְרוֹנוֹת וְהֵן בַּחֶסְרוֹנוֹת, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזּוֹ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ וְלֹא אַחֶרֶת. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ שָׂמֵחַ בַּחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, אֲזַי כָּל שִׂמְחָתוֹ הִיא רַק כְּשֶׁמַּצְלִיחַ לִשְׁכֹּחַ מֵהֵם וּלְהַדְחִיק אוֹתָם, וּמוּבָן שֶׁבָּרֶגַע שֶׁמַּזְכִּירִים לוֹ מִשָּׁמַיִם מִי הוּא – שֶׁזּוֹ לְמַעֲשֶׂה מַטְּרַת כָּל הַכִּשְׁלוֹנוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת וכו' – הוּא נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁמַּזְכִּיר לְעַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ אֶת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, וְשָׂמֵחַ בָּהֶם, וּמַאֲמִין שֶׁחֶסְרוֹנוֹת אֵלּוּ הֵם הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלּוֹ, וְרַק עַל יָדָם יָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ, עַל יְדֵי זֶה הוּא תָּמִיד בְּשִׂמְחָה, וְהוּא רַק יֵלֵךְ וְיַעֲלֶה, יֵלֵךְ וְיַעֲלֶה.

קָרָאנוּ לַסֵּפֶר "בְּגַן הַחָכְמָה", עַל פִּי מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר מִכָּל הַחָכְמוֹת הִיא, שֶׁלֹּא לִהְיוֹת חָכָם כְּלָל. כִּי הֲרֵי זֶה כָּל עִנְיָנוֹ שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, לְלַמְּדֵנוּ אֶת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית: לִהְיוֹת תָּם וְיָשָׁר וְסָר מֵרַע, לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו בְּעֻבְדָּא וּבְמִילוּלָא, בִּפְשִׁיטוּת וכו', כַּמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן בְּתוֹרָה יט, עַיֵּן שָׁם וְיֶעֱרַב לְךָ.

הַכָּרַת הַטּוֹב

בְּתוֹךְ מַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ הַשֵּׁם, שֶׁבְּחַסְדּוֹ וּבְרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים קֵרְבָנוּ וְהֵאִיר לָנוּ אוֹר אֱמוּנָתוֹ, וְחַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ שֶׁנָּתַן לָנוּ בְּדוֹר תַּהְפּוּכוֹת, אֶת רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ, הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, שֶׁבִּזְכוּתוֹ וּבְכֹחוֹ וְכֹחַ עֲצוֹתָיו, חַיִּים כֻּלָּנוּ הַיּוֹם.

תּוֹדָה רַבָּה לִנְוַת בֵּיתִי, מָרַת מִרְיָם וַרְדָּה תְּחִי', עַל מְסִירוּת נַפְשָׁהּ וַעֲמִידָתָהּ לְצִדִּי בְּכָל עֵת. עַל מִשְׁמַרְתָּהּ תַּעֲמֹד, יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא תִּשְׁבֹּת. אֵין גְּבוּל לְהַכָּרַת הַטּוֹב שֶׁלִּי אֵלֶיהָ. בָּרֵךְ הַשֵּׁם חֵילָהּ וּפֹעַל יָדֶיהָ תִּרְצֶה.

תּוֹדָה רַבָּה לְכָל הָאַבְרֵכִים שֶׁנָּתְנוּ יָד – לְהַקְלִיד וְלַעֲרֹךְ וּלְסַדֵּר וּלְהוֹצִיא לַדְּפוּס אֶת הַסֵּפֶר. יִתֵּן לָהֶם הַשֵּׁם כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבָּם לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.