בגן החכמה עמוד 13-14

ספר
“בגן החכמה”
מעשה מחכם ותם

הַקְדָּמָה

רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר עַל סִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סוֹדוֹת וְנִסְתָּרוֹת, כַּמּוּבָא בַּהַקְדָּמָה לְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת: "אָמַר שֶׁאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת הֵם חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד וְיֵשׁ בָּהֶם דְּרָכִים וְנִסְתָּרוֹת וְעַמְקוּת מֻפְלָג מְאֹד, וּרְאוּיִים לְדָרְשָׁם בָּרַבִּים – לַעֲמֹד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְסַפֵּר מַעֲשֶׂה מֵאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת, כִּי הֵם חִדּוּשִׁים גְּבוֹהִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד. גַּם מִי שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם וּבָקִי הֵיטֵב בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ וּבִפְרָט בְּסִפְרִי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי האר"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, יוּכַל לְהָבִין וְלָדַעַת קְצָת מְעַט רְמָזִים בְּאֵיזֶה מַעֲשִׂיּוֹת, אִם יָשִׂים לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ עֲלֵיהֶם הֵיטֵב".

מִצַּד שֵׁנִי הוּא אָמַר, שֶׁיֵּשׁ בְּסִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת גַּם מוּסָר נִפְלָא מְאֹד, כַּמּוּבָא בְּהֶמְשֵׁךְ דְּבָרָיו שָׁם:

"גַּם יֵשׁ בָּהֶם הִתְעוֹרְרוּת מוּסָר נִפְלָא וְעָצוּם מְאֹד בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת, יְבִינֵם הַמַּשְׂכִּיל בְּעַצְמוֹ. כִּי רֻבָּם כְּכֻלָּם מְעוֹרְרִים וּמַמְשִׁיכִים אֶת הַלֵּב מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לַעֲסֹק רַק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה תָּמִיד וְלַהֲפֹךְ פָּנָיו מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם לְגַמְרֵי כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הָרוֹאֶה בְּעֵינֵי שִׂכְלוֹ אִם יִסְתַּכֵּל בָּהֶם בֶּאֱמֶת."

וְהִנֵּה, מִכָּל סִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ, מַעֲשִׂיָּה זוֹ, הִיא הַמַּעֲשִׂיָּה שֶׁהֲכִי תּוֹאֶמֶת אֶת הֶמְשֵׁךְ דְּבָרָיו, שֶׁאָמַר שֶׁיֵּשׁ בַּמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ גַּם מוּסָר נִפְלָא וכו', כִּי לַמְרוֹת שֶׁגַּם בִּשְׁאָר הַמַּעֲשִׂיּוֹת יֶשְׁנוֹ מוּסָר כַּנַּ"ל, אֲבָל בָּרוּר לְעֵין כֹּל, שֶׁהַנִּסְתָּר שָׁם רַב עַל הַנִּגְלֶה, וּמַמָּשׁ חָשִׁים שֶׁלֹּא מְדֻבָּר בְּמַעֲשִׂיָּה רְגִילָה אֶלָּא בְּסוֹדֵי סוֹדוֹת, עוֹלָמוֹת וּסְפִירוֹת וכד'. אֲבָל כָּאן, בְּמַעֲשִׂיָּה זוֹ, הַמּוּסָר גָּלוּי וּבָרוּר לְכָל קוֹרֵא, עַד שֶׁגַּם בְּלִי שׁוּם פֵּרוּשׁ, כָּל אֶחָד מַרְגִּישׁ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ וְאֶת מִדּוֹתָיו. כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ בְּתוֹכוֹ הֵן אֶת הֶחָכָם וְהֵן אֶת הַתָּם, וְהוּא יָכוֹל לִרְאוֹת, כֵּיצַד בְּעִנְיָן זֶה הוּא הִתְנַהֵג מַמָּשׁ כְּמוֹ הֶחָכָם, וּבְעִנְיָן אַחֵר הָיָה בּוֹ יוֹתֵר מֵהַתָּם וכו'.

וְהַפֶּלֶא הֶעָצוּם הוּא, שֶׁמִּמַּעֲשִׂיָּה זוֹ, רוֹאִים אֵיךְ רַבֵּינוּ צָפָה קָדִימָה בַּדּוֹרוֹת, וְרָאָה בְּצוּרָה בְּרוּרָה בְּיוֹתֵר אֶת כָּל הַדּוֹר שֶׁלָּנוּ. שֶׁהֲרֵי בְּמַעֲשִׂיָּה זוֹ מְתֹאָרִים בְּדִיּוּק גָּמוּר כָּל הַמַּחֲלוֹת שֶׁהֵן מְיֻחָדוֹת לְדוֹרֵנוּ. מַחֲלוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ כְּלָל. כְּגוֹן: הַתּוֹפָעָה שֶׁל הַצְּעִירִים שֶׁמְּשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם, וּמְבַלִּים אֶת מֵיטַב יְמֵיהֶם בְּטִיּוּלִים, עַד שֶׁמְּאַבְּדִים אֶת הַכֹּחַ לִבְנוֹת אֶת חַיֵּיהֶם. הַתּוֹפָעָה שֶׁל חֹסֶר הַסִּפּוּק שֶׁיֵּשׁ בְּדוֹרֵנוּ, שֶׁבְּנֵי אָדָם אַף פַּעַם לֹא מְרֻצִּים. הַתּוֹפָעָה שֶׁל הָרְדִיפָה הָעַצְמִית. הַתּוֹפָעָה שֶׁל הַהַשְׁוָאוֹת לַאֲחֵרִים, וְהַקִּנְאָה וְהַתַּחֲרוּתִיּוּת הַנּוֹרָאָה וְעוֹד וְעוֹד.

אֶת כָּל זֶה רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ רָאָה בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַמַּעֲשִׂיָּה הַזּוֹ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶת הַתְּרוּפָה לְכָל הַמַּחֲלוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת הָאֵלּוּ, וְהִמְחִישׁ לָנוּ הֵן אֶת הַמַּחֲלָה וְהֵן אֶת הַתְּרוּפָה, בְּדֶרֶךְ שֶׁל מַעֲשֶׂה, שֶׁהַהַמְחָשָׁה הַזֹּאת, הִיא הַנּוֹתֶנֶת לָאָדָם אֶת הַהֲבָנָה הָעֲמֻקָּה וְהַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הַדְּבָרִים, בְּעָצְמָה שֶׁהִיא פִּי כַּמָּה וְכַמָּה מֵעֶצֶם הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַדָּבָר. כִּי בְּתֵאוּר דְּרָכָיו הַטּוֹבוֹת שֶׁל הַתָּם, וּכְנֶגֶד זֶה, בְּתֵאוּר דְּרָכָיו הָרָעוֹת שֶׁל הֶחָכָם בִּפְרָטֵי פְּרָטִים וּבְהַמְחָשׁוֹת, הַקּוֹרֵא מַמָּשׁ נוֹגֵעַ בַּדְּבָרִים, וְרוֹאֶה כֵּיצַד הֵם מְיֻשָּׂמִים, וּבְעִקָּר הוּא יוֹדֵעַ מִיָּד אֵיךְ לְהַשְׁלִיךְ אוֹתָם עַל עַצְמוֹ, כִּי הַדְּבָרִים שֶׁהוּא קוֹרֵא מַמָּשׁ "מִתְלַבְּשִׁים" לוֹ עַל מְאֹרְעוֹת חַיָּיו.

בִּפְרָט בַּמֶּה שֶׁרַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ הִמְחִישׁ אֶת הַדְּבָרִים עַל יְדֵי עֻבְדּוֹת מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שְׁתֵּי דְּמֻיּוֹת, שֶׁמִּתְנַהֲגוֹת בִּשְׁנֵי אֳפָנִים מְנֻגָּדִים לַחֲלוּטִין, שֶׁזֶּה נוֹתֵן לָאָדָם אֶת הַיְכֹלֶת לִרְאוֹת בְּבֵרוּר, הַאִם הוּא נוֹהֵג כְּמוֹ הַדְּמוּת הַחִיּוּבִית אוֹ כְּמוֹ הַדְּמוּת הַשְּׁלִילִית, וְזֶה נוֹתֵן לַדְּבָרִים קֶשֶׁר לַחַיִּים שֶׁלּוֹ. וּבְוַדַּאי כְּמוֹ שְׁאָר הַמַּעֲשִׂיּוֹת, יֵשׁ כָּאן סוֹדוֹת עֲמֻקִּים. אֲבָל מוּסָר גָּלוּי כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בַּמַּעֲשִׂיָּה הַזֹּאת, אֵין בְּשׁוּם מָקוֹם, וְכָאן בְּעִקָּר מִסְתַּדֵּר מַה שֶׁאָמַר, שֶׁיֵּשׁ בַּמַּעֲשִׂיּוֹת מוּסָר לְכָל אָדָם, גַּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּנִסְתָּרוֹת.