בגן החכמה עמודים 83-84

עֲבוֹדָה מְסֻדֶּרֶת

בִּפְרָט בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה, שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת לֹא בַּיָּדַיִם שֶׁל הָאָדָם, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, כֵּיצַד לֹא יִדְאַג לֶעָתִיד? כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֵד יוֹם? אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכֹּל בַּיָּדַיִם שֶׁל הַבּוֹרֵא, וּבִפְרָט הַפַּרְנָסָה שֶׁהִיא כָּל כֻּלָּהּ בַּיָּדַיִם שֶׁל הַבּוֹרֵא, וְשׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת בָּעוֹלָם לֹא יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת אֶת מַה שֶּׁקָּצוּב לָאָדָם לְקַבֵּל, וּמִמֵּילָא זוֹ לֹא הַדְּאָגָה שֶׁל הָאָדָם מִנַּיִן תָּבוֹא פַּרְנָסָתוֹ, אֶלָּא הוּא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הַבּוֹרֵא, וְהַבּוֹרֵא יִדְאַג לוֹ לְפַרְנָסָה לְשֵׁם כָּךְ. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁעוֹבֵד אֵצֶל בַּעַל מִפְעָל, שֶׁצָּרִיךְ רַק לְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתּוֹ, וּבַעַל הַמִּפְעָל יִדְאַג לָתֵת לוֹ אֶת הַתְּנָאִים לְכָךְ.

נִמְצָא, שֶׁאִם בָּרוּר לָאָדָם שֶׁהוּא עוֹבֵד אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא גַּם בָּטוּחַ בְּפַרְנָסָתוֹ, וְכָל מִי שֶׁדּוֹאֵג עַל פַּרְנָסָתוֹ, סִימָן שֶׁהוּא לֹא מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא עוֹבֵד אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא מְצִיאוּת וְהוּא עוֹבֵד בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ. וּמִמֵּילָא רוֹאִים שֶׁכָּל הַדְּאָגוֹת בָּאוֹת לָאָדָם רַק מֵחֲמַת שֶׁהוּא אֵינוֹ מְקֻשָּׁר לַתַּכְלִית, כִּי אִם בָּרוּר לָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלִיחוּת וְתַכְלִית בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִמֵּילָא הוּא יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת כָּל מַחְשַׁבְתּוֹ – כֵּיצַד לְמַלֵּא אֶת שְׁלִיחוּתוֹ – וּלְפַרְנָסָה הַשֵּׁם כְּבָר יִדְאַג לוֹ.

רוֹאִים שֶׁעִנְיַן הַבִּטָּחוֹן בְּפַרְנָסָה קָשׁוּר יְשִׁירוֹת בַּקֶּשֶׁר שֶׁל הָאָדָם לַתַּכְלִית, לָכֵן גַּם אֲנָשִׁים שֶׁמַּאֲמִינִים בְּבוֹרֵא עוֹלָם, וְשׁוֹמְרִים תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אִם אֵינָם מְקַשְּׁרִים אֶת כָּל הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם אֶל הַתַּכְלִית, הֵם מְלֵאִים דְּאָגוֹת מֵהַפַּרְנָסָה, וּמַרְבִּים בְּהִשְׁתַּדְּלוּת, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם אֵינָם חַיִּים בִּשְׁבִיל לְמַלֵּא אֶת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁלָּהֶם בָּעוֹלָם, וְאֵינָם חַיִּים בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע בִּשְׁבִיל תַּכְלִיתָם, בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, אֶלָּא עוֹשִׂים הַכֹּל “מִלְּמַעְלָה”, לָכֵן הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם צְרִיכִים לְפַרְנֵס אֶת עַצְמָם, וּמִמֵּילָא אֵין לָהֶם בִּטָּחוֹן, וְהֵם מְלֵאִים בִּדְאָגוֹת.

לְשַׁמֵּן אֶת הַגַּלְגַּלִּים

כָּאָמוּר, אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ: אֲנִי עוֹבֵד אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְתַפְקִידִי הוּא לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא וְלָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתַפְקִידוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא – לְפַרְנֵס אוֹתִי. לְאָדָם כָּזֶה אֵין שׁוּם דְּאָגָה עַל פַּרְנָסָה. כְּמוֹ אוֹתוֹ אָדָם שֶׁעוֹבֵד בְּמִפְעָל, הַאִם הוּא דּוֹאֵג לְחָמְרֵי הָעֲבוֹדָה? לַמַּשְׂכֹּרֶת? בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַמַּעֲסִיק, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַמַּעֲסִיק יוֹדֵעַ הֵיטֵב אֶת תַּפְקִידוֹ, וְהַמַּעֲסִיק גַּם יוֹדֵעַ הֵיטֵב, שֶׁאִם הוּא לֹא יִתֵּן לַפּוֹעֲלִים בַּמֶּה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתָּם וכו’, הֵם לֹא יוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת אֶת תַּפְקִידָם, וְאִם לֹא יְשַׁלֵּם לָהֶם מַשְׂכֹּרֶת בַּזְּמַן, הֵם לֹא יַעַבְדוּ וכו’. מִמֵּילָא בָּרוּר לוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת יִרְצֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ, הוּא יִדְאַג לוֹ לְכָל הַתְּנָאִים לְכָךְ.

כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר לְכָל אֶחָד, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּפְקִיד לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכָל זְמַן שֶׁהוּא חַי וְנוֹשֵׁם, הַשֵּׁם רוֹצֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ, וְהוּא יִתֵּן לוֹ אֶת כָּל הַתְּנָאִים לְכָךְ – אֲכִילָה, לִינָה, שְׁתִיָּה וכו’. וְזֶה נִקְרָא “לְשַׁמֵּן אֶת גַּלְגַּלֵּי הָעֲגָלָה”, כַּמּוּבָא בַּמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

פַּעַם בָּא אֶחָד אֶל רַבֵּנוּ זַ”ל וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיְּבָרְכוֹ בְּבִרְכַּת פַּרְנָסָה, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל: אֶמְשֹׁל לְךָ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְסוֹחֵר בַּדִּים גָּדוֹל שֶׁבָּא פַּעַם אֶל הַסִּטּוֹנַאי הָעוֹסֵק בְּכָךְ וְהִזְמִין אֶצְלוֹ כְּהֶרְגֵּלוֹ מִדֵּי פַּעַם כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל בַּדִּים. פַּעַם, אַחַר הַזְמָנָתוֹ אֶת הַבַּד כְּשֶׁהֵחֵל לִנְסֹעַ עִם עֶגְלָתוֹ, לֹא נָסְעָה הָעֲגָלָה כַּהֹגֶן מֵחֲמַת רֹב הַסְּחוֹרָה הַטְּעוּנָה, נִכְנַס אֶל הַסִּיטוֹנַאי וּבִקְּשׁוֹ: אוּלַי יֵשׁ לָכֶם מְעַט שֶׁמֶן מְכוֹנָה, לִמְרֹחַ בּוֹ אֶת אוֹפַנֵּי הָעֲגָלָה כְּדֵי שֶׁתִּסַּע כַּהֹגֶן? עָנָה לוֹ הַסִּיטוֹנַאי: יֵשׁ וָיֵשׁ, נָתַן לוֹ הַסִּיטוֹנַאי אֶת הַשֶּׁמֶן וּבְשֶׁפַע. וְאָכֵן הֶחֱלִיקוּ הָאוֹפַנִּים וְנָסַע הַסּוֹחֵר עִם עֶגְלָתוֹ כַּהֹגֶן. בְּאֶמְצַע הַנְּסִיעָה פָּגַשׁ בַּחֲבֵרוֹ הַנּוֹסֵעַ בַּעֲגָלָה לִקְרָאתוֹ. כְּשֶׁרָאָה חֲבֵרוֹ אוֹתוֹ נוֹסֵעַ וּמַחֲלִיק יָפֶה כָּל כָּךְ, שְׁאָלוֹ לְסִבַּת נְסִיעָתוֹ הַמְּהִירָה כָּל כָּךְ, עָנָה לוֹ: זֶה הַסִּיטוֹנַאי הַנִּמְצָא בְּמָקוֹם זֶה וְזֶה, מָרַח לִי מֵהַשֶּׁמֶן עַל צִירֵי הָעֲגָלָה וְזוֹ הַסִּבָּה לִנְסִיעָתִי הַמְּהִירָה.