בגן החכמה עמודים 73-74

כָּל הַתַּהֲלִיךְ הַזֶּה שֶׁתֵּאַרְנוּ, יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אַךְ וְרַק כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עַל כָּל פָּנִים מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת. אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, הַתַּהֲלִיךְ אֵינוֹ מַתְחִיל כְּלָל, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מִתְעוֹרֵר בּוֹ בָּאָדָם הָרָצוֹן, וְאַדְּרַבָּה נִכְנֶסֶת בּוֹ הִתְנַגְּדוּת, וּמוּבָן שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לְהִתְקַדֵּם הָלְאָה לַשְּׁלַבִּים הַבָּאִים, אֶלָּא הוּא רַק הוֹלֵךְ מִדֶּחִי לְדֶחִי, וְהַכֹּל מֵחֲמַת שֶׁפָּסַל אֶת הַדָּבָר, מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְקַיֵּם אוֹתוֹ.

וְנַחֲזֹר לֶחָכָם. הִנֵּה, עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁהֶחָכָם הִגִּיעַ לְמַסְקָנָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַבִּיט אֶל הַתַּכְלִית, זֶה מְצֻיָּן. הַשְּׁאֵלָה הִיא: עִם אֵילוּ כֵּלִים הוּא יִתְבּוֹנֵן עַכְשָׁו עַל הַתַּכְלִית? הַאִם סוֹף כָּל סוֹף הוּא יָבִין, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַתַּכְלִית עַל פִּי הָאֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְבּוֹנֵן עַל כָּךְ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ לְתַכְלִית מְסֻיֶּמֶת, וְיִשְׁאַל אֶת הַבּוֹרֵא מָה הִיא הַתַּכְלִית הַזּוֹ? אוֹ שֶׁיַּמְשִׁיךְ עִם הַכְּפִירָה שֶׁלּוֹ, לַחֲשֹׁב שֶׁהוּא מְנַהֵל לְעַצְמוֹ אֶת הַחַיִּים, וְהוּא יָכוֹל לְהַחֲלִיט לְעַצְמוֹ מָה הַתַּכְלִית?

אִם הוּא יַמְשִׁיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֵּׂכֶל הָעַצְמִי שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה עַד הַיּוֹם, אֲזַי כְּשֵׁם שֶׁקֹּדֶם לָכֵן הוּא הִגִּיעַ לְטָעֻיּוֹת, וְחָשַׁב שֶׁטּוֹב לוֹ לְשׁוֹטֵט וּלְהַשְׂבִּיעַ עֵינָיו בָּעוֹלָם וכד’, כָּךְ הוּא יַמְשִׁיךְ לִטְעוֹת, רַק בְּכִוּוּן אַחֵר. וְאָכֵן, כָּךְ קוֹרֶה, וְהֶחָכָם בּוֹחֵר לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ הָרָעָה, וְזֶה מַה שֶּׁמּוּבָא עַתָּה:

וְהִתְחִיל לַחֲשׁב עִם פִילוֹסוֹפְיָא שֶׁלּוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת…

רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ מַדְגִּישׁ, שֶׁהֶחָכָם הִתְחִיל לַחֲשֹׁב עִם פִילוֹסוֹפְיָה “שֶׁלּוֹ”, כְּלוֹמַר: הַגַּאֲוָה שֶׁלּוֹ רַק גְּדֵלָה וּגְדֵלָה, שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁ”הוּא” יוֹדֵעַ וְ”הוּא” חָכָם וְ”הוּא” יַחְשֹׁב וכו’, בְּקִצּוּר: הוּא נִשְׁאַר בַּכְּפִירָה שֶׁלּוֹ. שֶׁהֲרֵי הֶחָכָם לֹא מַחֲלִיט לְשַׁנּוֹת עַכְשָׁו כִּוּוּן בַּחַיִּים מִתּוֹךְ נְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְבּוֹנֵן עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּית.אֶלָּא הוּא פָּשׁוּט הִתְעַיֵּף מֵאוֹתָהּ שׁוֹטְטוּת, וְעַכְשָׁו הוּא מְחַפֵּשׂ עִנְיָן אַחֵר לְפִי תַּאֲווֹתָיו. וְהַתַּאֲוָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִיא הַתַּאֲוָה לְהַחֲשִׁיב אֶת שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ, וְלָכֵן הוּא מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת עַל פִּי הֲבָנַת שִׂכְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בַּהֶמְשֵׁךְ, שֶׁבִּתְחִלָּה הוּא יַחֲשֹׁב לִהְיוֹת צוֹרֵף בְּזָהָב, אַחַר כָּךְ יִפְנֶה לַעֲסֹק בְּלִטּוּשׁ אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַחַר כָּךְ לִלְמֹד רְפוּאָה וכו’. דְּהַיְנוּ שֶׁשּׁוּב הוּא יִטְעֶה אַחַר שִׂכְלוֹ הָעַצְמִי וְתַאֲווֹתָיו.

אֵיפֹה אֲנִי עוֹמֵד?

כִּי זֶהוּ דָּבָר הַמּוּבָן לְכָל בַּר דַּעַת, שֶׁהָאָדָם לֹא יָכוֹל לָדַעַת מָה הִיא הַתַּכְלִית, אִם הוּא לֹא יוֹדֵעַ קֹדֶם כֹּל הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאֵיפֹה הוּא חַי. אֵיזוֹ תַּכְלִית יִמְצָא אָדָם כָּזֶה? הֲרֵי הוּא לֹא יוֹדֵעַ אֶת הַדָּבָר הַבְּסִיסִי וְהָרִאשׁוֹן שֶׁצְּרִיכִים לָדַעַת בִּשְׁבִיל לִמְצֹא אֶת הַתַּכְלִית, וְהוּא: שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם, שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם לְתַכְלִית מְסֻיֶּמֶת, וּבָרָא כָּל אָדָם לְמַלֵּא חֵלֶק בַּתַּכְלִית הַזּוֹ. אוֹ בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: יֵשׁ בַּעַל בַּיִת לָעוֹלָם. אִם הָאָדָם מִתְעַלֵּם מֵהַבּוֹרֵא, וּמֵהַכַּוָּנָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַבּוֹרֵא בִּבְרִיאָתוֹ, וּמַחֲלִיט לְבַד עַל הַתַּכְלִית, אֵיזוֹ תַּכְלִית הוּא יִמְצָא? הָאָדָם מֻכְרָח קֹדֶם כֹּל לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לָאֱמֶת, שֶׁהוּא לֹא בָּרָא אֶת עַצְמוֹ, וְהַחַיִּים שֶׁלּוֹ לֹא בְּיָדָיו, וְהַרְבֵּה דְּבָרִים מֻכְתָּבִים לוֹ, בְּלִי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ שׁוּם יְכֹלֶת בְּחִירָה בָּהֶם, כְּגוֹן: אֵיפֹה הוּא נוֹלַד וּלְמִי הוּא נוֹלַד, וְאִם יִהְיֶה עָשִׁיר אוֹ עָנִי וְעוֹד וְעוֹד, וְרַק אָז יַתְחִיל לְחַפֵּשׂ: מָה הַתַּפְקִיד שֶׁלִּי? לְאֵיזוֹ תַּכְלִית נִבְרֵאתִי?

וּמֵחֲמַת שֶׁבְּנֵי אָדָם אֵינָם מְקַשְּׁרִים אֶת עַצְמָם לַתַּכְלִית הַנִּצְחִית, בַּמֶּה שֶׁבּוֹחֲרִים לַעֲשׂוֹת עִם הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם, לָכֵן רוֹאִים בְּהַרְבֵּה מִקְרִים, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁאָדָם מַגִּיעַ לְכָל הַהַצְלָחוֹת – הוּא צָרִיךְ פְּסִיכִיאָטֵר… לִכְאוֹרָה מַדּוּעַ? הֲרֵי הוּא הִגִּיעַ לְמָה שֶׁרָצָה לְהַגִּיעַ? הַסִּבָּה הִיא, שֶׁאוֹתָהּ הַצְלָחָה שֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ, לֹא שִׁנְּתָה כְּלוּם בַּמַּהוּת שֶׁל חַיָּיו.