המהמר

ההימורים נראים כדרך הקלה
להרוויח סכומים גדולים, אולם זו
באמת דרך קשה מאוד המביאה
את האדם, ואת כל קרוביו, לחיים
קשים ומרים מנשוא…
 
 
בגן האושר, חלק 22
 
הימורים קלים
 
הימורים, כידוע, הם דבר רע מאוד. פרט להפסדים האיומים שהם גורמים לאנשים, ישנו חשש גדול מאוד שההתעסקות בדבר שכזה תגרום לאדם להתמכר להם. זאת, משום שכאשר אדם מתמכר, ואפילו אם מדובר 'רק' בהגרלות למיניהן, יש חשש להתמכרות.
 
תופעה זו מלמדת על חסרון יסודי באמונה. אנשים רבים חותמים על הוראות קבע למפעלי הגרלות, וסבורים שהמספרים עשויים להעניק להם את הזכייה המיוחלת. ובמקום להתפלל אל בורא עולם הם עוד עלולים, חלילה, להתפלל אל המספרים… רק בורא עולם הוא הקובע מי יעני ומי יעשיר, מי ישפל ומי ירום – ואין בלתו!
 
יש המרבים לקנות כרטיסי הגרלה או להרבות בסימון מספרים, ומדמיינים לעצמם שככל שיהיו בידם כרטיסים – כן יגדלו סיכוייהם לזכות. למרבה שיגיונם וחלישות אמונתם הם משוכנעים שהכל עניין של מזל, הכל תלוי במכונה ובמספרים שיפלו בגורל. אולם, הם שוכחים דבר חשוב: "ה' מוריש ומעשיר, משפיל אף מרומם" (שמ"א, ב). והשם הוא שמחליט מי יזכה בכל הפרס, והוא משגיח שהמספרים של אותו אדם יעלו בגורל, וממילא גם אם יקנה רק כרטיס אחד הוא יזכה.
 
בורא עולם הוא היחיד המשגיח על כל בריותיו בהשגחה פרטית וקוצב את מזונותיו של כל אדם מראש השנה ועד ראש השנה (ראה מסכת ביצה, טז).
 
ב"שולחן ערוך" נפסק שהמשחק בקובייה, רולטה, קלפים ומכונות מזל למיניהן – יש בהם אבק גזל, והמשחק בהם פסול לעדות. כלומר, הוא לא נאמן להעיד (חו"מ ל"ד, טז).
 
הרבה שלוחים ודרכים למקום, וגם אם אדם לא יקנה שום כרטיס השם יתברך ייתן. "היד ה' תקצר"?! (במדבר יא).
 
לכן, במקום להיות שותף בהרס העולם על ידי הוראות קבע ותמיכה במוסדות הימורים למיניהם, במקום להפסיד את כל הכסף בכל מיני בתי הימורים – טוב לו לאדם להיות שותף בבניין העולם על ידי תמיכה בלומדי התורה, מפיצי האמונה, דעת ויראת השם, ארגוני חסד ועזרה לזולת. וכל המרחם על הבריות – מרחמים עליו מן השמים.
 
הימורים קשים
 
תאוות ההימורים נובעת מאהבה לכסף המעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו, עוקרת ממנו את כל האמת ואת האמונה בהשגחה בהשם.
 
ההימורים נראים כדרך הקלה להרוויח סכומים גדולים, אולם זו באמת דרך קשה מאוד המביאה את האדם, ואת כל קרוביו, לחיים קשים ומרים מנשוא.
 
ההימורים מסחררים את ראשו של האדם. שהרי, היצר הרע תמיד דואג שיהיו כאלה שירוויחו סכומים גדולים. וכל מי שרואה אותם 'אוכל את הלב' ומתחיל לבעור בו הדמיון שבפעם הבאה הוא ירוויח. וכך הוא נכנס לסחרור, מבזבז בשעות מעטות סכומי עתק עליהם עמל ויגע הרבה להשיגם, וכמובן שהיה יכול לעשות בהם הרבה דברים חיובים.
 
המהמר גורם צער נורא לכל קרוביו, ובפרט לאשתו וילדיו שעיניהם כלות בראותם את כל השפע הזה שהולך לאיבוד, במקום להגיע לידיהם, שהם באמת זקוקים לו.
 
על פי ההלכה, כסף שמרוויחים מהימורים נקרא גזל ולכן אין בו שום ברכה. כל אחד יכול לראות בחוש, שהוא לא נהנה מהכסף הזה. כי ממון הבא דרך צינור מלוכלך אין נהנים ממנו, רק סובלים ממנו.
 
המהמר תמיד מפסיד
 
חשוב מאוד לדעת, שבראש השנה קובעים לאדם כמה ירוויח באותה שנה, וגם כמה יפסיד. למשל, קבעו לאדם משמים שירוויח כל השנה מאה חמישים אלף דולר, והפסד של שלושים אלף דולר כל השנה. לכן, גם אם יעשה את כל ההשתדלויות שיש בעולם ויהמר בהסתברויות גדולות ובחישובים מתוחכמים, לעולם לא יוכל להרוויח יותר ממה שקצבו לו מן השמים.
 
אבל – ושימו לב! – לגבי מה שקבעו לאדם להפסיד, בזה הוא יכול לבחור להפסיד יותר ממה שקצוב לו! והוא יכול אפילו להפסיד את כל רכושו וממונו ועוד להישאר חייב סכומי עתק!
 
לכן, תנו דעתכם, אם אדם יפסיד בהימורים הוא עלול להפסיד את כל רכושו ואפילו יותר. וגם אם ירוויח, הוא לעולם לא יעבור את מה שקצוב לו להרוויח. ויתכן גם שירוויח בפעם אחת את כל מה שקצוב לו לכל השנה ויבזבז את הסכום הזה לפני הזמן. ושוב, בכסף הזה אין בכלל ברכה, לכן הוא לא יהנה ממנו. נמצא, אם כן, שהוא כל הזמן מפסיד. אז במה מועילים לאדם ההימורים? האם הוא יכול לשנות את מה שנגזר מלמעלה? הלא טוב יותר שימתין ויקבל את מה שקצבו לו בדרך ישרה ובכבוד, לא כך?
 
המהמר מתאכזר לבני ביתו
 
אדם לא בעל הבית על כספו, אלא הכסף שיש בידו הופקד אצלו מאת הבורא כדי להשתמש בו כרצון הבורא. בעל משפחה צריך לדעת שכל השפע שלו בא מאשתו ומילדיו, רק בזכותם, בשביל פרנסתם. אם לא היה נשוי עם ילדים לא היה לו את כל הכסף הזה. מי התיר לו לקחת את הכסף שנתן לו הבורא לפרנסתם ולהמר עליו? לכן, כאשר הוא מהמר הוא בעצם גוזל את השפע השייך לבני ביתו, שפע שהבורא נתן בידיו על מנת שישתמש בו בחכמה לרווחת בני ביתו, ולא על מנת שיוריד אותו לטמיון על הבלים ועל דמיונות.
 
אין אדם אכזרי לאשתו ולילדיו כמהמר הזה. שהרי, בין אם הפסיד בהימוריו ובין אם הרוויח – נגרם נזק לבני ביתו. זאת, משום שכאשר הוא מפסיד, הוא הרי מפסיד את כספם של בני ביתו והוא יצטרך לתת דין וחשבון על הצער ועל עגמת הנפש שהוא גרם להם. ובינתיים, יש עליו קטרוגים קשים הגורמים לו לכל מיני ייסורים ר"ל. וגם במקרה שהצליח בהימורים, הוא לא הרוויח מזה כלום. זאת, משום שהוא קיבל בסך הכל את מה שהיה קצוב לו. ומכיוון שקבלו בדרך לא כשרה, אז אין בכסף הזה שום ברכה, ולבני ביתו נגרם צער והפסד שנשתלחה המארה בכספם. וגם, כל פרנסתם היא בבושה ובביזיון דרך הצינור המגונה של ההימורים.
 
המהמר נהנה על חשבון הסבל של הזולת
 
ישנו פגם מוסרי נורא בהימורים. ברוב סוגי ההימורים הרווח של האחד הוא על חשבון ההפסד של השני. איך יתכן שאדם מאמין יסכים ליהנות מכסף שבא לו על חשבון צערו של חברו?! לאמתו של דבר, לא רק חברו מצטער, שהרי המהמר מפסיד את כספם של בני ביתו, ולעיתים אף מפסיד כספים של אנשים אחרים שלווה או גזל מהם. אז איך אפשר שאדם כזה יהנה מממון המגואל בדם ממש?
 
כל שכן בעלי קזינו ומקומות ההימורים כאלה ואחרים, שהם רוצחי נפשות ממש. כל הרווחים העצומים שהם גורפים כולם על חשבון צערם הנורא של אלו שהתפתו להמר אצלם, ובעיקר על חשבון צערם הנורא של בני ביתם של אותם מהמרים כפייתיים. ולא רק, הם כביכול 'עוזרים להם' בהלוואות כאלה ואחרות כדי שיוכלו להמשיך להמר, אחרי שכלה כספם, ובזה הם רוצחים אותם ואת כל בני משפחתם, השם ישמור.
 
המסקנה המתבקשת מאליה היא – שאדם מאמין אין לו שום עסק בהימורים!
 
אם יש לאדם תאווה חזקה להימורים, עליו לבקש מבורא עולם שיוציא ממנו את התאווה הקשה לממון שיש לו. כי ההימורים באים מאהבת ממון חולנית, כאשר אדם רוצה שיהיה לו הרבה כסף אפילו שאין לו בעיות של פרנסה. לכן, עליו להרבות בתפילה שהשם ייתן לו אמונה כי תאוותו לכסף נובעת מכפירה – מכיוון שאינו מאמין שכל פרנסתו קצובה לו משמים. יתירה מזו, הוא מאמין באמונה כוזבת וחושב שאפשר על ידי הימורים להרוויח סכומים גדולים שלא בהשגחת הבורא, חלילה. וכי מה תאמר? שהוא מהמר בגלל שהוא חושב שהבורא רוצה לתת לו כסף דרך ההימורים? עליו לדעת שלבורא עולם יש דרכים רבות לתת לו כסף והוא לא צריך את עזרתו של שום אדם, כל שכן לא כזו הבאה בדרכים מקולקלות.