מתי היא תבוא?

מתי היא תבוא? זאת שאלת
השאלות שמעסיקה רבים וטובים
מאיתנו. היא מהדהדת לנו באוזניים
כל הזמן. והזמן, רק עובר. והציפיות,
רק גוברות וכך גם השאלות…
 
 
אחד הדברים שמעסיקים את עם ישראל ומנהיגיו מאז ומתמיד, היא הגאולה השלמה. בכל דור ודור עושים הצדיקים כל מיני עבודות כדי להחישה, להמתיק אותה, שתבוא ברחמים וכמה שיותר מהר. וככל שהדורות מתאחרים, כך אנו מבקשים ומצפים יותר: מתי כבר היא תבוא? למה היא כל כך מאחרת? מדוע היא מתעכבת?
 
לעיכוב הזה יש סיבה.
 
רבי נתן מברסלב אומר (ליקוטי הלכות, הלכות בציעת הפת א), שכבר היו כמה גאולות לעם ישראל, אלא שאחריהן הייתה עוד גלות, כגון: גאולת מצרים, שאחריה הייתה גלות בבל וכו', אבל עכשיו, הגלות הזאת היא הגלות האחרונה, וצריכים שהגאולה ממנה תהיה גאולה שלמה שאין אחריה גלות כלל, לכן הגלות מתארכת כדי להשלים באמת את כל התיקונים, כך שעם ישראל יזכו להיגאל כולם בלי יוצא מן הכלל, ושגאולתם תהיה באמת גאולה שלמה, שאין אחריה שוב גלות.
 
וכותב שם עוד, שבאמת, סוף כל סוף, תהיה הגאולה בזכות האבות ובמתנת חינם למענו יתברך, כמו שכתוב (ויקרא כו): "וזכרתי את בריתי יעקב וגו'", וכתוב בישעיה (מח): "למעני למעני אעשה וגו".
 
ונשאלת השאלה, אם בסופו של דבר הגאולה תבוא בזכות האבות ולמענו יתברך, אז מה מעכב אותה? מילא, אם הגאולה תלויה בנו – שתגיע בזכות המעשים שלנו, אז מובן מדוע היא מתעכבת, הרי אנחנו חסרים מאוד לצערנו. אבל הגאולה תהיה רק בזכות האבות ולמענו יתברך. ואם כך: זכות האבות – איתנו, חסדו יתברך – איתנו, אז למה לחכות? שבורא עולם יביא לנו את הגאולה ברגע זה ממש.
 
אלא, שבורא עולם רוצה שכולם יזכו. שלא ידח ממנו נידח ולכל אחד מישראל תהיה התעוררות מעצמו לתשובה לפני שיזכה אותנו בגאולה. שהרי, אם השם יביא את הגאולה עכשיו, ישנם כאלה שיישארו בלי תיקון ח"ו, כי אין מקבלים גרים ובעלי תשובה לימות המשיח. וגם מצד מה שנאמר, שאין יהודי שלא עשה מצווה כלשהי או הרהר בתשובה פעם, ובודאי משיח יתקן את כולם, אבל על כל פנים – יהיו חסרים מאוד לנצח נצחים. כי ברגע שמשיח יבוא – הכל ייעצר. כבר לא נוכל להוסיף במעשים וזכויות כמו שאפשר היום, כשעדיין יש לנו את יכולת הבחירה. לכן השם יתברך ברחמיו העצומים על נפשות ישראל מחכה עם הגאולה כדי לאפשר לכל אחד לעשות משהו מעצמו, להתקרב לעבודת השם, עד שיזכה גם לעשות תשובה שלמה, ואז הגאולה תוכל לבוא למען כולם, ברחמים ובשמחה שלמה.
 
 
לכן, אף שכולנו מצפים למשיח, ויש לנו חיוב לצפות לישועה, עלינו לבקש מהשם שכולם יזכו לעשות תשובה שלמה עוד לפני שתבוא הגאולה. בלא זה, יש חסרון גדול ברצון שמשיח יבוא תיכף ומיד. וכמו שאמר צדיק אחד, כששאלו אותו האם הוא רוצה שמשיח יבוא? נאנח ואמר: אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי! אוי לי מיצרי – בודאי שאני רוצה שמשיח יבוא כבר, כך גם לקץ לגלות ולצער. ואוי לי מיוצרי – שאני יודע שהשם מרחם על בניו שבגלות, וצערו גדול עוד יותר ביודעו שאם משיח יבוא לפני שהם יתעורר בתשובה, הם עלולים חלילה לאבד את תיקונם הנצחי…
 
אדם שדעת קונו בו מבין היטב את הנאמר כאן. הרי השם יתברך הוא אב רחום ומרחם על כל בניו, ורחמנותו עוד יותר גדולה על כל אחד מבניו שאינו הולך בדרך הישרה. קחו לצורך העניין, אבא בשר ודם – כמה צער יש לו כאשר בנו סר מהדרך? כשבנו מתבטל? קל וחומר, כמה צער יש לאבינו שבשמים על כל אלה שהולכים בחושך? והם רבים מאוד לצערנו, אז איך אפשר בכלל לדרוש שמשיח יבוא תיכף ומיד, אם המשמעות של זה היא שאלו הטועים יישאר ללא תיקון?
 
אדם שרוצה שמשיח יבוא עכשיו ממש לא חושב על ההשלכות שיש לזה. וזה נובע משלוש סיבות:
 
סיבה ראשונה – כדי שמשיח יעשה בשבילו את העבודה. מדובר כמובן באדם עצלן שלא רוצה לעשות את העבודה הנדרשת ממנו לתיקון נפשו, כלומר, לימוד תורה בהתמדה, תשובה מעומק הלב כל יום, ריבוי תפילה וצעקה להשם, עבודה על מידות הנפש וכן הלאה. הוא פשוט רוצה משיח כאן עכשיו שיעשה לו את כל העבודה… כמו כן, הוא מתעצל להשלים את חסרונותיו, שהרי לכל אחד חסר משהו – לאחד זיווג, לשני פרנסה, לשלישי יש חולי, לרביעי שלום בית, קשיים בחינוך הילדים ומה לא? ואנשים רוצים שמשיח יבוא כדי שהוא ישלים להם את החסרונות בלי שהם, כמובן, יעבדו או יתאמצו. כל חסרונותיו של האדם מראים לו שיש לו עבודה, ואם הוא לא יעשה אותה, כפי שלמדנו בספרים בגן האמונה, בשדי יער, בגן השלום וכו', הוא לא יזכה להשלים את החסרונות הללו, ובעיקר – שישלים את נפשו. העצלן רוצה משיח כדי להיפטר מהעבודה…
 
סיבה שנייה –אנוכיות. יש כאלה שנדמה להם שם צדיקים ושהם כבר 'מסודרים', וכל מה שנותר להם לעשות בעולם הוא רק לחכות למשיח שיבוא ויגמור עם הסבל שיש בעולם והכל יהיה טוב. הם לא חושבים כלל על עוד רבים מעמנו שעדיין רחוקים מאוד מהתיקון שלהם, ואם משיח יבוא עכשיו הם יהיו חסרים. הם גם לא חושבים על צערו של בורא עולם על אותן נפשות. זו, כמובן, אנוכיות לשמה. ובכלל, מי שחושב כך לא רק שהוא אנוכי, הוא בכלל לא צדיק כמו שחושב. אדרבה, אם כך הוא מתייחס לעם ישראל ולצער השכינה – הוא  בעצמו רחוק מאוד מתיקון נפשו. שהרי, לא אכפת לו כלל מבניו של השם יתברך הרחוקים והנידחים. וגם לו לא כדאי שמשיח יבוא תיכף ומיד, שהרי הוא רק יוכיחו על פניו ויראה לו את האמת…
 
הסיבה השלישית – אכזריות. הרי הקדמנו ואמרנו, שהגאולה תבוא בסופו של דבר רק בזכות האבות ולמענו יתברך, אז מה מעכב? רחמנותו של השם על בניו היא המעכבת. כל מי שלמד קצת את הנושא, יודע שאם משיח יבוא בלי שבני ישראל יהיו מוכנים מצד ההתעוררות שלהם, זה יהיה מלווה בהרבה סבל, כאב, צער ומלחמות. ואלה שיסבלו הכי הרבה יהיו אותם רחוקים. לכן עיכוב הגאולה הוא רחמנותו של השם. ומי שיודע את זה ובכל זאת רוצה שמשיח יבוא תיכף ומיד, ידע שרצונו הוא אכזריות שאין כמוה.
 
הלכה למעשה. עלינו לצעוק אל השם יתברך, להתפלל שכל עם ישראל יזכו להתעורר לתשובה בלי שום ייסורים. הציפייה למשיח צריכה להיות יחד, לפעול בכל הכוח שהעבודות שנזכה לעשות יזכו את כל עם ישראל לקבל את המשיח בשמחה ובלי שום חסרון. לזה צריך לב בוער להפיץ את דעת האמונה בעולם! לקרב רחוקים. להציל עוד נשמה. להפחית מצערו של הבורא עם כל נשמה שנציל מאבדון חלילה, ושתתחיל לעסוק בתיקון של עצמה. כי מה השם רוצה? דבר אחד פשוט וברור: להציל את כל עם ישראל, לזכות את כולנו.
 
קירוב רחוקים זה צו השעה, וכל אחד יכול לעשות זאת. אפשר להפיץ את האמונה בדרכים רבות ונפלאות, כמו שיעורים, דיסקים, ספרים וכן הלאה. וכשנעשה זאת, נוכל לבקש את הגאולה ולצפות לה כמו שהשם רוצה: שלא ידח ממנו נידח!
 
יהי רצון שכל עם ישראל יזכו לחזור בתשובה שלמה בלי ייסורים, לביאת משיח צדקנו ולבניין בית המקדש ברחמים עצומים ולגאולה השלמה בלי שום חסרון, אמן.