עצה לרפואה עצה לחיים!

לא יועיל לא יזיק

האבא הטרי יצא מהחדר שלי בחוסר אמון, אבל החליט לתת צ’אנס. ‘לא יועיל, לא יזיק’, הוא חשב לעצמו. רק לפני כמה שעות התבשר על לידת בנו, אבל השמחה הגדולה התהפכה לחרדה כשנודע לו שהתינוק לא מסוגל לנשום בכוחות עצמו. במקום לחבק את היצור הקטנטן באושר, ראה האב את בנו מחובר לצינורות ומכשירים ולבו יצא.

הילד היה בסכנת חיים.

מבית החולים רץ האבא לישיבה וניגש אלי בדמעות. שאלתי אותו: אתה קורא שנים מקרא ואחד תרגום? נפסק להלכה שכל אדם צריך להשלים פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, כלומר לקרוא בכל שבוע את פרשת השבוע באופן כזה שהוא קורא כל פסוק פעמיים ומיד לאחר מכן את תרגום אונקלוס על הפסוק. האבא ענה לי שהוא לא מקפיד על קיום ההלכה הזאת.

אמרתי לו: אם תקבל על עצמך להתחיל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בכל שבוע כמובא בהלכה, אני מבטיח לך שלא רק שהילד יהיה בריא ושלם, אלא גם שהברית תהיה בעיתה ובזמנה.

האבא שרק לפני כמה שעות ראה את בנו נעלם בסבך של צינורות, קיווה רק שהילד יחיה ולא יכול היה להאמין שיש סיכוי בעולם שהברית תהיה בזמנה. הוא החליט לקבל על עצמו לקרוא שניים מקרא, וכבר בו ביום התחיל לקרוא את הפרשה של אותו שבוע, אבל לא תלה תקוות בהבטחה שלי.

התרופה של רבי נחמן

המציאות הייתה זו שהפתיעה אותו. המצב של הילד השתפר פלאים במהירות שהדהימה גם את הרופאים, וביום השמיני ללידתו נימול הבן כדת וכדין כשהוא בריא ושלם.

לאחר הברית בא אלי האב להודות לי וגם להודות על האמת שהוא לא האמין לדברי. אמרתי לו שאלה לא דברים שלי, אֵלֶה דברים מפורשים של רבי נחמן. זה הרי ידוע שכל איבר ואיבר בגוף האדם מכוון כנגד עניין רוחני, וכאשר האיבר חולה צריכים לתקן את האיבר הרוחני שכנגדו. הלוואי שהיינו יודעים מהו העניין הרוחני שמתקן כל איבר ואיבר. לצערנו, אנחנו לא יודעים. אבל זכינו שרבי נחמן גילה לנו מפורשות תרופה רוחנית לאיבר אחד: הריאות שבהן חמש אונות מכוונות כנגד חמישה חומשי תורה, ועל כן חמשת החומשים הם רפואה לריאה!

הריאה היא החמצן והחיות של כל הגוף. אנחנו נושמים עשרות אלפי פעמים ביום ואנחנו אפילו לא חושבים על זה. דבריו של רבי נחמן שהריאה היא כנגד התורה הן לא רק עצה לרפואה, אלא עצה לחיים. העצה לחיים היא שיהודי צריך “לנשום” את התורה. לנשום את פרשיות השבוע. לא רק לקרוא, לא רק להקשיב בבית הכנסת, לא רק לחכות שזה ייגמר ורצוי שכמה שיותר מהר, לא רק שהקורא יסלסל בטעמים כמו שאתה אוהב – לא! אתה צריך להטות אוזן, להקשיב היטב, לשמוע את המסרים המתחדשים מידי שנה בשנה מחדש לכל אדם ואדם באשר הוא שם. לחיות עם הפרשה, לעיין בה, לחפש בה רמזים לחיים שלך ולמציאות שלך לפי הבנתך ולפי מדרגתך בכפוף כמובן להלכה.

חיי עולם

לחיות את התורה זה אומר שאתה רואה את ההתמודדות של האבות ושל עם ישראל במדבר ושל כל הצדיקים שהן ממש כמו ההתמודדות הפרטית שלך וההתמודדות הכללית של עם ישראל כולו בדור הזה. לחיות את התורה זה אומר לחפש בכל מצווה את המסר לעבודת ה’, גם בדרך הפשט וגם בדרך הרמז כמו שעשו בכל ספרי החסידות. גם מצוות שנוגעות לכהנים או לסנהדרין – יש בהן מסר אליך ואלייך. כמו שכותב רבי נחמן שכל דבר שלומד יפרש אותו על עצמו, על החיים שלו.

ודע לך, שהתורה לא ניתנה רק לרבנים ורק לצדיקים. הם ורק הם בוודאי מוסמכים לפרש לנו את דרך התורה להלכה. אבל המסרים שיש לתורה להציע לנו, המוסר, החיזוק, העושר הרוחני של עמנו – שייכים לכל אדם. רבי נחמן אומר שגם אדם פשוט אם יישב על הספר יוכל לראות נפלאות.

כמה אור יש בתורה. בפשט הפשוט. האור הזה מאיר לאדם את החיים, מכוון את דרכו. לא לחינם קבעו לנו חז”ל לקרוא בתורה בציבור בכל שבת, וגם פעמיים נוספות במשך השבוע כדי שלא נמצא את עצמנו שלושה ימים בלי לחשוב על התורה.

אם כן מטרת כל הקריאות היא לימוד תורה, ולא שמיעת מילים בלי לחשוב על המשמעות שלהן. לפני כל עלייה העולה מברך “וחיי עולם נטע בתוכנו” – כלומר העולה מכריז שאלה החיים שלנו. ואם אחר כך אתה עומד וקורא כמו תוכי, כמו צפצוף העוף, ולא חושב על המילים – איזה “חיי עולם” אלה? על מה אה מדבר? אם אלה החיים – אז תתחל לחיות כמו שצריך!

וכמובן שלוש פעמים בשבוע זה המינימום, והרצוי היה שהיינו חושבים על התורה כל יום וכמה שיותר.

וזאת הכוונה שניים מקרא ואחד תרגום. התרגום היה השפה המדוברת, כשאדם לומד כדי להבין הוא נעזר בתרגום. משמעות ההלכה היא ללמוד על מנת להבין. ובדרך חסידות נבאר, לתרגם זה אומר שיודע לתרגם את התורה אל החיים שלו לפי זמנו ומקומו.

ליווי צמוד 24/7

פרשת השבוע שלנו כותבת שהמלך צריך להיות צמוד לספר תורה עשרים וארבע שעות ביממה, ולקרוא בו תמיד, כדי שהספר יישר אותו, שלא יעשה טעויות, שלא יגבה לבו, שלא ישתכר מהכוח שלו.

והנה התורה מדברת על המלך, אבל רבי נחמן אומר שזה נוגע לכל אדם. כל אחד הוא מלך בבחינה מסוימת, אם זה על המשפחה שלו, על התלמידים שלו, על האנשים שכפופים לו במקום העבודה. והדברים קל וחומר: אם יש לתורה כוח ליישר ולכוון את המלך ברום מעלתו, בוודאי שיש לה כוח ליישר כל אדם ואדם באר הוא שם.

וזה גם רמוז בפשט הפשוט. התורה אומרת שהמלך צריך לכתוב משנה תורה, כלומר ספר תורה שני. מדוע ‘משנה’? מה מטרת ספר התורה הראשון?

אומרים המפרשים שספר תורה אחד כל יהודי צריך. אבל המלך צריך שמירה יתירה, ולכן הוא צריך ספר תורה נוסף. יותר מכל יהודי. והוא גם צריך להיות צמוד אליו בכל רגע ממש. אבל כל יהודי רגיל מספיק לו ספר תורה אחד והוא בוודאי צריך ללמוד בו כמה שיותר. ונכון שאדם מן השורה אינו נתון בסיכון מוגבר כמו מלך ולכן התורה לא מחייבת אותו להיות צמוד לגמרי לספר התורה, אבל ככל שיזכה לחיות את חייו יותר קרוב אל התורה, כך בוודאי יזכה להתיישר ולצמוח בצורה נכונה ומדויקת יותר.

ומה זוכה המלך הצמוד אל התורה? ולפי דרכנו, מדובר בכל יהודי המקפיד להטות אוזן וללמוד את הפרשה בתשומת לב – למה זוכה יהודי הקרוב אל התורה? מבשרת לך התורה:

“למען ילמד ליראה את ה’ אלוקיו לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשתם, לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאול, למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל”.

ולכן מובטח בהלכה שמי שמשלים פרשיותיו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום זוכה שישלימו לו ימיו ושנותיו, כלומר זוכה לאריכות ימים, “למען יאריך ימים”. ומי שלומד גם את רש”י על הפרשה מובא בספרים שזוכה ליראת שמיים, כי הוא רוצה להבין את דברי התורה על מנת לעשותם ומתקיים בו “למען ילמד ליראה את ה'”. וכל שכן אם תזכה ללמוד ולהרחיב עוד מפרשים ועוד ספרים.

יהודים יקרים, יש לנו היום עושר גדול מאוד, וכל יהודי יכול להצטייד באינסוף אוצרות רק מפרשת השבוע לבד. יהי רצון שנזכה!