מסכת חולין דף יג

דף יג,א גמרא  ואין להן מחשבה אמר ליה מחשבה גרידתא לא קא מיבעיא ליה כי קא מיבעיא ליה מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו כגון דהוה קיימא עולה בדרום ואתיוה בצפון ושחטה מאי מדאתייא בצפון ושחט איכוין לה או דילמא מקום הוא דלא איתרמי ליה הא נמי אמרה רבי יוחנן חדא זימנא דתנן המעלה פירותיו לגג מפני הכנימה וירד עליהם טל אינן בכי יותן ואם נתכוין לכך הרי הן בכי יותן העלום חרש שוטה וקטן אף על פי שנתכוונו לכך אינן בכי יותן מפני שיש להן מעשה ואין להן מחשבה וא"ר יוחנן ל"ש אלא שלא היפך בהן אבל היפך בהן הרי זה בכי יותן הכי קא מיבעיא ליה דאורייתא או דרבנן רב נחמן בר יצחק מתני הכי א"ר חייא בר אבא בעי רבי יוחנן קטן יש לו מעשה או אין לו מעשה אמר ליה רבי אמי ותיבעי ליה מחשבה מאי שנא מחשבה דלא קא מיבעיא ליה דתנן אין להן מחשבה מעשה נמי לא תיבעי ליה דתנן יש להן מעשה הכי קא מיבעיא ליה דאורייתא או דרבנן ופשיט יש להן מעשה ואפילו מדאורייתא אין להן מחשבה ואפי' מדרבנן מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו מדאורייתא אין לו מדרבנן יש לו בעא מיניה שמואל מרב הונא מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול שנאמר (ויקרא א) ושחט את בן הבקר שתהא שחיטה לשם בן בקר אמר לו זו בידינו היא לעכב מנין <ת"ל> [אמר ליה] (ויקרא יט) לרצונכם תזבחוהו לדעתכם זבוחו:

דף יג,א משנה  שחיטת <עובד כוכבים> {הנכרי} נבלה ומטמאה במשא:

דף יג,א גמרא  נבלה אין איסור הנאה לא מאן תנא א"ר חייא ברבי אבא א"ר יוחנן דלא כרבי אליעזר דאי ר"א האמר סתם מחשבת <עובד כוכבים> {נכרי} <לעבודת כוכבים> {לעבודה זרה} רבי אמי אמר הכי קתני שחיטת <עובד כוכבים> {נכרי} נבלה הא דמין <לעבודת כוכבים> {לעבודה זרה} תנינא להא דת"ר שחיטת מין <לעבודת כוכבים> {לעבודה זרה} פיתו פת כותי יינו יין נסך ספריו ספרי קוסמין פירותיו טבלין וי"א אף

דף יג,ב גמרא  בניו ממזרין ות"ק אשתו לא מפקר אמר מר שחיטת <עובד כוכבים> {נכרי} נבלה וניחוש שמא מין הוא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אין מינין <באומות עובדי כוכבים> {בנכרים} והא קאחזינן דאיכא אימא אין רוב <עובדי כוכבים> {נכרים} מינין סבר לה כי הא דאמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן נכרים שבחוצה לארץ לאו עובדי <עבודת כוכבים> {עבודה זרה} הן אלא מנהג אבותיהן בידיהן אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אין מינין <באומות עובדי כוכבים> {בנכרים} למאי אילימא לשחיטה השתא שחיטת מין דישראל אמרת אסירא <דעובד כוכבים> {דנכרים} מבעיא אלא למורידין השתא דישראל מורידין <דעובדי כוכבים> {דנכרים} מבעיא אמר רב עוקבא בר חמא לקבל מהן קרבן דתניא (ויקרא א) מכם ולא כולכם להוציא את המומר מכם בכם חלקתי ולא <בעובדי כוכבים> {בנכרים} ממאי דלמא הכי קאמר מישראל מצדיקי קבל מרשיעי לא תקבל אבל <בעובדי כוכבים> {בנכרים} כלל כלל לא לא ס"ד דתניא איש מה ת"ל איש איש לרבות <העובדי כוכבים> {הגוים} שנודרים נדרים ונדבות כישראל:  ומטמאה במשא:  פשיטא כיון דנבלה היא מטמאה במשא אמר רבא הכי קתני זו מטמאה במשא ויש לך אחרת שהיא מטמאה אפילו באהל ואיזו זו תקרובת <עבודת כוכבים> {עבודה זרה} וכרבי יהודה בן בתירא איכא דאמרי אמר רבא הכי קתני זו מטמאה במשא ויש לך אחרת שהיא כזו שמטמאה במשא ואינה מטמאה באהל ואיזו זו תקרובת <עבודת כוכבים> {עבודה זרה} ודלא כר' יהודה בן בתירא דתניא ר' יהודה בן בתירא אומר מנין לתקרובת <עבודת כוכבים> {עבודה זרה} שהיא מטמאה באהל שנאמר (תהילים קו) ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת מטמא באהל אף תקרובת <עבוד' כוכבי'> {עבודה זרה} מטמאה באהל:

דף יג,ב משנה  השוחט בלילה וכן הסומא ששחט שחיטתו כשרה:

דף יג,ב גמרא  השוחט דיעבד אין לכתחלה לא ורמינהי לעולם שוחטין בין ביום ובין בלילה בין בראש הגג בין בראש הספינה אר"פ בשאבוקה כנגדו אמר רב אשי דיקא נמי דקתני התם דומיא דיום והכא דומיא דסומא ש"מ: