בגן החכמה עמודים 227-228

וְאִם כָּל שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַתָּם הִיא מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְקַשֵּׁר אֶת הַכֹּל לְהַשֵּׁם, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁזֶּה רְצוֹן הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בִּמְקוֹמוֹ, מִמֵּילָא נִלְמַד, שֶׁכָּל הַצַּעַר שֶׁל הֶחָכָם, הוּא רַק מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְנַתֵּק אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁלּוֹ מֵהַשֵּׁם, וְשׁוֹאֵף לְאֵיזוֹ שְׁלֵמוּת דִּמְיוֹנִית, וְהַשֵּׁם דּוֹאֵג לְזַמֵּן לוֹ תָּמִיד אֵיזֶה חִסָּרוֹן, בֵּין בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ, בֵּין בַּיַּחַס שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, הַכֹּל כְּדֵי לְהַזְכִּיר לוֹ שֶׁהוּא בְּסָךְ הַכֹּל בֶּן אָדָם, וְהוּא אֵינוֹ מֻשְׁלָם. כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁבֶּן אָדָם לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר מֻשְׁלָם לְגַמְרֵי, שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּעֵינֵי כֻּלָּם, כּוֹלֵל הוּא בְּעַצְמוֹ.

הַמִּרְדָּף הַנּוֹרָא

וּמַה שֶׁהֶחָכָם אָמַר: הֲלֹא עַד הֵיכָן מַגִּיעַ חָכְמָתִי, וְעַתָּה יִזְדַּמֵּן לִי שְׁגִיאָה!… כָּאן מְרֻמֶּזֶת הַמַּחֲלָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁחוֹלִים בָּהּ בַּדּוֹר הַזֶּה – מַחֲלַת הָרְדִיפָה הָעַצְמִית.
מֵהֵיכָן הִתְחִילָה הָרְדִיפָה הָעַצְמִית שֶׁל הֶחָכָם? כְּשֶׁחוֹשֵׁב: עַד הֵיכָן מַגִּיעָה חָכְמָתִי… כְּלוֹמַר – מֵהַגַּאֲוָה. הוּא לֹא מוּכָן לִסְלֹחַ לְעַצְמוֹ עַל שׁוּם טָעוּת! כִּי הוּא מַחֲזִיק מֵעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְסֻגָּל לַכֹּל, וְהוּא כָּל יָכוֹל, וְהוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לִטְעוֹת, וְאִם הוּא טָעָה זֶה בְּאַשְׁמָתוֹ, הוּא זֶה שֶׁטָּעָה וכו’ וכו’, וְהוּא מְדֻכָּא וְעָצוּב וּמְמֻרְמָר וּמִתְקוֹמֵם: אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא לֹא הִצְלִיחַ? שֶׁלֹּא הִסְתַּדֵּר לוֹ הַכֹּל בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה? וְכָךְ הֶחָכָם הַנּוֹרָא הַזֶּה נִשְׁאַר בְּיִסּוּרָיו – וְהַכֹּל מֵהַסִּבָּה שֶׁהוּא מַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְמֻשְׁלָם.

הֶחָכָם רוֹדֵף אֶת עַצְמוֹ, מַאֲשִׁים אֶת עַצְמוֹ, מְיַסֵּר אֶת עַצְמוֹ. כָּל הָרְדִיפָה הָעַצְמִית הַזֹּאת בָּאָה מֵהַגַּאֲוָה, שֶׁהִיא הַכְּפִירָה, שֶׁפֵּרוּשָׁהּ שֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ בְּלִי תְּפִלָּה, וּבְלִי הַשֵּׁם. כִּי עַל פִּי הָאֱמוּנָה, כַּאֲשֶׁר אָדָם רוֹאֶה שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ לוֹ מַשֶּׁהוּ, הוּא צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁהַשֵּׁם לֹא נָתַן לוֹ לְהַצְלִיחַ, וְיֵשׁ בְּזֶה מֶסֶר, וּלְהִתְעוֹרֵר לִתְפִלָּה וְלִתְשׁוּבָה וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם עַל יְדֵי הַכִּשָּׁלוֹן שֶׁלּוֹ.

נִמְצָא שֶׁעַל פִּי הָאֱמוּנָה, גַּם חֹסֶר הַהַצְלָחָה הִיא הַצְלָחָה, שֶׁהֲרֵי רַק עַל יְדֵי אוֹתוֹ כִּשָּׁלוֹן הָאָדָם יַצְלִיחַ לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם. כָּל אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת אֶת זֶה, וְלִזְכֹּר שֶׁהַכֹּל נַעֲשָׂה בִּרְצוֹן הַשֵּׁם, וְגַם בְּכִשָּׁלוֹן יֵשׁ לְהַשֵּׁם מֶסֶר לַנִּכְשָׁל, וְכָךְ יְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה אֶת הַכֹּל.

רוֹמִי רַבָּתִי וְרוֹמִי זְעֵירְתָא

וְהִנֵּה, יֶשְׁנָם שְׁנֵי סוּגִים שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁחוֹלִים בְּמַחֲלַת הַגַּאֲוָה וְהָרְדִיפָה:

הַסּוּג הָרִאשׁוֹן – “הַכּוֹפְרִים הַמִּתְעַקְּשִׁים”, שֶׁמַּמְשִׁיכִים לְהִלָּחֵם וּלְהַחֲזִיק בַּדִּמְיוֹן שֶׁהֵם אֱלֹקִים, וְהֵם מְלֵאִים יִסּוּרִים תָּמִיד מִכָּךְ שֶׁהֵם רוֹאִים שֶׁהֵם לֹא אֱלֹקִים, וּמַמְשִׁיכִים לְהִלָּחֵם עִם הַמְּצִיאוּת בְּצוּרָה עִוֶּרֶת עַד שֶׁמַּחֲרִיבִים אֶת עַצְמָם, וְעַל הַסּוּג הַזֶּה נִמְנֶה הֶחָכָם שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, שֶׁלֹּא הִפְסִיק לְהִלָּחֵם עַל הַדִּמְיוֹן וְהַכְּפִירָה שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁנֶּחֱרַב לְגַמְרֵי.

הַסּוּג הַשֵּׁנִי – “הַכּוֹפְרִים הַמִּתְיָאֲשִׁים”, שֶׁרוֹדְפִים אֶת עַצְמָם, וּמִכָּל כִּשָּׁלוֹן מַגִּיעִים לְמַסְקָנָה שֶׁהֵם לֹא שָׁוִים כְּלוּם, וְשֶׁהֵם לֹא מְסֻגָּלִים לִכְלוּם וכו’, וְהֵם נַעֲשִׂים יוֹתֵר וְיוֹתֵר חַסְרֵי בִּטָּחוֹן, עַד שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם לְגַמְרֵי, וּמַגִּיעִים לְיֵאוּשׁ גָּמוּר. וּלְמַעֲשֶׂה, כְּבָר מֵהַהַתְחָלָה, כְּשֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ לָהֶם בַּדָּבָר הַזֶּה, וְהֵם נִכְשָׁלִים בַּדָּבָר הַזֶּה וכו’, הֵם הָיוּ צְרִיכִים לְהִתְעוֹרֵר לֶאֱמוּנָה, וּלְהָבִין שֶׁחָסֵר לָהֶם תְּפִלָּה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא לְהִתְיָאֵשׁ אֶלָּא אַדְּרַבָּה, לְהִתְחַזֵּק יוֹתֵר לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם. כִּי רַק הַשֵּׁם יָכוֹל לַעֲזֹר לָהֶם לְהַשְׁלִים אֶת הֶחָסֵר, מֵאַחַר וְאִם חָסֵר מַשֶּׁהוּ, זֶה רַק מִשּׁוּם שֶׁהַשֵּׁם רָצָה שֶׁיִּהְיֶה חָסֵר, וְלָכֵן רַק אֶצְלוֹ אֶפְשָׁר לִפְעֹל לְהַשְׁלִים אֶת הֶחָסֵר.

כִּי כָּל אָדָם שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ לוֹ, יֶשְׁנָן שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת לְפָנָיו: אוֹ לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם, אוֹ לְהִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם. זוֹ הִיא לְמַעֲשֶׂה הַבְּחִירָה שֶׁלּוֹ. אִם הוּא בּוֹחֵר לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם עַל יְדֵי הַכִּשָּׁלוֹן, אָז יוֹצֵא, שֶׁהַכִּשָּׁלוֹן הוּא הַהַצְלָחָה שֶׁלּוֹ, וּמוּבָן מַדּוּעַ יֵשׁ לְאָדָם רַק לִשְׂמֹחַ בַּכִּשָּׁלוֹן שֶׁלּוֹ.