הגיבורות שלנו!

ישנם שני סוגים של גיבורים בעולם. יש גיבור שמבצע מהלך צבאי מתוחכם ומציל אלפים וזוכה לתהילה. וזה יכול להיות כמובן בכל תחום. ישנם גיבורים שמצליחים הצלחה גדולה ומסחררת לפי שעה ונחקקים בדפי ההיסטוריה על מעשים גדולים או על הישיגים גדולים.

אבל ישנם גיבורים מסוג אחר לגמרי. גיבורים שקטים הנעלמים מעיני הזרקורים. הורים שקמים כל בוקר ועובדים קשה לפרנס את המשפחה שלהם ולדאוג לכל צרכיהם. יום אחר יום בלי חופשות ובלי מנוחה. מורים מחנכים ורבנים שעובדים יום אחר יום בעבודה קשה ושוחקת הרחק מקדמת הבמה ובונים בני אדם ומשפחות לאלפים.

המעשים שלהם אולי לא מְרַגְּשִׁים במיוחד ונראים פשוטים ומובנים מאליהם, אפורים וחסרי חן. אבל הם הגיבורים האמתיים. ההתמדה השקטה שלהם לאורך שנים בונה את החיים של הנשמות העוברות תחת ידם ושל הדורות הבאים. הגבורה להתחדש מידי יום ולתת את כל הלב בכל פעם מחדש, להגיב בכל פעם בשיקול דעת וברגישות – זו גבורה מסוג אחר. ואין מה לדבר על הכרעות הרבות העומדות לפתחם על כל צעד ושעל ועליהם לקחת אחריות ולקבל החלטות לא פשוטות, החלטות שישפיעו לדורות על הילדים והתלמידים שלהם.

כשאתם חושבים על גאולה, אתם מן הסתם חושבים על גיבור מהסוג הראשון שיבוא ויעשה שינויים קיצוניים ומרשימים בעולם ויזכה לתהילה בכוח הצלחות מסחררות וקיצוניות.

אבל חז”ל מלמדים אותנו שבזכות נשים צדקניות נגאלנו ובזכות נשים צדקניות ניגאל. ומקופל בכך מסר עמוק מאוד עם הוראה מעשית אדירה לכולנו. המסר שבדברי חז”ל הוא שגאולה שלימה זה תהליך ארוך ועמוק מאוד, זה לא תהליך של “זְבֶּנְגּ וגמרנו”. “כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן”. אם אנחנו רוצים לראות שינוי עמוק בעם ישראל ובעולם כולו, צריכים גיבורים של התמדה, גיבורים של עשייה שקטה ועמוקה.

האימהות הצדקניות של עם ישראל בונות את בית ישראל. איך הן בונות? לאט לאט ובסבלנות לאין קץ. תשעה חודשי היריון יום אחר יום, גידול ילדים במשך שנים, להפוך אותם מייצורים קטני שכל ומוגבלים לאנשי ערכים בעלי שאיפות רוחניות ולצייד אותם בארגז כלים של כוחות גוף ונפש אמונה בה’ ואמונה בעצמם – להצלחה בחיים. כל זאת תוך עין צופייה וחודרת לזהות כל סכנה גשמית ורוחנית ולהגן עליהם ולהרחיק אותם מהשפעות זרות.

אין לתאר את הכוחות והגבורה האלה. זו הגבורה האמתית והעמוקה. וזה מה שיביא את הגאולה. כל אימא צריכה להתייחס לבן שלה כאילו כל עתידו של עם ישראל תלוי בו. כי זה ממש כך. זה העתיד שלנו. זו הגאולה שלנו.

ונתבונן בנשים שבזכותן ניגאלנו. נתחיל בגואלות הראשונות של עם ישראל. שרה אימנו האם הצדקנית והרחמנית שכל ימיה קירבה אלפי ורבבות נשים לאמונה בה’, עד שהמלך של מצריים העדיף שֶׁבִּתּוֹ תהיה שפחתה של שרה על פני מלכה במקום אחר! תאמינו לי שהיא הייתה רחמנית ובעלת חסד עצומה.

עם כל זאת היא הבינה שעם כל הקדושה של בנה יצחק – הוא לא יוכל להיות אב של כל עם ישראל אם יגדל בכפיפה אחת עם ישמעאל הרשע והפרא. היא לוקחת החלטה לא קלה שאף הביאה אותה להתעמת עם בעלה הגדול שבענקים – ומגרשת את ישמעאל. וה’ יתברך בכבודו ובעצמו הסכים על ידה!

לאחריה קמה לנו רבקה אימנו שלמרות שחיכתה עשרים שנה לפרי בטן ולמרות אהבתה העצומה ליעקב – ראתה בראש ובראשונה את הצורך של הדורות. והיא הבינה שלמען עם ישראל יעקב חייב לקבל את הברכות. כאן היא לא מוותרת על בן של אישה אחרת, אלא על עשיו שיצא מחלציה, למען העתיד של עם ישראל.

ולא רק על עשיו היא מוותרת אלא אפילו על יעקב, כי הדבר הצפוי ביותר היה שעשיו יתמלא בתאוות נקם. ובהחלטה שלה רבקה אימנו למעשה מוותרת על בנה האהוב ושולחת אותו למרחקים למשך שנים. ובסופו של דבר אינה רואה בחופתו ואינה רואה את נכדיה וגם את יעקב עצמו כבר לא תראה בחייה, היא נפרדת ממנו לעד, כי היא נפטרה לפני שובו של יעקב ארצה. זו גבורה שאין כמותה וזה מה שגאל את עם ישראל, כי אם הברכות היו מגיעות חלילה לעשיו אוי לנו.

ובפרשה שלנו אנחנו רואים על האימהות הקדושות רחל ולאה, על התאווה וההשתוקקות העצומה שלהן להעמיד עוד ועוד שבטים למרות הקושי העצום הכרוך בזה, סכנת חיים של ממש שאף עלתה לרחל בחייה.

וגולת הכותרת ללא ספק היא רחל אימנו שמוותרת על כל עתידה עם יעקב, מוותרת על בעלה למען אחותה, ובכך למעשה מוותרת על עצמה למען עם ישראל העתידי, שהרי מלאה יוצאות הכהונה והלוייה והמלכות ומשיח והגאולה!

והמסר הוא קודם כול לאימהות היקרות שתדענה, שגם אם הן לא זוכות לתהילה גדולה, ואף אחד לא מוחא להן כפיים על אינספור היגיעות והטרחות שבצער גידול הבנים והבנות, והן לא ממלאות כותרות בעיתונים – עם כל זאת הן אלה שעוסקות בגאולת עם ישראל ובגאולת העולם כולו.

כל ארוחה שאת מבשלת, כל כביסה שאת מכבסת, כל חום ואהבה שאת נותנת, כל סיפור שאת מספרת, כל אות שאת מלמדת, כל אמונה שאת מאירה בילדים, כל מידה טובה צניעות ויראת שמיים שאת מנחילה להם, ואין צורך לומר שכל תפילה וכל דמעה שאת משקיעה בהם – בכולן את לא מקיימת מצווה אחת אלא את עוסקת בגאולת העולם, בתכלית של הבריאה!

ה’ רואה כל מאמץ קטן שלך. חז”ל הקדושים מצביעים עלייך בגאווה ואומרים לך שבזכותך אנחנו נגאלים.

לבן שלך יהיו בעזרת ה’ מורים ורבנים בחיים שילמדו אותו הרבה דברים, וגם אם הוא יידע פי אלפים יותר תורה ממך – למרות הכול, כל התורה שלו לעולם תיקרא על שמך: “אל תיטוש תורת אימך”, “אשרי יולדתו”, הכול שייך לאימא.

לכן על האימהות היקרות לדעת את גודל הזכות ואת גודל המשימה. יש בך בינה יתירה להכיר באורחים ובחברים של בנך, בנטיות לבו הדקות. תשמרי עליו ותפקחי עין ותזהי כל איום בין אם זה מחברים בין אם זה מהרחוב ובין אם זה מפיתויי הדור והכלים הטכנולוגיים – ותשמרי עליו.

איך תעשי את זה? יש בך את הבינה היתירה לא רק לזהות את הרע אלא גם לטפל ולמשוך את לבבו ולנתק אותו מהרע ולהכניס בו שאיפות ורצונות טובים. שלמה המלך החכם באדם הגיע למה שהגיע בזכות אמו הצדקת שייסרה אותו, כלומר הוליכה אותו והשגיחה שתמיד ילך בדרך הישר.

והמסר לגברים הוא קודם כול להעריך בלי סוף את הגואלות הקדושות, אם זה האימהות שלנו ואם זה הנשים הצדקניות. וכמובן שגם אתם שותפים מלאים בגידול הילדים ועליכם לעמוד איתנים בשגרה השוחקת של גידול הילדים.

אבל מעבר לכך רואים כאן את הצורך בהפצה. הפצה ועיסוק בקירוב רחוקים זו הגאולה שלנו. אין לנו קיצורי דרך. הפצה היא לא גבורה מהסוג שזוכה לתהילה רגעית. בהפצה לא רואים תוצאות מהיום להיום. אבל מי שמתמיד לאורך שנים בוודאי עושה שינויים גדולים מאוד מאוד בעולם כולו ומקרב ומכין את העולם לגאולה.

אל תפסיקו לחזק את עצמכם במעלת העיסוק הקדוש שלכם, גם הוא אפרורי מעט, וגם אם אתם חווים כישלונות ואף זלזול ובזיונות, וגם אם נראה שאין שום תוצאות. אלה בדיוק הפעולות האמתיות הנדרשות לגאולה ולשינוי של עומק בעם ישראל. חיזקו ואימצו!