מסכת פסחים פרק ו ד-ה
מסכת פסחים פרק ו משנה ד-ה: חגיגה הייתה באה מן הבקר ומן הצאן, ומן הכשבים ומן העיזים, מן הזכרים ומן הנקבות. ונאכלת לשני ימים...
מסכת פסחים פרק ו
ו,ד חגיגה הייתה באה מן הבקר ומן הצאן, ומן הכשבים ומן העיזים, מן הזכרים ומן הנקבות. ונאכלת לשני ימים.
ו,ה הפסח ששחטו שלא לשמו בשבת, חייב עליו חטאת. ושאר כל הזבחים ששחטן לשם הפסח–אם אינן ראויים, חייב; ואם ראויים הם–רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושוע פוטר. אמר רבי אליעזר, מה אם הפסח שהוא מותר לשמו, כששינה את שמו–חייב; זבחים שהן אסורין לשמן, כששינה את שמן–אינו דין שיהא חייב. אמר לו רבי יהושוע, לא, אם אמרת בפסח ששינהו לדבר אסור, תאמר בזבחים ששינן לדבר מותר. אמר לו רבי אליעזר, אימורי הציבור יוכיחו, שהן מותרין לשמן, והשוחט לשמן, חייב. אמר לו רבי יהושוע, לא, אם אמרת באימורי ציבור שיש להן קצבה, תאמר בפסח שאין לו קצבה. רבי מאיר אומר, אף השוחט לשם אימורי ציבור, פטור.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור