יום כיפור: פחד או שמחה?

זה מעניין. אנשים רבים מפחדים
מיום כיפור. אבל השאלה היא, מה כל
כך מפחיד אותם? הצום? להיות בבית
הכנסת כל היום או גזר הדין שנפסק
בראש השנה ואמור להיחתם ביום זה?
 
 
אנשים רבים מפחדים מיום כיפור. אבל השאלה היא, מה כל כך מפחיד אותם? הצום? להיות בבית הכנסת כל היום? חתימת גזר הדין שנפסק בראש השנה?
 
רגע, הגמרא (מסכת תענית) אומרת לנו שאין לעם ישראל ימים שמחים כמו ט"ו באב ויום כיפור. טוב, כולם יודעים שט"ו באב הוא יום מיוחד לחתונות ושידוכים, יום שקרו בו דברים נפלאים ועצומים בהיסטוריה של עם ישראל. אבל מה כל כך נפלא ביום כיפור? למה אנשים מפחדים עד אימה מהיום הזה?
 
תארו לכם שיש לכם חוב בבנק על סך 3 מיליון שקלים. מנהל הבנק מתקשר אליכם ואומר לכם להגיע אליו למשרד ומציע לכם עסקה: אם תביעו חרטה אמיתית וכנה, מכל הלב, במשך 24 שעות, הוא מוכן למחוק את כל החוב הזה!!! מי לא יהפוך יום כזה לחג?!? תוך 24 שעות אתם לא חייבים אגורה! בזה הרגע קיבלתם חנינה כלכלית. לא עוד חובות!
 
יום כיפור הוא "יום כפרה", יום של סליחה ומחילה רוחנית, וזאת בתנאי שאדם עושה תשובה אמיתית וכנה. לא עוד חובות רוחניים! לא פלא שהגמרא אומרת לנו שזה היום הכי טוב בשנה שלנו.
 
ותשובה, היא דבר תמיד יעיל ומועיל! לא משנה באיזה מצב רוחני אתה נמצא ואילו עבירות עשית ח"ו.
 
ואם זה כך, למה לחכות עד ליום כיפור וליהנות מכפרה רוחנית ושמחה עצומה? כל יום הוא חג כזה. כן, עם התבודדות, שעה בכל יום, עם מאמצים כנים לשפוט את עצמנו נוכל להתנקות מכל החטאים, להיות חופשיים מסבל, צער וייסורים.
 
כאשר אדם עושה תשובה יומית – התבודדות והערכה עצמית, ביום כיפור הוא יעמוד לפני השם יתברך נקי מחטאים ועבירות. את יום הדין הזה הוא יעבור כשחיוך על פניו, מכיוון שלא חיכה עד לרגע האחרון לעשות תשובה. כי איך אפשר להיזכר בכלל בכל מחשבה, דיבור או מעשה לא ראויים של שנה שלמה? לפעמים, אנשים נוהגים לומר, 'אני לא זוכר מה אכלתי אתמול', אז איך תזכור מה חשבת-דיברת-עשית כל השנה?…
 
בעזרת התבודדות יומית אדם יכול לתקן את כל חייו. כן, ממש כך. את העולם הזה הוא יעזוב כשהוא נקי מחטאים כמו תינוק שזה עתה נולד, והוא גם לא יצטרך להתגלגל שוב לעולם הזה. והשכר? תקצר היריעה מלספר לכם על השכר המגיע לאדם המתבודד בכל יום.
 
פעם היה חסיד ברסלב שהיה גוסס. החברא-קדישא הגיעו, וכנהוג, רצו לעזור לו לעשות את מה שנהוג לעשות – וידוי לפני המיתה, להתוודות על חטאיו לפני שיעזוב את העולם הזה. החסיד הגוסס פקח את עיניו ושאל: "תגידו לי, איך אפשר בכלל להתוודות על חטאים של חיים שלמים, ועוד ברגעים בהם אני הכי חלש? אז אומר לכם משהו, כל יום בחיי התבודדתי. גם היום. עשיתי חשבון נפש, חזרתי בתשובה. שפטתי את עצמי על היום האחרון בעולם הזה… התוודיתי על כל מה שהייתי צריך להתוודות…" והוא אמר "שמע ישראל", עצם את עיניו ונפטר מן העולם.
 
איך אדם יכול להגיע לכזו שלוות נפש, לרוגע עצמי כזה ביום האחרון של חייו? רק בדרך אחת – התבודדות. כל יום שעובר עליו, לא יעבור בלי שעת התבודדות. כי אם נהרהר בדבר, נשקול זאת לעומק, נגלה שאדם לא יכול להתוודות ולהתחרט על דברים שעשה בחייו, כל שכן לזכור אותם. וכמו שציינתי, לא מדובר רק במעשים אלא גם במחשבות ובדיבורים.
 
ושלא תבלבלו בין המושגים שיפוט-עצמי וענישה-עצמית. כי מהותו של המושג הראשון – שיפוט עצמי (התבודדות) הוא לעשות הערכה עצמית. במילים פשוטות, אדם מתבקש לשאול את עצמו במהלך השעה הזו (או בחלקה) האם נהג כראוי. אם לא, הוא יזכה לדעת במה שגה, יתוודה ויתקן. בהמשך, עליו לבקש מהשם שימחל לו ולקבל על עצמו להבא לא לעשות זאת יותר. זהו! ואז הוא נקי מחטאים. ולא רק, על שעה שכזו, שבה הוא מקיים את מצוות התשובה, הוא מקבל שכר!
 
הגמרא מלמדת אותנו, שכאשר אדם עושה תשובה מוחלים לכל העולם. עד כדי כך. איננו יכולים לתפוס ולהבין בשכלנו האנושי את גודל ועוצמת רחמיו של בורא העולם. זה גם מה שעוזר לנו להבין גם את דברי הזוהר הקדוש שאמר, כפי שאי אפשר להבין ולתפוס בשכלנו את גדולתו וגודלו של השם, שהוא אינסופי וכך גם גדולתו, משהו שהוא הרבה מעבר לבינתנו, כך הם גם רחמיו!
 
החיים מלאים בקשיים וסבל, במיוחד כשאדם נמצא בגיל ההתבגרות, גיל שבו קשה מאוד להשתלט על היצרים הגופניים ולרסנם. בגיל זה אדם לא יודע עדיין כיצד להתמודד עם התאוות הגשמיות-גופניות, וגם הכלים הדרושים להתגבר על היצר הרע חסרים לו. אבל פגישה יומית עם השם, בה יספר לו הכל – על הקשיים, ההתמודדויות והיצרים שלא מרפים ממנו – הוא יצליח להתגבר על היצר הרע שמנסה להכשיל אותו כל הזמן, ובפרט בגיל הזה, גיל שבו אדם לרוב מעצב את עצמו-אישיותו.
 
בלי התבודדות, קשה מאוד להתמודד ולהתגבר על הקשיים, ועל האתגרים שמציבים החיים בעולם הזה. כי העולם הזה הוא זירת קרב קשה מאוד, ובעיקר לאותם אנשים שלא עושים התבודדות כל יום. רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שהנשק הכי יעיל שיש לאדם הוא התפילה. ואם כך, איך אפשר לצאת לקרב כזה בלי נשק אמין ורב עוצמה?
 
הגמרא מלמדת אותנו, שבכל יום אדם מתמודד עם האתגרים הלא פשוטים והמאוד קשים שהיצר הרע שם בדרכו, אך אלמלא הקדוש ברוך הוא – היה נופל בידו! אם השם לא יעזור לאדם הוא ייפול ברשתו של היצר. והשם עוזר לאלה שחוזרים אליו ומבקשים את עזרתו. הוא נתן לנו את חופש הבחירה כדי לנסות להתמודד עם המשימות שלנו, או לפנות אליו ולבקש את עזרתו. וכידוע, והשם אף פעם לא מפנה את גבו לאלה המבקשים אותו, למי שחוזר אליו. כן, גם אם זה אדם שנכנס בפעם הראשונה לבית הכנסת ביום כיפור. אל תפספסו את ההזדמנות של הימים הבאים, ובעיקר את ההזדמנות המיוחדת הניתנת לנו ביום כיפור.
 
גמר חתימה טובה!