מסכת יומא פרק ה ו ופרק ו א

מסכת יומא פרק ה

ה,ו [ז] כל מעשה יום הכיפורים האמור על הסדר–הקדים מעשה לחברו, לא עשה כלום. הקדים דם השעיר לדם הפר–יחזור ויזה מדם השעיר, לאחר דם הפר. אם עד שלא גמר את המתנות שבפנים, נשפך הדם–יביא דם אחר, ויחזור ויזה כתחילה מבפנים; וכן בהיכל, וכן במזבח הזהב, שכולם כפרה כפרה בפני עצמן. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין, ממקום שפסק, משם הוא מתחיל.
 

פרק ו

ו,א שני שעירי יום הכיפורים–מצותן, עד שיהו שווין במראה ובקומה ובדמים; ולקיחתן כאחת. אף על פי שאינן שווין, כשרים; לקח אחד מהן היום ואחד למחר, כשרים. מת אחד מהן–אם עד שלא הגריל מת, ייקח זוג לשני. ואם משהגריל מת–יביא שניים ויגריל עליהם כתחילה, ויאמר אם של שם מת, זה שעלה עליו הגורל לשם, יתקיים תחתיו; ואם של עזאזל מת, זה שעלה עליו הגורל לעזאזל, יתקיים תחתיו. והשני ירעה עד שיסתאב, ויימכר וייפלו דמיו לנדבה–שאין חטאת הציבור מתה; רבי יהודה אומר, תמות. ועוד אמר רבי יהודה, נשפך הדם, ימות המשתלח; מת המשתלח, יישפך הדם.