המחצית הראשונה

איך מקבלים את הילד שבא עם
התעודה הביתה אחרי המחצית
הראשונה? לפני שתכנסו ל"שיחות
אל תוך הלילה" יש כמה שההורים
צריכים לדעת.
 
 
המחצית הראשונה הסתיימה. הילדים מקבלים תעודות הערכה על השתדלותם – בהתנהגות ובלימודים. התעודה שכזו היא חלק בלתי נפרד ממערכת הלימודים. כל ילד למד, השקיע, התאמץ והתעודה שהוא יקבל תשקף את הישגיו הלימודיים.
 
כמובן, אין כמו לראות "טוב מאוד" או ציוני מספרים גבוהים ליד כל מקצוע ולאורך כל התעודה. אבל איך אומרים? רצונות לחוד ומציאות לחוד. כי המציאות מוכיחה שהרבה תעודות לא נראות כך, ואפילו לא משביעות את רצון ההורים. לכן, אם אתם חשים שיהיו לכם "שיחות אל תוך הלילה" בעקבות הציונים בתעודה, כדאי שתקראו את השורות הבאות לפני שאתם נפגשים איתם – עם הילד והתעודה.
 
מה אומרים לילד?
 
לפני שהילד ייתן לכם את התעודה, חשבו איזה מסר אתם רוצים להעביר לו? האם כעס, שלרוב בא עם עלבונות וביקורת איומה, על תעודה לא שלא משביעה את רצונכם? האם אי-שביעות רצון מופגנת, פרצוף 'חמוץ' וברוגז, כי הייתם בטוחים שזו תהיה התוצאה, אבל אלה החיים שלו וזאת הבעיה שלו? האם העברת שדרים של רחמנות – 'מסכן, כנראה שאף פעם לא תצליח'?  
 
או –
 
לקיחת אחריות הורית והענקת ביטחון לילד – 'אתה תמיד הילד שלנו, תמיד נאהב אותך בלי שום קשר למה שכתוב בתעודה, אנחנו סומכים עליך ובטוחים בך שתצליח. חשוב שתדע, שתמיד נעזור לך כשתצטרך אותנו. אם משהו לא יסתדר – אם תטעה או תיפול, תדע שאנחנו תמיד שם איתך ועם הבעיה איתה אתה מתמודד. לגבי התעודה – יכול להיות שיש לנו בעיה עם הציונים אבל לא איתך, לעולם לא…'
 
מה ההורים שלי יגידו?
 
התעודה היא רק סמל למשהו הרבה יותר עמוק. כי אם הציונים בה אינם לרוחנו, מה זה אומר? אם נבחן את זה לעומק, כדאי לשאול – האם אנו אוהבים את הילד גם כשהוא נכשל? האם אנחנו מצליחים להראות לו שאנחנו כן אוהבים אותו, למרות הכישלון? האם התעודה היא בשבילנו או בשבילו? והציונים, מה הם אומרים עלינו, הם שלו או שלנו?
 
כשהילד כבר עם התעודה ביד, מצד אחד ישנה התרגשות ומצד שני חשש – מה יאמרו ההורים. לכן מובן שהשיחה על התעודה היא לא עוד 'סתם שיחה', אלא כזו שיכולה לנסוך בילד ביטחון עצמי וידיעה ברורה שההורים שלי אוהבים אותי ויכולים לעזור לי, או להיפך – ההורים שלי נגדי. לכן השיחה צריכה להיעשות אחרי שנתתם את דעתכם וחשבתם מה אתם רוצים לומר, ומה בהחלט לא לומר. חשוב להבין מה יהיה המסר שהילד יקבל מהרגע שיציג את התעודה בפנינו.
 
חז"ל אמרו – "סוף מעשה במחשבה תחילה". יש פעמים שעדיך לא לומר שום דבר, מאשר לומר דברים כואבים, משפילים, כאלה שרק מעמיקים את תחושת הכישלון. אף ילד לא מפתח חסינות מפני "אמירות כישלון", בעיקר אם מדובר בצד שאמור לספק לו ביטחון עצמי, תחושת הגנה – ההורים.
 
אל תעשו עניין
 
קודם כל, יש לזכור שמדובר בציונים, מאחורי התעודה עומדים הילדים, נשמות טהורות, רגישים ופגיעים, ילדים שזקוקים לתמיכה והאמון של ההורים ביכולות של הילד. וכן, יש לו המון יכולות, צריך רק לדעת להתבונן.
 
שנית, את השיחה מתחילים עם חיזוקים נפלאים, גם נושאים השיחה, בסוף, לא יהיו נעימים במיוחד. וחשוב מאוד להקפיד שהחיזוקים יהיו אמיתיים – בנקודות שהילד באמת מצליח. למשל, אפשר להתייחס למקצועות שלילד יש בהם ציונים גבוהים, או לשים לב להתנהגות הטובה המצוינת בתעודה ולשבח אותה וכן הלאה. זה חשוב, מכיוון שכבני אדם אנו נוטים לשים את הדגש על כישלונות ולהתעלם ממה שכן הצלחנו להשיג.
 
לכבוד המעמד נתאמץ להיות חיוביים ונראה רק את המעלות, לפחות בשביל ההתחלה. חשוב מאוד להיות מציאותיים, שהרי אנחנו יודעים שזה יהיה קשה – ציון "מספיק" בחשבון לא פעם מרתיח אותנו, נכון? טוב, כמו על כל דבר בחיים, גם על המפגש הזה צריך להתפלל, לבקש מבורא עולם שיעזור לנו להפגין בגרות, לשלוט בתגובות שלנו וכן הלאה.
 
לא תמיד הילד אשם
 
במאמר מוסגר, הייתי מחלק את מקבלי התעודות לשתי קבוצות. בעלי התעודות של הגיל הרך, כלומר תלמידי כיתות א'-ב'. ותלמידי כיתה ג' ומעלה. התעודות של גילאי א'-ב' ניתנו לכאורה גם להורים, והם גם השיגי/השקעת ההורים בילד, במשך המחצית. למה?! מכיוון שבגילאים אלה אי אפשר לצפות מהילד שילמד ויתקדם לבד. הוא צריך את עזרת ההורים על כל צעד ושעל. הציון אמנם ניתן כמובן בהתאם לנדרש מהילד, אך "אי ההצלחה" של הילד פירושה, לפעמים, גם אי השקעה של ההורה.
 
מקובל בכל מערכת חינוך לשתף את ההורים בקשיי הילד, וכאשר במהלך השנה המורה סיפר לכם: "הורה יקר, רציתי לומר לך שהילד מתקשה בהבנת הנקרא", הוא בעצם אמר שאם לא נעזור לילד להתקדם הוא יקבל ציון "טוב" בהבנת הנקרא. במידה והילד לא התקדם וקיבל ציון "טוב" בהבנת הנקרא, סימן שלא השקענו בו. ההתייחסות לילד ביחס לציון "טוב" צריכה להיות הוגנת: "אנחנו שמחים מאוד מהתעודה שלך, בשבילנו היא התעודה הכי טובה בעולם!" אבל בשיחות אל תוך הלילה, מוטל עליכם לנבור אל תוך הלב ההורי – "היינו צריכים לעזור לו! הילד שלנו היה יכול להיות "טוב מאוד" ובגלל חוסר שימת לב שלנו (או סיבה אחרת) הוא רק "טוב"…. וזה לא רק עניין של "ציון", אלא זה באמת הילד: הילד שלך לא מבין את הנקרא עם כל ההשלכות הלימודיות והרגשיות הנובעות מכך.
 
בגילאי כיתה ג' ומעלה, האחריות לציון היא כמעט ממש על הילד, הילד מספיק בוגר ומבין שעליו להתאמץ, להקשיב וללמוד, לחזור על החומר ולהשקיע. ואם הציון נמוך, סימן שלא השקיע. אבל אל דאגה, תמיד אפשר לעשות התחלה חדשה.
 
הזדמנות להתחלה חדשה
 
כלל חשוב וחיוני בחינוך ילדים אומר: "הילד נכשל?! זה לא נעים, אבל זה לא סוף העולם, תמיד אפשר לפתוח דף חדש". כמו כן, חובה עלינו להפריד בין הישגים לימודיים לבין הרגשות שלנו ההורים כלפי הילד. ודווקא בשעת משבר וכישלון מוטל עלינו להראות לילד עד כמה אנחנו אוהבים אותו, תומכים בו ומבינים אותו. ההיפך לא מוביל לשום מקום. כעס לא מוביל להישגים. הרב שלום ארוש אומר לא פעם, ש"פנים כועסות וגערות עוד לא הצליחו לחנך אף אחד. ובדורנו צריך ללכת עם תורת "אזמרה" של רבי נחמן מברסלב – תורה רפ"ב מהליקוטי מוהר"ן שהקו המנחה שלה הוא לראות רק את הנקודות הטובות, ועל ידי זה לדון לכף זכות עד שהאדם/ילד יוצא מכל הרע שלו.
 
גישה חיובית, מנקודת ההצלחה של הילד, תראה לו עד כמה הוא אכן טוב ומוצלח. מציאת נקודות טובות תעזור לו לקום. ולבסוף, אם נגלה סבלנות ונתפלל עליו – הוא בהחלט יצליח.
 
אולי לא עודדנו מספיק
 
הילד היה רגיל עד היום לחוות כל הזמן כישלונות. תמיד באו אליו בגישה של מה לא בסדר. הוא לא מכיר את עצמו בצד החיובי ולכן הוא ממשיך להיככשל. אבל תפקידנו הוא לקרב ולא חלילה לרחק. וכמו שאומר רבי נחמן מברסלב: "וכי מלאכה היא לרחק?" רבינו אמר: "כשהייתי קטן, אם היה בא מישהו ומניח את ידו על כתפי והיה אומר לי 'אחי, אשריך! חזק ואחוז עצמך' והיה מעודד אותי, הייתי נעשה היום משהו אחר לגמרי".
 
תחשבו על זה. רבי נחמן מברסלב, הצדיק שבדור, תלמיד חכם ומופלג בדורו ועכשיו אמר שאם היו מעודדים אותו הוא היה נעשה לאיש אחר לגמרי! תראו מה כמה מילות חיזוק יכולות לעשות לילד – לעשות אותו מישהו אחר ממש!
 
אם הילד נכשל, כנראה שלא עודדנו אותו מספיק. ואולי הוא עדיין מחכה שנניח את היד על הכתף ונאמר לו "אשריך", נגרום לו להיות מישהו אחר ממש, מישהו שהוא באמת היה שמח להיות, עם קצת חיזוקים מפרגנים מצידנו.
 
 
* * *
הרב יצחק אבוחצירא הינו יועץ בתחום חינוך ילדים, מטפל בשיטת "מוח אחד" (בוגר מכללת שלם) ומחנך בתלמוד תורה "שלום בניך" של הרב שלום ארוש שליט"א. ניתן לפנות לרב יצחק אבוחצירא בכתובת: abuhazira148@gmail.com.