משימה בלתי אפשרית?

עם כל הרצון הטוב, זה נראה ומרגיש
כמו משימה בלתי אפשרית, שהרי ברית
כרותה ללשון הרע שתתקבל בלב האדם.
איך הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי?
 
 
אחד מפלאי תבל, ולאו דווקא אלה שאתם מכירים, הוא… לשון הרע. אתם בודאי שואלים איך זה יכול להיות? ובכן, דעו, כי כל פעם ששומעים מישהו מדבר רע על אדם אחר הדבר הופך ל'אמונה שלמה', תורה שלמה ממש – וזה פלא גדול! כי פתאום נכנס באדם השומע כזה אמון באדם שאומר את לשון הרע, ובעיניו הוא נראה כאדם האמין ביותר בעולם, כי למה שהוא ישקר, הא? למה שימציא דברים אחרים על מישהו אחר? אין עשן בלי אש… וכן הלאה.
 
נכון, יש הרבה נכונות להימנע מלשון הרע. אנו מתחזקים בשמירת הלשון הן על ידי לימוד, הן על ידי הסברה והגברת המודעות – השלטים על האוטובוסים בנושא זה, שרואים בימים האחרונים, הם דוגמה אחת מיני רבות לרצות ולשפר את הנושא הכואב הזה.
 
אבל, וכאן נכנס אבל גדול – לרבים וטובים, עם כל הרצון הטוב, זה נראה ומרגיש כמו משימה בלתי אפשרית, שהרי ברית כרותה ללשון הרע שתתקבל בלב האדם. הנה לכם הסבר נוסף למה לשון הרע היא אחד מפלאי תבל.
 
נכון, שוב אומר זאת, יש מודעות ורצון להימנע ממנה, אך אי אפשר לומר שזה כל מה שצריך לעשות, רק להימנע. העבודה על מידה זו צריכה להיות פנימית! רק כך אדם יוכל להינצל מדיבורי לשון הרע ומשמיעת דברי לשון הרע, הכוללים בתוכם את כל סוגי השנאה, קנאה, תחרות, מחלוקות וכדומה. והעבודה הפנימית והעמוקה, שנותנת לאדם את הכלים לא להיסחף לתוך מערבולת דברי הרוע הללו, היא להסתכל על עצמנו בעין האמת! לפקח על דרכינו ולהבין עד כמה אנו רחוקים מהאמת ומהתשובה! לדעת שאנו פגומים וחסרים כל כך, ואם כך, איך עוד יש לנו את הזמן והאומץ להסתכל על אחרים ולדבר עליהם?! הסתכלות זו תעזור לנו לדעת את מקומנו באמת!
 
ומקומנו, הוא לדעת שכל יהודי, יהיה מי שיהיה, כל זמן שיש לו קשר עם האמונה והיהדות, צריך לשמוח כל חייו אפילו אם עשה רק מצווה אחת, כל שכן יהודי שחי חיי תורה ומצוות. וגם אם לא יתקן את חסרונותיו כל חייו, עדיין יש לו לשמוח שמחת עולם על חלקו הטוב. ואם זה מה שמאפיין יהודי – אז הנה סיבה טובה להתרחק מלשון הרע ורכילות, שנאה ותחרות. אבל, אם זחה עליו דעתו והוא בטוח שאצלו הכל בסדר, לכן יש לו את כל הסיבות שבעולם להסתכל על אחרים, לחוות דעתו עליהם, להעביר ביקורת, וליהנות ממפלתו של זולתו – הנה סיבה טובה מאוד למה הוא צריך להתמקד רק בעצמו, להסתכל על עצמו עם טיפת אמת, לפחות, ולהבין שהוא… מסכן גדול, משום שאין לו בכלל במה להתגאות על אחרים. לא לחפש בשום אדם פגמים וחסרונות, שהרי הוא עצמו מלא בפגמים מכף רגל ועד ראש, והוא עצמו עדיין רחוק מאוד מכל טוב אמיתי.
 
כשאדם רוצה לדבר לשון הרע או לשמוע דברי לשון הרע – זה אומר שהוא עדיין לא התקרב לתחילת הדרך בעבודה העצמית שלו על מידותיו, כל שכן לעבודת השם. מידת האמת, אפילו טיפה ממנה, גורמת לאדם להבין שהוא רחוק מהתורה כרחוק מזרח ממערב. ומה עם התפילה? תיקון המידות? קדושה? צדקה? אמונת חכמים? אתם יודעים איך אנו נראים? כדי לראות את עצמנו אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש יומיומי, להתבונן על עצמנו בעין האמת, לראות לאן פנינו מועדות. רבי ישראל מאיר הכהן מראדין – ה"חפץ חיים" זצ"ל, היה נוהג לעשות כל יום חשבון נפש על כל דקה ודקה בחייו. פעם אחת תלמידיו עמדו מאחורי דלת חדרו ושמעו אותו גוער בעצמו: 'ישראל מאיר! לאן נעלו חמש דקות? איפה החמש דקות?…' ואם זה מה שאמר הצדיק, מה אנו נאמר? כיצד נדע מה הכיוון הנכון ומהי העצה הטובה? איך עוד נחשוב לדבר או לשמוע דיבורים רעים על אדם אחר?  
 
לראות את האמת
 
הצדיקים שבכל דור ודור פועלים להבאת האדם לראות את האמת. ואל תחשבו שזו עבודה קלה. זו עבודה קשה מאוד להחזיר את האדם למוטב, לעזור לו להבין שיש לו יצר רע גדול ועצום שמסוגל לכל הרעות שבעולם, וכמו שאמר רבי נחמן מברסלב – אם היו מוציאים את יצר הרע מתוכנו נהרות של דם היו נשפכים מאיתנו…
 
ולא רק עבודתם של הצדיקים, אלא גם עבודתנו שלנו חשובה – עשיית חשבון נפש, השיחה האישית שלנו עם בורא עולם בכל יום, אלה חלק מהדברים שיעזרו לנו לתקן את מעשינו ולעשות תשובה עליהם. ההתבוננות על מעשינו, תוך כדי התפילה האישית, גם אם היא קשה, לא נועדה להפיל או לייאש אותנו חלילה. ממש לא. אלא, לעזור לנו להתחזק בתיקון המידות, בלימוד התורה, בתפילה מעומק הלב, לדעת שאין לנו שום סיבה לדבר רע על שום אדם. כי זה ידוע, שכאשר אדם נותן את דעתו למומים והחסרונות של זולתו הוא, למעשה, מתבונן על מומיו וחסרונותיו שלו, כך מלמדים אותנו חז"ל. אם ראית מישהו נגוע בתאווה או מידה רעה זו או אחרת – זה מה שאתה רואה בעצמך! ויכול מאוד להיות שאתה נגוע בזה יותר מחברך. ואולי לא מנסים אותך בזה מכיוון שזה לא התיקון שלך, זה לא חלק מהעבודה שלך בגלגול הזה. אז למה להתגאות ולחשוב שאתה יותר טוב מחברך?
 
מראה טובה
 
ילדים, כמו שכולנו יודעים, הם המראה הכי טובה של ההורים. הורה שכועס על ילדיו בגלל מידה מסוימת אינו אלא טועה. מדוע? כי אם היה עושה חשבון נפש ובודק את עצמו, היה מבין שבורא עולם מראה לו דרך ילדיו מה עליו לתקן אצלו! כל מעשה שטות, אפילו הקטן ביותר, זה משהו שההורה צריך לתקן אצלו. כל שכן כשמדובר בדברים בעלי משקל וחשיבות רבה – מידות נפש, רצון להתפלל וכדומה. (הרחבה בנושא זה תמצאו בספר חינוך באהבה).
 
כך הוא הדבר בכל עניין ותחום בחיינו. הצורך, או יותר נכון המידה, להתגאות על זולתך – אפילו על ילדיך או אשתך/בעלך, נובע מהשקר שבו אדם נמצא. הוא בכלל לא מודע למקום בו הוא מונח וכמה הוא רחוק מתשובה ועבודה.
 
זה, למעשה, העניין של "חטאתי נגדי תמיד" שאומר דוד המלך ע"ה בתהלים. זה היה משפט שליווה את דוד המלך כל ימי חייו, וגם כשבורא עולם עזר לו להגיע לדרגות רוחניות גבוהות, הוא לא שכח לרגע שפעם אחת הוא חטא, שיש בו את היצר הרע שיכול בכל רגע לגרום לו לחטוא, לכן לא התגאה מעולם על שום אדם ותמיד היה בהכנעה וביטול מול בורא עולם. את זה הוא ביטא בכל שורה ושורה בספרו – התהלים, בתפילות ובקשות שהשם יעזור לו וישמור עליו מהיצר הרע.
 
כאשר אדם מודע ליצרו הרע ולעובדה שהוא רחוק מתיקון המידות, ואדרבה – שהוא קרוב מאוד למידות הרעות, אז אפילו בזמנים טובים, כשהשמש זורחת לו, הוא לא מפסיק להתפלל על העתיד ולהודות על העבר. הוא מבקש מבורא עולם שיעזור לו, כי אלמלא הקדוש-ברוך-הוא עוזרו היה נופל בידו! לכן הוא מבקש רק ממנו שישמור עליו מיצרו, מהתחרות עם הזולת (על שום דבר כמובן), מקנאה, משנאה, מתאוות רעות, מדיבורי לשון הרע, רכילות ושאר מרעין בישין. ובעיקר – מודה לבורא עולם כל הזמן. על כל רגע, על כל ניסיון שעמד בו. אל תחסכו במילה הקטנה הזו שהיא ענקית ועצומה ויש בכוחה להשפיע על האדם שפע וברכה (הרחבה, ראו בספר שעריו בתודה).
 
רק אדם עם עין טובה על עצמו וזולתו לא ירצה לדבר או לשמוע רע על אף אחד. קל וחומר, לא להיכנס למחלוקות שנובעות מגאווה איומה שהיא סכנה גדולה לאדם.
 
בימים אלה, ימי ספירת העומר, נתחזק עוד יותר בנושא של בין אדם לחברו. ראו מה קרה לתלמידיו של רבי עקיבא, שהיו תנאים גדולים ותלמידי חכמים עצומים, עד כדי כך שמידת הדין דקדקה איתם כחוט השערה – שלא נהגו כבוד זה בזה (ולא מדובר בכבוד השפל והנמוך שאנו מכירים). זה הזמן להתחזק עוד יותר בתיקון המידות, תפילות אישיות, ובכל הקשור בנושא שבין אדם לחברו, ביחסים שבין איש לאשתו ובחינוך הילדים. כי הכל מתחיל מהאדם עצמו – מההסתכלות שלו על עצמו בעין האמת, ולא על אחרים!
 
יהי רצון שנזכה לראות את זולתנו בעין טובה תמיד, שנדע שהמשימה הזו אכן אפשרית, אם רק נרצה ונאפשר לצדיק האמיתי לכוון אותנו לתיקון שלנו, כך נזכה לתשובה אמיתית ולגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.