קורבנות תמימים

צעקות, האשמות, טריקת דלתות – הורים
רבים, עושים הכל כדי לפגוע אחד בשני,
אבל שוכחים שברקע, בחדר ליד, נמצאים
הילדים, שהופכים קורבנות תמימים לריבים
האיומים האלה. הורים, שימו לב.
 
 
זוג חברים טובים שלנו עובר בימים אלה תהליך גירושין שהפך, ככל שהתקדם, למשהו מכוער שאין כמותו. יכול להיות שזה יהיה מצחיק אם אשאל, אבל מישהו שמע פעם על גירושין יפים? אולי. בכל אופן, לא כשיש ילדים בתמונה.
 
שיחה עם הזוג הבהירה לנו שהם אכן הלכו לייעוץ במשך שנים, אבל המצב רק החמיר. וזה לא הפתיע אותי. למה? כי היא מבחינת מוכנה באמת לעשות הכל, אבל הוא? הוא לא מוכן להודות בטעויות שלו, הוא מבחינתו אדם מושלם. הכל בגללה.
 
אף אדם לא אוהב להודות בפגמים שלו, בעובדה שיש לו עבודה לעשות עם עצמו. ולפעמים העבודה הזו עמוקה וקצת כואבת. המבוכה, הבושה, 'התגליות' הלא מחמיאות, הכישלונות והטעויות.
 
אבל אתם יודעים, למרות המטען הזה, זה עדיין לא מהווה את הבעיה הגדולה. כי את הכל אפשר לתקן, אם רוצים כמובן. הבעיה הגדולה היא שזה הורג את הילדים. כשלא רוצים להודות באמת זה פשוט נופל על הילדים, הקורבנות התמימים בכל התהליך המכוער הזה, ועושה בהם שמות.
 
כל אחד מבני הזוג, במקרה הזה הבעל, שמנסה להתעלם מהבעיות, ואולי מהבעיה הגדולה בחיי הנישואין – הוא עצמו, יוצר גלים נוספים של בעיות שמגיעות לחוף המבטחים, אם אפשר לקרוא לזה כך בימים בהם הצעקות ממוטטות את קירות הבית, ומוסיפות כאב לנשמות הרכות שנמצאות שם. הבעיה לטווח הרחוק – הטראומה הרגשית שתופסת את בן הזוג הסובל מהתעלמות הצד השני מהאמת שלו, וכמובן הילדים. ואת הטראומה הזו הילדים האלה הולכים לסחוב כל החיים שלהם בתוך הלב הקטן, שקטן מאוד מלהכיל את התופת הזאת. איך זה ישפיע על החיים שלהם בעתיד? רק אלוקים יודע.
 
אולי אנשים רבים יתעצבנו עלי, אבל אני הולכת לומר לכם את זה הכי גלוי שאפשר: הורים שרבים ליד הילדים שלהם הם האנשים הכי אנוכיים שיש בעולם. נקודה. תכעסו, תתעצבנו עלי, לא יודעת, אבל לפחות זה יגרום לכם לחשוב לעומק על המשפט המודגש הזה. (ואולי גם על כל מה שכתוב במאמר זה).
 
למה הורים כאלה נכנסים תחת קטגוריית 'אנשים אנוכיים'? הרב שלום ארוש מסביר את הסיבה לכך בצורה הכי ברורה: הוא אומר שכאשר הורים רבים ליד הילדים, הם פשוט שודדים להם את מידת הביטחון! והכי כואב לדעת שהרבה הורים עושים את זה לילדים שלהם. גם אני, מודה ומתוודה, בפעמים שרבתי עם בעלי לידם שדדתי להם את הדבר הכי יקר שיכול להיות לאדם – ביטחון. למזלי, ותודה לא-ל, בעלי הוא לא טיפוס שמגיב, לכן הריבים האלה 'עברו' בלי להשאיר רשמים מיותרים (בכל מקרה, אני עושה הכל כדי להימנע מזה). אני כמובן גם לא מתכוונת לויכוחים הטריוויאליים שבין בני הזוג, אלא לצעקות, להטחות, להאשמות, לאיבוד שליטה ולטונים צורמים וטריקת דלתות (כמו ילדים בני חמש) שהופכים את הילדים (האמיתיים) למופנמים וכואבים. גם ויכוחים מהסוג הזה עדיף למנוע מהם.
 
לחברים שלי נתתי את הספרים המדהימים של הרב שלום ארוש: בגן השלום שמיועד לגברים, חכמות נשים שמיועד לנשים. מי שעשה שימוש נאות בספר ראו את התוצאות בהתנהגות שלו, ומי שלא, גרם לי לשאול את עצמי לא פעם אם מדובר באדם מטורף, האם הוא עצר לרגע אחד וחשב מה הוא מעולל לילדים שלו? איך זה נראה בעיניהם: איש גדול צורח בבית על אמא שלהם, מאשים אותה בכל מה שרק אפשר, והוא המלאך המושלם כמובן, "כואב" כביכול את כישלון חיי הנישואין שלהם, אבל מצד שני לא עושה שום דבר כדי לשפר אותם. והילדים ברקע, רואים ושומעים. תגיד, לא אכפת לך ממה שעובר עליהם? מהפחד הזה שתופס אותם בכל איבר בגופם? כל מה שמעניין אותך זה רק להפנות את האצבע המאשימה לעבר אשתך, לא לבדוק את עצמך, לא לעשות חשבון נפש ולראות איך אפשר להציל את המצב, את הנשמות של הילדים שלך? זה לא עלה בדעתך? מה הפלא שהיא כבר מרגישה כמו 'רווקה'. אבל אתה יודע למה? כי אם היית מגלה קצת אהבה, נותן לה תשומת לב במקום לצעוק כל הזמן, אני מאמינה שהחיים שלכם היו נראים אחרת.
 
פעם, הרב אליעזר רפאל ברוידא סיפר באחד השיעורים שלו סיפור על זוג שהגיעו אליו. הבעל התלונן בפניו שלאשתו יש 300 זוגות נעליים!!!
 
"ניסית לחשוב למה לאשתך יש כל כך הרבה זוגות נעליים?" שאל הרב את הבעל.
 
הבעל ניסה לחשוב אבל לא הצליח להבין למה. אחרי הכל, הוא הגיע לפגישה הזו כדי שהרב יענה על השאלה, היה זה פלא בעיניו שהרב החזיר אליו את הכדור…
 
"יש לה 300 זוגות נעליים בגלל שאתה לא מעניק לה את תשומת הלב שהיא רוצה ממך. אז מה היא עושה כדי לא להרגיש אומללה, כדי לא להרגיש חסרה, כדי לחפות על תחושת החסר הזו שבאה ממך – היא קונה נעליים ועוד נעליים, 300 זוגות נעליים, אתה מבין?! תן לה את תשומת הלב שהיא צריכה, את הכבוד והאהבה שהיא מצפה לקבל ממך ותראה את השינוי המדהים, וכמובן, היא לא תצטרך עוד זוג נעליים…"
 
כמה טוב לדעת שיש מי שמראה לנו את הדרך, שמראה לנו היכן טעינו ומכוון אותנו בדיוק למה שאנחנו צריכים לעשות כדי לתקן את הטעות.
 
אנשים פשוט לא מבינים, במו ידיהם הורסים את המתנה הכי יפה שקיבלו בחייהם – את המשפחה שלהם. את בן/בת הזוג רק בגלל הגאווה שלהם, רק בגלל שהם לא מוכנים להודות באמת שלהם, באמת הכואבת, בכישלונות, בטעויות, בצורך הדחוף לתקן! אבל מעדיפים להרוס את כל התא המשפחתי שלהם. הנזק הוא לא רק גירושין וזהו. הנזק הוא בנפש, במיוחד בנפש של הילדים, הקורבנות התמימים שנופלים בין הכיסאות כשאתם רבים, צועקים, מטיחים דברים איומים אחד בשני בלי לחשוב פעמיים, בלי לחשוב שיש אוזניים נוספות ששומעות את הדיבורים האלה, בלי לתת את הדעת למה שקורה בלב הקטן שלהם. חשבתם על זה פעם?
 
תחשבו על זה. תתבוננו. תפנימו את מה שרבי נחמן מברסלב אומר כבר למעלה מ-200 שנים: אם אתה מאמין שיכולים לקלקל – תאמין שיכולים לתקן!
 
תאמינו שאפשר לתקן ולהתחיל מחדש, הכל. אתם יכולים להחליט אחת ולתמיד להשמיד את השדים האלה שמתרוצצים בקרבכם. אתם יכולים להודות בבעיה, ולהתחיל לטפל בה. עשו את זה למענכם, למען הילדים שלכם, שהעתיד שלהם תלוי בכם. האנוכיות של ההורים הורגת את הילדים, אל תתנו לזה לקרות. תנו להם ולעצמכם את חיי המשפחה הכי מתוקים שכולכם ראויים להם. תנו להם ולעצמכם את האהבה לה אתם ראויים.