המפתח לדלת האחורית

לפעמים אתה יכול להרגיש את זה
באוויר, משהו קורה. פתאום, הכל
נראה סגור ונעול, אין דרך להיכנס
פנימה. רבי נחמן נותן לנו את המפתח
לדלת האחורית.
 
 
זאת תגלית מדהימה. רבי נחמן מברסלב שואל: "אתם יודעים למה אנשים לא שמחים?" כי באמת, בואו נודה בזה, הם לא עשו משהו אחד באמת שיגרום להם להיות בשמחה. אז מה עושים? מצווה. המצווה נותנת לאדם כוח והרבה שמחה, עד כדי כך שהוא חושב לעצמו 'רגע, גם אם אף פעם לא עשיתי מצווה, בשביל המצווה היחידה הזו היה שווה לחיות מאה שנים'.
 
אתם יודעים, רבי נחמן מברסלב אומר שרבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש זצ"ל הבהיר את הדברים בצורה הכי טובה. כשאתה עושה לאדם חסד, השמחה שלך צריכה להיות עצומה. כשאתה עושה למישהו חסד, זה צריך להיות לך ברור כשמש: 'היה שווה לסבול מאה שנים בעולם הזה רק בשביל לזכות לעשות את החסד הזה'.
 
אבל אז רבי נחמן אומר, אם אתה עושה מצווה אחת, מעשה טוב אחד, עם כל כך הרבה לב, אז אתה באמת מגיע לדרגה גבוהה – לנבואה. כי נבואה, או רוח הנבואה, תשרה בך רק אם אתה מלא בשמחה.
 
הגמרא אומרת, אין נבואה מחוץ לישראל. למה? משום שלאחר חורבן בית המקדש מעולם לא הגענו לדרגה הגבוהה של השמחה, לכן לא זכינו לנבואה.
 
גזר דין
 
לפעמים אתה יכול להרגיש את זה, משהו קורה, אבל זה עדיין לא גזר הדין עצמו. ולפעמים, לא עלינו, הוא כבר נפסק והפך לגזר דין בפועל.
 
אתם יודעים, אפילו בשמים, כשעדיין מתמודדים עם גזר הדין הזה, עדיין לא החליטו אם לפסוק שזה מה שיהיה חלילה. ואם כך, אנחנו יכולים לשנות אותו.
 
אחרי שהגרמנים נכנסו לפולין אנשים שאלו את הרבי מבעלז, "כבוד הרב, אתה יכול לעשות משהו? אתה יכול להתפלל?" והוא השיב להם: "זהו, גזר הדין כבר נפסק בשמים. אני כבר לא יכול לעשות שום דבר".
 
אבל גם זה לא נכון. כי רבי נחמן אומר לנו כל כך חזק, שעם התפילה אפשר לשנות כל דבר בעולם. הדבר היחיד הוא, הדרך בה אתה מתפלל לפני שגזר הדין נפסק בשמים, והדרך בה אתה מתפלל אחרי שהוא נפסק. כלומר, עדיף להשקיע בתפילה כוחות פי מיליארד מכל הפעמים שאנו רגילים.
 
לכן הוא אומר, שאם הדין כבר נפסק בשמים אתה אפילו לא יכול להתפלל יותר, מכיוון שהשערים כבר נסגרו. אז מה עושים?
 
לך לדלת האחורית. והדלת האחורית היא לספר סיפורים.
 
סיפורים פותחים את השערים
 
"אבל איך ידעינן בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין?" שואל רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן ח"א, ה). ועונה, "על ידי המצוות שאנו עושים, יכולים אנחנו לידע בין קודם גזר דין לאחר גזר דין. ודווקא כשעושין המצוות בשמחה גדולה כל כך, עד שאין רוצה שום שכר עולם הבא, אלא הוא רוצה שיזמין לו הקב"ה מצווה אחרת בשכר מצווה זאת… בחינת צדיקים, היינו על ידי שמחת הלב יכולין להתפלל ולהלביש את תפילתן במאמר, כשיבינו כי נגזר הדין… שמלבישים תפילתם בסיפורים יחד".
 
והסיפורים פותחים את השערים.
 
ואתם יודעים, זאת אחת התורות העמוקות ביותר של רבי נחמן. וגם, הדלת האחורית אף פעם לא נעולה.
 
עם כל הלב
 
לכן רבי נחמן אומר, וזה באמת חשוב: תארו לעצמכם שאני כל כך עצוב ואני לא מצליח לצאת מזה. אז אני אומר לעצמי 'האם יש מצווה אחת, דבר אחד שאני יכול לעשות?' ואני מחליט, 'כן, אני באמת רוצה לעשות את המצווה הזו, את המעשה הטוב הזה מכל הלב'.
 
אתם מבינים כמה זה עמוק. ורבי נחמן שואל 'מה זה עם כל הלב?' – שגם אם אף פעם לא עשיתי שום דבר טוב, אני מברך את השם שנתן לי חיים לעשות את המצווה היחידה הזו.
 
ואז רבי נחמן אומר, אם אתה עושה משהו בשמחה, אז אתה מתמלא בנבואה שאתה יודע כמה אתה צריך להתפלל על הדבר הנצרך לך. אתה יודע אם גזר הדין כבר נפסק או לא. אם הוא כבר נפסק, זה אומר שאתה לא רק מתפלל, אתה פשוט צריך לגשת לדלת האחורית.
 
ואיך תדע כמה אתה שמח, כמה אתה באמת בשמחה? אם אתה יכול באמת להתפלל עם כל הלב שלך. זה אומר שאתה בשמחה. כי אם אתה חצי עצוב, אתה לא יכול להתפלל עם כל הלב. ואם אתה עצוב, אז אתה כבר מוותר. העצבות אומרת 'אני לא מאמין בכוח התפילה'. ורבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש זצ"ל היה אומר, לדרגה הזאת הגעתי רק בגלל שהתפללתי מכל הלב.
 
אתם מבינים, כשרבי נחמן מברסלב אומר 'עם כל הלב' הוא מתכוון לכל טיפת אנרגיה שיש בכם.