לחיות את החיים בלי להשתגע

אפשר לחיות את החיים שלנו ולא
להתערבב עם העולם המשוגע שבחוץ?
זאת לא שאלה הזויה. לפני שישים
שנה החיים היו יפים ושפויים יותר.
תשאלו את ההורים.
 
 
אנחנו מחכים למשיח כבר בקוצר רוח. מדברים על זה, לומדים את זה, ואפילו שרים על זה. הגאולה היא המילה האחרונה והמדוברת ביותר בזמננו.
 
אז בואו נעצור לרגע ונחשוב, מה אנחנו מוכנים לעשות ברמה הפרטית כדי לקדם את בואה? האם אנחנו מוכנים לעשות שינוי אמיתי בחיים שלנו לקראת ימי הגאולה שעומדים בפתח?
 
ימי הגאולה הם ימים של שינוי, של עידן חדש, כזה שלא ידענו עד עכשיו. כמו היציאה ממצרים, מעיר המונית, צפופה וחיה, אל עבר הלא נודע, למדבר הצחיח, ובסוף לארץ ישראל. היא, הגאולה, הרי לא תבוא בדרך הטבע ופשוט תשתלב עם החיים שלנו כמו שהם היו עד עכשיו. הימים המדוברים הם ימים חדשים שצריך להתחיל להתכונן אליהם, ויפה שעה אחת קודם. העבודה צריכה להיות בתודעה, כזו שתכין אותנו לקראת המהלך היוצא דופן הזה שאנו מחכים לו זמן רב.
 
מבחינת ההלכה, אנו מצווים להמשיך את דרך התורה שהנחילו לנו אבותינו. אבל מבחינת ההתנהלות בעולם הזה, יש לנו אפשרות לזכך את התודעה ולהקטין את הגירויים החיצוניים שיוצרים עומס אדיר, שוחקים אותנו עד כלות, מבלבלים אותנו וגורמים לנו סבל וצער.
 
אז איך אפשר לחיות את החיים שלנו ולא להתערבב עם העולם המשוגע שבחוץ?
 
בתור התחלה, אפשר להפסיק לראות חדשות בטלוויזיה, לקרוא חדשות באינטרנט ובעיתונים, ובכלל, להימנע משימוש במדיה התקשורתית שלא לדברי קדושה. זה נשמע הזוי וכמעט בלתי אפשרי, אבל בל נשכח שלפני שישים שנה אנשים חיו בלי החשיפה המתמדת לתקשורת, בלי פרסומות ומודעות ותוכניות ריאליטי, והם חיו חיים הרבה יותר טובים ובריאים, וזאת על פי עדותם כפי ששמעתי ממקור ראשון.
 
לא יקרה לנו שום דבר אם נתנתק מהסלולרים החכמים שלנו, לא נבדוק את המייל כל חמש דקות, לא נברח לפייסבוק בכל פעם שנרגיש אי נוחות או שעמום, ונחזור להשתמש בהם במידת הצורך בתור טלפונים ותו לא.
 
סדרות, טלנובלות, סרטים, רומנים ושאר בדיונות הם חלק מהבלי העולם הזה. הם מכניסים למוח דימויים חזקים שמשפיעים על ההתנהלות שלנו, בלי שאנו שמים לכך לב. אפשר לראות את זה יותר בבירור על ילדינו, שהם נקיים וטהורים יותר ומושפעים ביתר קלות מכל עולם הדימויים והדמיון. כשהם חשופים לבדיונות שאינם קשורים לקדושה, זה משפיע מאוד מאוד על הנפש הזכה שלהם. והתוצאה, הרבה פעמים הרסנית.
 
אל תתערבו, אל תחוו דעות, אל תכעסו על המדינה, על השלטון, על יוקר המחייה. בואו נחיה את חיינו הפרטיים, נמשיך להשתדל לקיים בית יהודי כמו שצווינו, ובמקום להתלונן ולהתעצבן נפנה לקדוש-ברוך-הוא שירחם עלינו ויעזור לנו.
 
הקטנת השכל תעזור לנו לחזור אל עצמנו, אל הפשטות והצרכים הבסיסיים. עלינו להכיר בכך שמערכת היחסים האמיתית והיחידה היא עם הקדוש-ברוך-הוא. זה רק הוא ואנחנו. רק אליו נצעק את צעקתנו והוא לבדו יושיע אותנו. 'חטאנו לפניך, אכלנו מעץ הדעת והגענו לגדלות מוחין שכבר לא מאפשרת לך להיכנס ולעזור לנו'.
 
והוא, כמו אומר לי, 'את חושבת שאת מנהלת את העולם? אז בבקשה ילדה שלי, אני לא אתערב ואפריע לך בשליטה. תסתדרי לבד…'
 
'אז זהו, שאני לא רוצה יותר להסתדר לבד. אני צריכה אותך אבא שתסדר לי את כל העניינים. אני עוזבת את הכל לאלתר ומתחננת אליך שתפתור לי את כל הבעיות, כי אני לא יכולה בלעדיך'.
 
השינוי יכול לקרות כבר עכשיו, ומי שלא ישכיל להבין זאת וייכנס לתודעה החדשה, זאת שמחוברת ישירות לבורא עולם בדרישה מתמדת להמליך אותו כל רגע ורגע בעולמנו, עלול לפספס את ההזדמנות להיות חלק מהרוח החדשה שמנשבת, מרוח הגאולה. זהו תהליך שמחייב את צמצום השכל ואת הבלי העולם הזה, וחזרה למקור ולדבקות הבורא. בואו נתגבר על הפחד מההרגלים של העולם הזה, מהשליטה המדומיינת בחיינו למען העת החדשה שכבר פה, חבלי משיח, זמן הגאולה.