קדיש על סבא שמואל

התחלתי לומר את הקדיש על
סבא שמואל והרגשתי שמשהו מיוחד
קורה לי. הרגשתי שאנחנו קרובים
אחד לשני, והכל בזכות אותה תפילה
עתיקה ויקרה, הקדיש.
 
 
לפני כמה שבועות אבא של אשתי, סבא שמואל, נפטר לבית עולמו. הוא השאיר אחריו אישה נפלאה, שלוש בנות ותשעה נכדים. אחת מבנותיו – אשתי – חזרה בתשובה.
 
כבר מההתחלה הקשר שלי עם סבא שמואל היה טוב. הוא היה גאה במורשת היהודית שהוריש לבנותיו. סבא שמואל השתייך לזרם הקונסרבטיבי במשך שנים רבות.
 
למרות השוני בזרם הדתי שכל אחד מאיתנו השתייך אליו, הרגשתי שיש בינינו קשר רוחני מיוחד. הבנתי שממנו אשתי ירשה את המעמקים הרוחניים שלה.
 
ההרגשה שלי הייתה שסבא שמואל תמיד האמין בתורה שהוריד משה מסיני, אותה קיבל מאלוקים, אבל הוא חי בדרכו שלו במשך זמן כה רב והוא פשוט לא יכול היה להתגבר על השוני בין שני הזרמים הללו.
 
באחת הפעמים שנפגשנו, כשהראיתי לו את הספר בגן האמונה של הרב שלום ארוש, הוא אמר לי, אחרי שעיין בו, "תשמע, זה נראה ספר מצוין והוא גם כתוב יפה". הצעתי לו לקחת את הספר לבית ולקרוא אותו אבל הוא סירב.
 
"למה לא?" שאלתי בסקרנות.
 
והוא ענה בכנות. בגילו, ה"ויכוחים" המחייבים שיש בספר הזה יכניסו אותו לקונפליקטים לא מעטים…
 
ככל שהשנים עברו ראיתי איזו נחת רוח סבא שמואל רווה מהנכדים, הילדים שלנו. הוא נהנה לבחון אותם על סיפורים התנ"ך שהיו מוכרים לו, והוא גם דיבר איתם ביידיש. הוא כל כך אהב את חברתם, עד שכמעט כל יום ראשון היינו נפגשים לברביקיו, דברים שלא עשה עם בתו, אשתי, לפני כן. למרות שהיה קשה לו ללכת, הוא הצטרף אלי לבית הכנסת בו אני מתפלל את תפילת מנחה. אף פעם לא הלכתי לבית הכנסת עם אבא שלי, אתם יודעים מה זה עשה לי כשהלכתי עם סבא שמואל? איזו גאווה זו הייתה בשבילי?
 
סבא שמואל היה איש מיוחד. בלי שום ידע של בחור ישיבה הוא הצליח ללמד את עצמו את התפילות, גם בציבור, ולקרוא את ההפטרה בשבת. הוא הצטרף למספר שיעורי תורה במקום מגוריו.
 
מדהים עוד יותר, שבשנים האחרונות שלו הוא למד עם רב תלמיד חכם אורתודוקסי שהגיע לביתו במיוחד. אני נזכר איך סבא שמואל היה מלא מרץ ואנרגיות אחרי השיעורים האלה.
 
בשלוש השנים האחרונות הקשר בינינו לא היה כמו פעם. לפני שלוש שנים עלינו לארץ ישראל ומאז היה קשה מאוד לתקשר איתו, בעיקר לאור העובדה שהוא היה כבד שמיעה.
 
כשהסוף התקרב, הבענו אחד בפני השני את מה שאנו מרגישים – חתן לחמיו. ובאותה שיחה הוא ביקש שאומר עליו קדיש.
 
הקדיש נאמר לעילוי נשמת הנפטר על ידי בניו. במקרה של סבא שמואל, לא היו לו בנים, וכאדם שומר תורה ומצוות אני הייתי הכתובת היחידה לבקשה מיוחדת זו.
 
התחלתי לומר את הקדיש על סבא שמואל והרגשתי שמשהו מיוחד קורה לי. משום מה, אני מרגיש היום יותר קרוב אליו, יותר קשור לסבא שמואל ממה שהוא בחיים. אני מרגיש שכל מילה בקדיש, מאותה תפילה עתיקה ויקרה, מעלה את נשמתו גבוה גבוה, לעולמות עליונים. אני לא יכול לתאר לכם את הסיפוק שיש בנתינה הזו, נתינה לאדם שהיה אדיב ויקר למשפחה שלנו.
 
כשבתו של רבי נחמן הביעה את הפחד והאימה שלה מהחשש שאביה יפטר מן העולם, רבי נחמן אמר לה: "מה לך לחשוש? זה כמו שעברתי מהחדר הזה לחדר השני, ואם תקראי לי מעבר לדלת, לא אענה לך? לא אשמע אותך?"…
 
זה הקשר שאני מרגיש שיש לי ולסבא שמואל עכשיו עם אמירת הקדיש עליו. אני מרגיש את הנוכחות שלו הרבה יותר חזק, היא יותר עמוקה וישירה. אני מרגיש קרוב לבת שלו, אשתי, שהנשמות שלנו התקרבו אחת לשנייה יותר מאי פעם.
 
ואומר הנביא, "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". כלומר, ש"ביום ההוא", בעתיד, כשהגואל, משיח צדקנו, יבוא ומלכותו של בורא עולם תתגלה בעולם, כשאורו ימלא את העולם, הוא יגלה איך כל הדברים היו מתאימים ושלמים: חיים ומוות, טוב ורע, חולי ובריאות, מלחמה ושלום.
 
ובסוף, נזכה כולם להתאחד עם היקרים לנו. הנשמות יתחדשו, יחיו מחדש. הן יחזרו לגוף השלם שלהן. האנושות כולה תתאחד למטרה אחת – לעשות את רצון הבורא.
 
תנו לזה לחיות בתוכם כבר עכשיו, תהיו שמחים רק מעצם הידיעה.
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים. ד"ר בלן הוא חסיד ברסלב שמטפל גם על פי משנתו של רבי נחמן מברסלב, אותה הוא שואב מבית מדרשו של הרב שלום ארוש – "חוט של חסד" בירושלים. על פעילותו בתחום הפסיכותרפיה קיבל הסכמה מגדולי הדור וביניהם הרבי מניקלשבורג – הרב יצחק פגלסטוק שליט"א והרב שלום ארוש שליט"א. אתם מוזמנים לבקר בבלוג החדש של ד"ר בלן.