הרב שלום ארוש “עורף חזק בשביל כולנו” – פרשת וירא
עם ישראל הקדוש והאהוב, עם ישראל הנותן והאוהב, הדברים נכתבים אליכם בעיצומם של הימים הסוערים. אנו מקווים שעד ששורות אלה יגיעו לידכם נשמע בשורות, טובות ישועות ונחמות, אבל הרפואה היחידה לַשֶּׁבֶר שחווינו היא רק הגאולה השלימה, והדברים דלהלן נכונים לכל זמן ומצב בחיים בפרט לזמנים הקשים.
מצפים לישועה
עם ישראל הקדוש והאהוב, עם ישראל הנותן והאוהב, הדברים נכתבים אליכם בעיצומם של הימים הסוערים. אנו מקווים שעד ששורות אלה יגיעו לידכם נשמע בשורות, טובות ישועות ונחמות, אבל הרפואה היחידה לַשֶּׁבֶר שחווינו היא רק הגאולה השלימה, והדברים דלהלן נכונים לכל זמן ומצב בחיים בפרט לזמנים הקשים.
בזמנים קשים, בזמנים סוערים, כשהכול סביב בוער, חייבים ללמד את עצמנו להסתכל על המציאות בצורה הנכונה. רבי נחמן מלמד להסתכל תמיד על הטוב, גם אם הוא קטן מאוד, וגם אם הרע נראה גדול ומאיים.
כל שכן עכשיו שאמנם הרע גדול ומפחיד – אבל מנגד גם הטוב שמתגלה לנגד עינינו הוא עצום מימדים ובלתי נתפס. אשרי העיניים שרואות את אהבת ישראל העצומה, את מסירות הנפש, את הנתינה האינסופית, את הצמא לאמונה ולקדושה, את האחדות, את ברוך המבדיל בין “והוא יהיה פרא אדם” לבין “אתם קרויים אדם”. אשרי העם שככה לו!
וכמו שכולנו רואים, ההשלכות של המערכה שבה אנו נתונים והתוצאות של השחיטה הגדולה – לא מסכמות רק בסכנה לחיילינו שבחזית. הפגיעה היא גם בנפשות שעברו וניצלו, וגם בכל יהודי בארץ הקודש ששרוי בחרדה, וישנם נזקים אדירים שלא ניתן למנות בגוף, בנפש, ובממון! המציאות הקשה טלטלה וזעזעה את העולם כולו.
ביתי הוא מבצרי
ישנה השלכה קשה נוספת של המצב, תופעה מדאיגה שעוברת מתחת לרדאר, והיא ערעור בשלום בית ר”ל. החרדה, הפחד, הלחץ, חוסר הוודאות, המציאות שהילדים בחרדה שהילדים בבית, החדשות והקולות בכל מקום בארץ וביותר למשפחות שגלו ממקומן – כל אלה מערימים קשיים גדולים על הבית היהודי.
ולכן בימים אלה שבהם מומחי הביטחון דואגים, ובצדק, לבצר ולחמש את היישובים ואת העורף מתוך הבנה שצריכים לשמור על הקיים לפני שיוצאים למלחמות חדשות – כך ויותר מכך צריכים מומחי הנפשות לבצר את בתי ישראל, לחזק את בדקי הבית בשלום הבית של עם ישראל, כי הניצחון האמתי במערכה הוא רק כאשר השכינה איתנו “כי ה’ אלוקיך מתהלך בקרב מחניך”, ולכן צריכים קודם כול לחזק את הבית היהודי כי “אין השכינה שורה בישראל אלא למשפחותיו”.
מזל טוב: עם נולד!
בפרשת השבוע מספרת לנו התורה על לידת העם היהודי!
אברהם ושרה, נושאי הלפיד ומבשרי בשורת האמונה מחכים עשרות שנים לפרי בטן. והנה מגיעה השעה, המלאכים באים לבשר להם על לידת יצחק. המלאכים מגיעים ושואלים את אברהם: “איה שרה אשתך” והוא עונה “הינה באוהל”. מה זה נוגע לבשורה? ואם תאמר שהוא רצה לבשר גם לשרה – לא כתוב שאברהם קורא לה, והמלאך לא מבקש שיקרא לה, ובנוסף בשעת הבשורה הוא מדבר רק לאברהם כמו שכתוב מיד בפסוק הבא: “שוב אשוב אֵלֶיךָ…”
אם כן מדוע מציינת התורה את השאלה והתשובה הלכאורה סתמיות הללו שאין להן לכאורה שום שייכות לנושא?
חז”ל כבר הרגישו בשאלה ודרשו מה שדרשו, אבל עדיין נשאר הקושי בפשט.
המבחן האמתי
שמעתי מאחד הצדיקים שבדור דבר נפלא: אם לפני הבשורה הגדולה שואל המלאך “איה שרה” ושומע “הנה באוהל” – כנראה שכל הבשורה תלויה בשאלה ובתשובה האלה. כל מה שזכו אברהם ושרה ליצחק, ולמעשה, כל הלידה והקיום של עם ישראל, זה רק בזכות זה ששרה היא באוהל!
ומהי משמעות הדברים?
ביאר אותו צדיק כך: אישה שהיא באוהל זה אומר שטוב לה עם בעלה. אישה שלא טוב לה, אישה שנמצאת בבית שבו האוויה ביקורתית, שאין בו פרגונים ומילים טובות – מחפשת כל תירוץ כדי לברוח מהבית, ללכת לחברות, לאימא שלה, לאחותה, לקניות, להסתובב בחוץ – רק כדי לא להיות בבית.
אצל אברהם אבינו עליו השלום שרה הייתה מקום ראשון, כמו שמבאר רש”י על הפסוק “ויט אהלה” – שתמיד הקדים להכין את האוהל של אשתו לפני שבנה את שאר האהלים של המחנה. ומובן שכדי להקים מפעל שלם של גברים ונשים גרים היה צריך שיתוף פעולה מוחלט בין שניהם.
אז נכון שאברהם ושרה היו מופת של אמונה, אבל זה לא מספיק בשביל להקים את עם ישראל. עם ישראל יכול לצמוח אך ורק מתוך שלום בית מוחלט. ונכון שאברהם היה איש חסד שנתן בלי סוף לכל העולם – אבל המבחן האמתי שלו היה החסד שבבית, החסד עם אשתו!
ולכן שואל המלאך ‘איה שרה’ ורק משהוא שומע ‘הנה באוהל’, זאת אומרת ששרה שמחה ושהאווירה בבית טובה – רק אז הוא מקבל את “האור הירוק” לבשר לאברהם על לידת יצחק!
בית – המקום הנעים בעולם
וזה מסר לא רק לבעלים כלפי נשותיהם, אלא גם לנשים כלפי בעליהן וגם להורים כלפי ילדיהם: כל אחד חייב לדאוג ליצור בבית אווירה חיובית, אווירה טובה, אווירה של אהבה, אווירה של נועם, אפס ביקורת, מקסימום נתינה, מקסימום הקשבה, מקסימום עידוד, מקסימום עין טובה וכף זכות.
זו הקרקע הפוריה שעליה צומח עם ישראל! זו הסביבה שבה אפשר לגדל ילדים חסינים, ילדים שלא מחפשים לברוח מהבית, שלא מחפשים להתרועע עם חברים, ילדים שתמיד תמיד חוזרים בסוף לבית אבא ואימא.
למה לחכות לטפל בבעיות? תיצור סביבה שמונעת את הבעיות מראש. תיצור אווירה כזאת של נעם בבית ואז לא יתחילו שום בעיות.
ודווקא בזמנים קשים, דווקא בזמנים שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים שלנו – זה בדיוק הזמן לייצב את הספינה העיקרית של החיים שלנו שהיא הבית היהודי. אתה לחוץ? את לחוצה? תעשו כל שביכולתכם כדי שזה לא יצא בתוך הבית אחד על השני או על הילדים חלילה.
אנא מכם, תימנעו מכל מיני חדשות שמכניסות אתכם לעצבנות – זה עולה לכם בבריאות, ואתם משלמים ביוקר גם בשלום הבית וגם בחינוך הילדים. לא תמיד רואים רווחים ונזקים מהרגע להרגע, אבל אווירה בבית זה דבר שצריכים לבנות במשך שנים, ותמיד תמיד לתחזק את זה.
ואכן זה חשוב לתת ולתרום ולהתנדב כמה שיותר. כל התלמידים שלי יוצאים בלי סוף לחיילים ולתושבי הדרום והצפון, אבל אסור להזניח את העורף שהוא הבית. נתינה אמיתית וחסד אמיתי לעם ישראל מגיע מתוך חסד אמיתי בבית.
עם ישראל צריך כל אחד ואחד מאיתנו חזקים בימים אלה, והחוסן שלנו מתחיל מהבית. זו ההתחלה של עם ישראל וזה הקיום של עם ישראל וזה הכוח שלנו לעמוד באתגרים וזה גם העתיד של עם ישראל!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור