מחפש עבודה

חיפוש עבודה מאז ומתמיד היה אתגר לא קל. בימינו, נוסף לאתגר הזה לחץ אדיר. פעם, היית שולח 10-15 קורות חיים למקומות עבודה, ומחכה. בכל שבוע היית מקבל כמה שיחות טלפון שהיו מזמינות אותך לראיון עבודה. בימים כאלה אתה חי בתוך המעגל של קורות חיים- ראיון- והופ, היא שלך.
 
היום יש לנו את המדיה החברתית בה אפשר לראות את קורות החיים של כולם. חצי מהאנשים שמחפשים עבודה הם אנשים מוכשרים ומוסמכים לתפקידים שהם מחפשים. המושג נטוורקינג (קרי, עבודות רשת) קיבל תפקיד גדול על בימת המדיה. מחפשי העבודה צריכים להגיע לקבוצות תעשייה, חברים ישנים, אפילו לחברים מהתיכון כדי לראות מה פנוי או לא.
 
הכלכלה בארץ ובעולם מאתגרת אותנו עוד יותר. לרבים מאיתנו, ולכאלה שעלו לארץ ישראל, כמוני למשל, שהשפה העברית היא לא שפת אם שלהם, החיפוש אחרי העבודה המיוחלת לא קל, במילים עדינות.
 
פתאום, מישהו דופק על דלת החדר. זה הילד שלך. הוא רוצה כמה דפים כדי לצייר עליהם את היצירות שלו. אתה מחייך אליו ונותן לו נשיקה אוהבת על הלחי. הוא יוצא מהחדר ואז אתה שואל את עצמך איך תהיה מסוגל לדאוג לו?
 
בנקודה זו כבר מאוד קשה לנו לנשום.
 
זו הטעות הנפוצה והמוכרת בקרב אוכלוסיית מחפשי העבודה.
 
המשקל העודף של הלחץ גורם לנו לשכוח מי הוא "הזן ומפרנס את הכל". הראש הופך לכלב ציד, אינספור פעמים אתה שולח קורות החיים שלך – במייל או בפקס – אבל כל אלה הם, למעשה, מבחני אמונה אמיתיים. בורא עולם מספק לנו כל יום לחם – "מאן דיהיב חיי יהיב מזוני" – מי שנותן חיים, נותן לנו את המזון (חז"ל). מהיום הראשון שלנו עלי אדמות ועד לאחרון שבהם – כל מה שהשם נותן לנו הכל בחסדו וברחמיו העצומים והמרובים עלינו.
 
הנטייה שלנו היא להישען על קורות החיים שבנינו לעצמנו ולטלפון שנקבל ממקום העבודה המיוחל. זה הרגע בו כולנו מגיעים למסקנה שזה תלוי בי לספק למשפחה שלי את מה שהם צריכים, במקום בורא עולם. וזה גם הרגע בו אנו יוצרים חיץ, מסך שמפריד בינינו ובין בורא עולם.
 
הרבי מליובאוויטש זצ"ל תמצת את הדברים בצורה מושלמת ואמר: בכל יום הקב"ה זן ומפרנס אותך באופן ישיר מידו הרחבה והשופעת. כל מה שבאמצע – העבודה, החובות, החשבונות, הלקוחות, קטלוגים והשקעות – כל אלה הם צל, ממשק בין הנתינה של בורא עולם והנשמה שלנו, בדיוק כפי מה שאנו צריכים וזקוקים… אם הוא מאכיל אותך היום, והאכיל אותך ונתן לך את כל מה שהיית צריך לאורך כל הימים קודם לכן, אז למה אתה מודאג מהמחר? מישהו יכול לעצור אותו? לעמוד בדרכו של הבורא? האם נגמרו לו האמצעים והדרכים לפרנס אותך?! תסיר את כל הפוקוס שלך מהצינורות דרכם אתה מקבל את השפע, ותן דעתך למקור הנתינה, לבורא עולם. יש לו שפע של דרכים וצינורות לתת לך. אל תדאג, לא חסר לו.
 
נכון, זה תלוי במחפשי העבודה לעשות כל שביכולתם למצוא עבודה, אבל המבחן הוא לא לדאוג לאורך כל התהליך. לחפש עבודה זה עוד תרגיל באמונה. זה טבע האדם להתייאש כשאין לו מקור פרנסה. הצעד הקל הוא להתרעם על אלה שעובדים. אם אנחנו אנשים טובים, אז למה אלוקים שם אותנו במצב הזה?
 
קפיצת הזינוק הגדולה והטובה ביותר מתרחשת ברגע שאנחנו מבינים שהמצב עצמו הוא השכר!
 
לעבוד את השם בשמחה גם במצבים של חוסר בהירות כאלה, זה להעלות את האמונה שלנו שלב נוסף. לומר לאלוקים שאנחנו לא מפחדים להביע ביטחון כנה ואמיתי בהשגחה הפרטית שלו עלינו בכל רגע ורגע בחיינו, ועל כל העולם כולו – זה משפיע ברכה גדולה לעולם. וכידוע, ארץ ישראל היא ארץ האמונה. מלחמת גוג ומגוג, שעכשיו בעיצומה היא מלחמת אמונה! בגימטרייה, ערך שמו של האויב הכי גדול של עם ישראל – עמלק שווה בערכו למילה ספק. להסתכל לו בעיניים ולצעוק בפנים של הספק הגדול הזה: "אני מאמין!", זה כמו לזרוק מאה פצצות גרעיניות על האויבים שלנו.
 
מיליארדי אנשים, יונקים, ציפורים, דגים, חרקים ועוד יצורים חיים בעולם הזה, העולם שהקב"ה ברא. והוא מספק להם את האוכל שהם צריכים כמה פעמים ביום. אז למה אנחנו מודאגים? השם נותן לנו את הברכה הגדולה שישנה: את ההזדמנות לחזק את האמונה שלנו בנסיבות הכי קשות שישנן.
 
איך אנחנו עושים את זה? גיליתי שתי שיטות:
 
האחת – לדבר עם אלוקים כמה פעמים ביום. אם אתם מחפשים עבודה, אל תגבילו את השיחות שלכם עם השם לפעם ביום. היום ארוך והלחץ כבד. כל שעתיים אפשר לעשות הפסקה ופשוט לדבר איתו. לספר לו שאתם יודעים שזה מבחן. שאתם יודעים שהוא, ורק הוא, מטפל בכם. ואתם יודעים שהכל רק לטובה והכל יהיה בסדר. לעולם יש משקל כבד מאוד, אתם לא צריכים לסחוב אותו על הכתפיים שלכם. ואם כבר ניסיתם, זה הזמן והמקום להוריד את הנטל.
 
השנייה – להיות שמחים. יכול להיות שלעולם לא תהיה לנו הזדמנות לשיר דווקא במצבים הכי קשים בחיינו, באתגרים הכי גדולים של החיים. אתם חווים מצב כזה, זה הזמן לשיר ולומר תודה לבורא עולם. כן, גם אם זה נראה קשה.
 
הרבי מליובאוויטש מרחיב את העניין ואומר: דיכאון, חרדות ופסימיות גורמים לנזקים איומים בצינורות השפע והברכה מלמעלה. הזוהר הקדוש מסביר, שיש עולם תחתון – העולם בו אנו חיים, ויש את העולם העליון. העולם שלנו תמיד מקבל מהעולם העליון, אולם הכל על פי המצב בו כל אחד מאיתנו נמצא. אם אנחנו זורחים משמחה וחיוניות, אז העולם מאיר עלינו באור מלא. אבל אם אנחנו עצובים, מדוכאים או חרדים, כל מה שנצליח למשוך דרך צינורות השפע יהיו רק טפטופים, וממילא בדרך זו גם צינורות השפע מתכווצים. זו הסיבה שדוד המלך ע"ה אמר: "עבדו את ה' בשמחה"! בגלל שהשמחה שלנו כאן מושכת אלינו שמחה מלמעלה!
 
אז תקשיבו למוסיקה (רצוי ניגונים כשרים, כמו שאומר רבי נחמן מברסלב). צאו לטיול רגלי כל יום ודברו עם אלוקים. בקרו במקומות קדושים. תרקדו. ספרו לבורא עולם כל מה שעובר עליכם בחיים, ואל תשכחו לומר תודה. עשו משהו שישמח אתכם כל יום והחזיקו בו חזק.
 
כי כל מה שאנו חווים וישנו בעולם הזה הוא רוחני, ובעיקר – החלקים הכי גשמיים שאנו נתקלים בהם בחיים.