כיבוד הורים

כולנו יודעים שעשרת הדברות הם היסוד והשורש לכל תרי”ג המצוות. כשהוריד משה את לוחות האבן, ועליהם כתובים עשרת הדברות, היו בידיו שני לוחות, האחד מימין ואחד משמאל. והנה, בלוח האחד היו חמש דברות, שהן בין אדם למקום, ובשני חמש דברות שהן בין אדם לחברו. וכאן מחכה לנו הפתעה, הדברה החמישית בלוח הראשון מצווה על ‘כיבוד אב ואם’, למרות שהיא בתחום אשר בין אדם לחברו, אם נשנן לעצמנו את דברי חז”ל, שהשווה הכתוב כבוד ומורא אב ואם לכבוד המקום (קידושין ל, ב), בזמן שהוא ירא מהוריו, נחשב הדבר כאילו הוא ירא מהקב”ה (תנדב”א כז) נבין, שכדי להבליט את המסר הזה הושמה אותה מצוה, בלוח שנושאו “מצוות של בין אדם למקום”.

אמרו חז”ל: בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אומר הקב”ה נחשב הדבר לפני כאילו דרתי ביניהם, וכבדוני (קידושין ל, ב). בזמן שהקב”ה רואה בית בו הבנים מכבדים את ההורים, הוא אומר שנחשב הדבר כאילו הוא משרה את שכינתו בבית זה והבנים מכבדים את השכינה. לעומת זאת, בזמן שאדם מצער את אביו ואת אמו, הקב”ה אומר: יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם, כי אילו דרתי ביניהם הם היו מצערים אותי (שם לא, א).

רואים אצל רב יוסף שכאשר היה שומע את קול פסיעותיה של אמו, היה אומר: אקום מפני השכינה שבאה! (שם לא, ב). כשהקב”ה שלח מלאך לעפרה כדי להתגלות לגדעון ולבשרו, שיושיע את ישראל. הוא התעכב שם, עד אשר מצא לגדעון זכות. ומהי? יואש אבי גדעון היה חובט חטים. אמר לו גדעון: אבי, זקן אתה, הכנס לביתך, ואני אהיה חובט, שאם יבואו המדיינים, אין בך כוח לנוס. אמר המלאך: קיימת מצוות כיבוד, ראוי אתה שיגאלו בני ישראל על ידך. מיד – וירא אליך מלאך ה’ (רד”ק שופטים ו, יא ממדרש). גדעון זכה לגילוי שכינה ולהושיע את ישראל בזכות מצוות כיבוד אב.

הסיפור הידוע ביותר על דמא בן נתינה מצוי בתלמוד הבבלי במסכת קידושין ובמסכת עבודה, ובתלמוד הירושלמי במסכת קידושין ובמסכת פאה, הסיפור עוסק בחכמים שיצאו לחפש אבן ישפה לחושן של הכהן הגדול במקום זו שאבדה. הגיעו לדמא ורצו לקנות ממנו את האבן, אך זה סירב מכיוון שהוצאת האבן מהתיבה שבה היא נמצאת תעיר את אביו (ישנה מחלוקת בתלמוד האם מפתחות התיבה היו בידי אביו או מתחת לכריתו, או שמא רגלי אביו היו מונחות על התיבה). החכמים ניסו שוב ושוב להעלות את המחיר שהם מוכנים לשלם עבורה. לאחר מכן, כשהחכמים פנו לדרכם ללא האבן, בא אליהם דמא בן נתינה עם האבן. החכמים רצו לשלם את מלוא הסכום כפי שעמד לאחר שהעלו אותו. דמא בן נתינה סירב באומרו לחכמים, “מה מוכר אני לכם את כיבוד אבותיי במעות כסף?”. על כך זכה דמא בכך שנולדה בעדרו פרה אדומה, פרה מסוג מיוחד הנדרשת לעבודת בית המקדש החכמים שבו לביתו ורכשו אותה בכסף רב.

אדם שיודע את חשיבות המצווה היקרה יהיה מוכן להקריב כל רגע בחיים ולקימה, כי השכר של מצווה חשובה זו הוא גם בעולם הזה: ”למען ייטב לך” ו ”למען יאריכון ימיך”. וגם בעולם הבא, הלוואי שנזכה לייקר את המצווה ולקימה מתוך רצון פנימי ואמתי לשם שמים!