השבת תודעת השפע/ חלק ד: “הקרב על הסנדוויץ’!”

קואצ’ינג לשבת – תודעת השפע : “וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹקים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ” (שמות ל”ב,א)

יקיריי, אנו בעיצומם של סדרת הרצאות בנושא השבת שהיא, היא מקור כל השפעים שיש הקיימים והנמצאים בעולם. תודה לה’ על הזכות להגיש לפניכם את סדרת כתבות תודעת השפע!

פעמים רבות נגלה חסרונות שצצים לנו בחיים בכל מיני מובנים, והנה, לעומתם ואולי גם מולם ובעיקר כנגד עיננו עומדת מלכה. מלכה אצילה ומכובדת. מלכת פאר במלוא הדרה ותפארתה ופארה. מלכה שיותר ממה שהיא מקבלת היא נותנת ובלי סוף.. מלכה עולמית שכוחה הוא אינסופי והיא רצויה ואהובה וקולה נשמע וברכתה מתקיימת. אז מה יש עוד לשאול, לפקפק ולחשוב שמא ואולי..

יאללה קדימה השילו מעליכם את הספיקות, הציניות וסרקסטיות, זרקו מעליכם את הסרחת הלא רצויה שבאה בדמות ספקות המחלחלת ולא משאירה שום חלקה טובה, נקיה, טהורה, תמימה ועדינה. קחו את עצמכם בידיים והרימו את הכפפה. תהיו גיבורים ואמיצים תהיו עזי רוח לשם שינוי. עזים ברצונות של הקדושה שבוודאי יובילו אתכם למקומות טובים, רצויים וראויים – למקומות חדשים וטובים בחיים. האינטרס כולו שלכם.

הרי בסופו של דבר למול מי אתם נלחמים? מול עצמכם! מול מי אתם מפסידים? לעצמכם! עם מי אתם חיים 24/7, ולמול מי אתם מנהלים? עם עצמכם!

אז יאללה קדימה, חאלס! תתחילו ליצור לעצמכם איכות חיים = כי לחיים שלכם מגיע את הטוב ביותר. אל תתפשרו על פחות מהכי טוב בחייכם.

וכפי שהסברתי אינספור פעמים; איכות חיים אינה נמדדת רק (וכמעט שלא) בקניית מותגים, דירת פאר, רכב יוקרה, משרה מבוקשת – אלו הם עזרים חומריים נטו; איכות החיים שלכם תלויה בבריאות הנפש שלכם, קרי מידת השמחה שבתוככם, האמונה שנותנת לכם כוחות לעמוד מול נסיונות החיים האמונה שמייצבת אתכם להמשיך הלאה למול האתגרים היומיומיים שפוקדים אותנו ואת כל עם ישראל. האמונה היא כוח כוחות!

להיות אדם שמח החיי חיים אמיתיים. שחיי את החיים בתוך החיים ולא מחוצה להם = זה איכות חיים.

ואם כך, איך וכיצד נייצר איכות חיים?!

נרצה או לא, יש לנו פה הוראות וחוקי יצרן להם אנו מחויבים. כשם שמכשיר חשמלי 180 וואט ישרף לכשיחובר לשקע 240 וואט, כך גם הנשמה שלנו. כאשר היא מתחברת ללא טוב, לצד האחר, לתענוגות והנאות העולם – אין לה מזה אור ולא שום טיפת חיות, להיפך היא מקבלת חושך ועצבות נוראית. מי ששמחה זו הנפש הבהמית שלעולם אין לה שובע וכשמה כן היא בהמה שכל מהותה מידות רעות, תאוות בהמיות, גסות רוח, חומריות וריחוק מה’.

הנשמה האלוקית לעומתה היא הנסיכה האמיתית, היא הנשמה האלוקית שנמצאת בכל אחד ואחת מאיתנו. האם בקשתם לחפש אותה?!

מעשה בכריך

השבוע התקיימו בחירות מוניציפליות בארץ. עבדתי בקלפי שבעירי באחד המפלגות הדתיות ומהעירייה שלחו לעובדים כריכים. הכשרות מן הסתם הייתה רבנות. ברוך ה’ אנחנו מקפידים לאכול כשרויות מאד גבוהות אז הרמתי טלפון והזמנתי כריכים בכשרות הרצויה. כעבור זמן מה, ברוך ה’, קיבלנו שקית מלאה כל טוב – סלטים ארוזים עם גבינה בולגרית כריכי בריאות, לחמניות שווים כאלה ובקבוקי דיאט

קולה. ממש פינקו אותנו מטעם המפלגה. כשקיבלתי את שקית ההפתעות שמחתי בליבי והודיתי לה’ על הפינוק הטוב והלא מובן מאליו.

והו אז התחילה המלחמה הפנימית. מה זה מלחמה! יריות פנימיות, רימוני גז ואפילו מרגמות אר.פי.ג’י’ עם חצים לתוך הלב והנשמה…

הקרב על הסנדוויץ’

אתם בטח שואלים על מה אני מדברת.. הייתכן שמישהו בא ולקח ללא רשות? ודאי שלא. האם מישהו חטף מהשקית? התשובה אף היא שלילית. נו טוב לא אמתח אתכם.. המלחמה על הסנדוויצ’ים היתה שלי. מלחמה פנימית אישית שאף אחד לא ראה ואף אחד לא שמע זולת כבוד הקדוש ברוך הוא.

“מהה.. שאני אתן לה כריך? שתלך לקנות. חוץ מזה היא עכשיו אכלה סנדוויץ בכשרות רבנות אז מה אני צריכה לדאוג לה?” אמרה זו הבהמית

“תתביישי לך! ” נזפה זו האלוקית “איפה המצפון שלך והערכים. ו.. אהבת חינם? ואהבת לרעך כמוך! “

“יאללה את גם כן.. להיות טובה עם כל העולם ומה עם עצמך? עד פה עד חצות, תדאגי לעצמך” קמה הבהמית

“אבל יש לך פה מלא כריכים. ברוך ה’ אחד אוכלים ושבעים. ה’ רואה את הכל. זה לא יפה. זה המבחן שלך וזה הניסיון שלך. תני לה. תני לו. לעולם מי שנותן אינו ניזוק, אדרבא מקבלים עוד ועוד. ולא משלך את נותנת אלא משל ה’. תני בלב רחב, מה יש לך? מה נסגר? כולה כריך. מה הסיפור?”

“יאללה תשתקי גם כן את! אני רעבה והולכת לדאוג לעצמי. שלום. תפסיקי בבקשה להפריע לי לפני שתקבלי בוקס” סכמה הבהמית.

ובכל זאת, קצת דרך ארץ.. לא נעים לשבת לאכול מול כולם וזה לא נעים שיתגרו, אז אני ובתי שתחיה יצאנו עם שקית ההפתעות החוצה לחצר והתיישבנו על הספסל האחורי והתחלנו לאכול.

ואם אתם חושבים שפה נגמרה המלחמה הפנימית אז טעיתם ובגדול, היא רק התחילה. בצד ראיתי את המאבטח היהודי המבוגר שומר תורה ומצוות. “הוא גם שומר על כשרות גבוהה ולא יכול לאכול מהכריכים הרגילים” חשבתי לעצמי, “ואין לו דרך ללכת לקנות, ואולי אין לו כסף זו מצווה לעזור ליהודי. אנו מצווים באהבת חינם. וזוהי אהבת חינם. הנה לך הזדמנות מצוינת לשמח יהודי ולעזור לו. גם את היית רוצה שינהגו איתך ככה, נכון?!”

“אוףףף..! עוד פעם את מפריעה לי?! שקט כבר. יאללה תאכלי בשקט ותתעלמי מכולם. יש לו אין לו, מה אכפת לי! יש רק אותך פה כאן ועכשיו!” הבהמית בקשה להיות סופר אגואיסטית ואנוכית ממדרגה ראשונה לא רואה אף אחד ממטר זולת את עצמה וצרכיה הבהמיים..

בקיצר ידידיי, האוכל נתקע לי בגרון מה שנקרא.. אמנם היה טעים אבל לא נהניתי ממנו בכלל. סבלתי ממש. ידעתי שהמעשה היה מכוער! יכולתי לכבד את האישה המסכנה בכריך וזה לא משנה שיש עוד כריכי רבנות, אולי התגרתה ורצתה דווקא מזה וגם המאבטח המבוגר..

הניצחון של האלוקית על הבהמית

כשחזרנו לחדר אזרתי אומץ אמרתי ‘ריבונו של עולם תעזור לי להתנהג כיאה וכמצופה אני מתביישת להתקמצן ובמעשיי. מה זה הקטנות מוחין הזאת? מה הדילמה בכלל?! מה קרה לי?!’ . מיד פתחתי את השקית ושלפתי לה כריכים “איזה את רוצה? בבקשה תבחרי!” מיד אורו עיניה. היא לקחה אחת ונפשה שבה אליה ואני עפתי על עצמי. ביקשתי ממנה אפילו סליחה שמלכתחילה לא הצעתי לה. רצתי מיד החוצה ופניתי לשומר החביב, “הנה לך אדוני קח לך כריך, תאכל ארוחת צהרים שיהיה לך לשובע”. אמרתי עכשיו נוסיף לבהמית עוד סיבה למסיבה ונחלק עוד סנדוויץ’ אחד ליהודי רעב ושיהיה לצדקה.. השלישי במספר.

יותר ממה שהם שבעו – מתחייבת לכם שאני שבעתי פי מיליון. השובע שלי לא היה גשמי הוא היה נטו רוחני. ושמחתי עד לב השמיים. אמנם זה היה בדיעבד אבל זה היה עם מלחמה לא פשוטה ובסוף ניצחתי. האלוקית ניצחה. הודיתי על כך לה’.

ואנחנו איפה אנחנו בכל הסיפור הזה?

ניואנסים כאלו ודומיו יש לכולנו.. בואו נתחיל לעורר את הרצונות הטובים ולא להרדים אותם. לשמוח בהם ולבקש את עזרת הבורא. להיות מודעים אליהם.

קום עשה לנו אלוקים אחרים!

רק לרשום את המשפט הזה כל הגוף שלי רועד ומתפחלץ! יהודים יקרים עד מתי ועד לאן??! עד מתי תשימו רטיות על העיניים ותהיו כסומים המגששים באפלה?? עד מתי יתעלמו מהעובדה שיש ריבון לעולם והוא השליט היחידי וכל היתר הינו שגעון גדלות לרוץ ולרדוף אחרי משרה, כסף, כבוד שררה, תהילה ותענוגות.. והן כלום והבל ואחיזת עינים שקרית. ה’ הוא האלוקים ואין עוד מלבדו. אל תהיו ציניים הסירו כבר את הציניות השקרית הזו שעל ליבכם והפסיקו ללכת אחרי הזרם ששוטף כנגד. תהיו