הלחם. סגולה לעשירות! השבת – תודעת השפע/חלק ה

מעלת כבודו של הלחם – שקשה לעניות  (#סגולה לעשירות)

הלחם הוא דבר חשוב שהרי כל סעודה נקראת על שמו של הלחם. היה ואכלנו את כל מטעמי העולם אבל ללא לחם (נטילת ידיים, המוציא וברכת המזון) אין זה נחשב כסעודה! הלחם מהווה את עיקר מזונו של האדם שהגוף ניזון ממנו לשובע ולרפואה. רוב בני האדם אינם יכולים להתקיים בלעדיו. 

עץ הדעת שחטא בו אדם ראשון ההיי עץ חיטה שגדל עליו לחם

עץ הדעת שאכל ממנו אדם הראשון היה מסוג חיטה (נקרא אז בשם חיטה למרות שזה סוג של שיבולת מחמת חוזק נטיעתה וגובהה הרב), ועל עץ הדעת היה גודל לחם וכפי שהתמר והתפוח יוצאים כיום מן הארץ נאכלים כמו שהם חיים, והיה סועד את האדם כמו לחם האפוי כיום.

כאשר תינוק נולד הוא לא יודע מענייני העולם עד אשר טועם לחם, כי הלחם נותן לאדם ‘דעת’ כפי שרבותינו אמרו שהתינוק לא יודע לקרוא ‘אבא ואמא’ עד אשר טעם טעם דגן. לכן עץ הדעת שהיה מחיטה נקרא ‘דעת’ על שהוא נותן דעת לאדם. ועל ידו אפשר להבחין בין טוב לרע “עץ הדעת טוב ורע”. 

השבת הגנה והצילה את האדם הראשון ולפיכך את כל האנושות כולה! 

אדם הראשון קיבל מחווה לטעום מעץ הדעת עוד לפני השבת, סבר שמותר לו לטעום כי היא רק ‘טעימה’ ולבדוק האם המאכל מתוקן. וזה גו הטענה שטען אדם הראשון לפני הקב”ה “אכלתי ואוכל”, כלומר אכלתי עתה רק טעימה בעלמא ועל ידי זה אוכל בלילה סעודת מצווה של שבת. אך בזה הוא טעה, כי ה’ ציווה לא לאכול ממנו כלל אפילו מקצתו וגם לא טעימה שנאמר “לא תאכל ממנו”; אך מכיוון שאדם הראשון עשה זאת לכבוד השבת, באה השבת לפני הקב”ה ובקשה להגן עליו וזכה לחיים בכך שלא מת, שהרי נגזר “ביום אכלך ממנו מות תומת”. וזה הרמז שעל פי תיקונו לטעום את המאכלים בערב שבת משום “טועמיה חיים..” שהרי גם אדם ראשון זכה לחיים בזכות טענה זו והשבת באה בעדו הגנה ושמרה עליו.

השבת מצילה ומגנה עלינו!

מכובדי, אנו עדים לזוועות הנוראות שנעשו בשבת שמחת תורה, רבים מאחינו ואחיותינו סיפרו שניצלו בזכות שהתחילו לשמור שבת ועזבו את המסיבה לפני כניסת השבת וגם כאלו שהיו בתופת והתחננו לה’ שישאיר אותם בחיים והם ישמרו שבת. השבת מצילה ומגינה. נקודה. המשיח בפתח.. שעון החול התהפך והזמן קצוב.. עם ישראל היקר אנא מכם תתעוררו ותחזרו לה’. עשו כל מה שביכולתכם לעשות, שהרי גם מעט זה טוב. טוב מאד אפילו. מצוין.