פסח: חמץ הוא בתוך חדרי הלב

הלב הינו מחסן, בנק הרגשות והמידות. ‘עורלת הלב’ הינה החלק המיותר, הלא רצוי באיבר. ‘ערלת הלב’ הינו ביטוי למידות המיותרות הלא טובות והרעות שנמצאות בלב, כפי שמלמד אותנו רבנו הקדוש, רבי נחמן שיש להתפלל לה’ יתברך שיסיר, יעקור מאיתנו את ערלת הלב והדמים העכורים.

וכפי שגם אנו מצווים ‘ומלתם את ערלת לבבכם’ (דברים י, ט”ז). כלומר למול, להסיר את ערלת הלב. וכי ניתן למול את הלב? ודאי שהכוונה אינה פעולה כירורגית אלא פעולה רוחנית כמתבקש. למול את ערלת הלב הכוונה לעבוד על המידות, להתקדש ולהיטהר, להוציא את זוהמת הנחש מהחדר השמאלי והדמים העכורים שנעשו כתוצאה ממעשים רעים וחטאים.

כאשר אדם אינו עובד על מידותיו הלב נהיה גס, אטום וחלול ומתנהג בהתאם. היינו הוא מלא מידות רעות ומרופשות של קנאה, תחרות, שיפוטיות, שנאת חינם, קמצנות, שקרים וקטנוניות שזה ההפך מאהבת חינם ונתינה, כבוד הדדי, אמונה, קדושה, שמחה, פירגון, מצוות וחסדים.

גסות רוח לאחר = חמץ!

ישנם אנשים שיש להם חיצוניות מרשימה, כאלו שגם ניחנו בכושר דיבור מוצלח ומשכנע במיוחד, מאוד סוחפים בדיבור ומשרים כביכול הרגשה מובילה. אבל כאשר הם נמצאים באיזה שהיא סיטואציה בבין אדם לחברו, הו אז מתגלה מערומם במלוא כיעורה – הם לפתע פתאום שוכחים את כל הנימוסים ודרך ארץ, הנפש הבהמית שניסו כל כך להסתיר במסווה של מילים יפות והתנהגות לא להם מתפרצת פתאום החוצה בלי מעצורים.. אז מה נאמר, שהכל הייתה הצגה אחת גדולה והעמדת פנים?! התשובה היא כן. באופן חד משמעי.

אם אדם לא יעבוד על מידותיו הוא יהיה פרא אדם ומועד לפורענות ועל זה נאמר גם , “וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתֶךָ” (משנה אבות ב,ד). כלומר אדם שאינו עובד על עצמו עלול להיות פרא אדם. אז מה הפלא שתראו אנשים מעונבים צועקים ומקללים? ומה הפלא שתראו נשים שמוסרות שיעורי תורה אבל מחרחרות ריב ויוצרות פילוג בין הבנות ומביישות דברי תורה אחרים? כל עוד שאדם לא יתחיל לשים לב לדברים הלא טובים שבו מתוך רצון לשנות, לשפר ולסלק את המידות הלא טובות שבלב הוא לעולם ישאר פרא אדם והכל יהיה צבוע ולא מתוקן.

מעט מהאור דוחה הרבה מן החושך !

חגגנו השבוע את פורים וכעת עם כל הדרייב לחג פסח המלא בהכנות, מצוות והלכות רבות, אחת מהן מתייחסת לניקיון הבית. אולם רבים מאיתנו שוכחים את ניקיון הלב, שהוא ניקיון לא פחות חשוב שעליו מושתת כל ‘אהבת חינם’, וגאולת עם ישראל – וזה מה שה’ מצפה מאיתנו.

מעט אור דוחה הרבה מאד מן החושך! אמר הבעל שם טוב הקדוש, זה אינו סוד שכולנו מלאים בחמץ חמצמץ שהוא חושך איום ונורא לנשמה. החמץ החמצמץ הזה בעצם הם כל האנרגיות הלא טובות, המחשבות, וההתנהגויות דיבורים לא ראויים הנובעים מהנפש הבהמית שבנו והמידות שעלינו לתקן. תיקון המידות אם כך מהווה פלטפורמה לבער את החמץ מקרבנו. להוריד ראש בפני ה’ יתברך. להתפלל לפנות ולבקש רק ממנו. זו הדרך זו המטרה וזו התכלית. רק ככה מתחילים לבער את החמץ.