תודעת השפע קח/י איתך צידה בשני דברים טובים לדרך

ברוך ה’, חסדי ה’ יתברך בחודשים האחרונים יצאנו בסדרת מאמרים חשובה אודות השבת. לכאורה כבר דובר הרבה ובלי סוף אודות השבת, דווקא בשל כך ולאור חשיבותה הרבה אני כותבת סדרה זו בכדי לעורר ישנים ולחדש חדשים. אין מציאות שיהודי אינו יכול להשתפר עוד ועוד לא רק בשמירת השבת, אלא בכבודה, הדרה ובעיקר בהדלקת הניצוץ שבנשמה, דומני שהאור הרוחני הנפלא והעצום הזה חסר להרבה וחבל.  

אני סבורה שאם אנו עושים משהו מתוך אילוץ וחוסר ידיעה זה גם נראה ככה, על הפנים. בלי שום חשק ולא רצון כך שנראה מעוות לגמרי. ברם, אם נלמד על השבת ועל חשיבותה, על הקשר הכה מיוחד ופלאי בינה לבין בורא העולם ואהבתו אליה ועל החיבור הכה מתבקש בנינו, עם ישראל לבין השבת מתוך הבנה, מתוך חכמת הלב, מתוך רגש מפעפע של יראת כבוד ואהבה כלפי השבת ובעיקר כלפי בורא העולם שציווה אותנו אין ספק שהשבת שלנו תראה אחרת לגמרי! 

בהחלט מובן שאם נלבב את הלב, נלמד נבין ונדע את יקר חשיבותה אזי התגובה שלנו תהיה בהתאם. נתרגש כל שבוע מחדש, נחכה לה, נשמח בה ונתענג איתה. הדבר תלוי בנו ככל שנתפעל יותר את הרגשות ההתלהבות השמחה ההכרה והתובנה כלפי השבת כך היא תאיר מולנו בלי סוף.

אלי הוזמן לאירוע, התארגן בהתאם והתלבש יפה, שם שיק מכובד. לכשהגיע התיישב במקום המסומן לו והחל לאכול. לידו התיישב אדם שנראה מן השורה, הוא חייך לאלי בנימוס, שאל לשמו ולחץ בחום את ידו. בליבו אלי חשב איזה איש נחמד ומנומס והמשיך הלאה בארוחה, היה נחמד להכיר וזהו. כעבור דקות מספר אלי הבחין בתכונה לא שגרתית, מסתברא שהאורח שישב לצידו הוא אורח מכובד ומרשים ביותר. גביר מכובד ומוכר, מוערך לא רק בשל תרומתו הנדיבה אלא בעיקר ובפרט בשל מידותיו התרומיות, טוב ונדיבת ליבו. אלי הבחין כי כולם באים ללחוץ את ידו ולקבל ממנו ברכה ועצה. לפתע משהו משתנה אצל אלי בתחושה.. 

הוא החל לזוז שלא בנוח על כסאו, הרגיש שאולי היה סתם זללן שישב לאכול מבלי להתייחס לאדם רם מעלה היושב לצידו. הוא הרגיש לא בנוח. איזה אדם יושב מולי ואיך לא הבחנתי בדבר?! חוסר איפוק ועדיפות לאכול מבלי להתייחס? אני עד כדי כך אטום?!

קוראים נכבדים, הנמשל מתאים לחיינו אנו במובנים רבים, אך כאן כוונתי לכבוד השבת. השבת מגיעה מידי שבוע כמו גבירה מכובדת ביותר; איך אנו מקבלים אותה? כיצד מתייחסים אליה? ובפרט לאור החזרתיות כל שבעה ימים היא מגיעה.. כשיש משהו שגרתי אנו נוטים באופן טבעי גם לזלזל ולקבל כמובן מאליו.. זהו כוחו של הרגל! נשאל את עצמנו, איך וכיצד אנו מקבלים את השבת; במאור פנים, בשמחה, מקדמים את פני המלכה? 

גייסתי לכם שני טיפים מועילים שמו”ר הרב שלום ארוש מנהיג בכדי לקבל את המלכה. עם קצת רצון טוב הם פשוטים לחלוטין! מוכנים? גם אני!

1. כאשר מגיע אורח חשוב מתרגשים ומוכנים לפני הזמן, מחכים לו כבר שיבוא.. אותו הדבר לגבי שבת המלכה. ישנה סגולה אדירה לקבל את השבת שעה לפני זמן הדלקת הנרות הקבועה בלוחות. מלבד שזה מכבד ומיקר אותה השבת מחזירה כפל כפליים. (ואם לא יוצא שעה אז הרגילו את עצמכם לכל הפחות חצי שעה או עשרים דקות להדליק את נרות השבת לפני הזמן – ובכך גם לקבלה)
2. להוציא את השבת ברבנו תם או על כל פנים להשתדל קצת אחרי מה שכתוב בלוחות הזמנים. שהרי כאשר מגיע אורח וירצה ללכת אם לא נעקב אותו זה עלול להתפרש כחוסר חשיבות וכביזיון, כאישור לזה שחיכנו כבר שתלך.. ואם מבקשים שיישאר עוד וחפצים בנוכחתו זה סימן שהוא רצוי וחביב ואדרבא לא רוצים שילך. כך שאותה ההקבלה שייכת גם לשבת המלכה. לא להוציא מיד אלא לחכות עוד קצת ואם אפשרי רבנו תם מה טוב.