קואצ’ינג לשבת – תודעת השפע : היבט רוחני – מה מסתתר מאחורי הפרגוד?

כל העולם הגשמי הזה בו אנו חיים מושטת מכל צדדיו על רוחניות. מאחורי הפרגוד ישנן תנועות שאיננו רואים אבל בהחלט מרגישים וחווים. 

אתה רואה את פרי התפוח, הוא עגול אדום ועסיסי, יש לו גם ריח טוב, קרוב לוודאי שאם תיקח ביס הוא יהיה טעים בריא ומזין עם מתיקות עדינה ושפריץ של מיץ תפוחים ייזל לתוך גרונך ואתה תרגיש הנאה מן הטעם הטעים ומן הידיעה שאכלת פרי בעל ערך תזונתי גבוהה ואיכותי, הכנסת בזה הרגע נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים איכותיים לתוך גופך וגם בבחינת קיום המצווה ‘ונשמרתם לנפשותיכם’ בה אתה דואג לאכול אוכל בריא ואיכותי. זהו הפן הגשמי.

לעומתו, או במקביל אליו נמצא הפן הרוחני, שאיננו רואים בחוש, וגם איננו מרגישים ביתר החושים – שהרי אי אפשר לגעת ברוחניות, ואי אפשר לנשום ולהריח אותה. גם אם נאמר תריח את התפוח זוהי הרחה גשמית בה הנפש בהמית נהנית מהריח של התפוח, על אותו משקל שהעין רואה את התפוח ונהנית מיופייה, והמוח כבר מתרגם את המרקם והטעם שנמצא בזיכרון ושולף מן התת מודע את חווית האכילה הטעימה שמעוררת עונג והנאה מהאכילה. זהו אף פן גשמי פארסה.

אז אם כך, מהו הפן הרוחני? איך וכיצד בא לידי ביטוי? ומה המשמעות שלו?

חמשת החושים ורוחניות 

הרי אנחנו חיים בעולם הגשמי ובעזרת חמשת החושים חווים את העולם ומפרשים פרשנות בהתאם לסביבה בה גדלנו, החוויות, המידות שנולדנו עמם וכך נבנה לנו העולם הפנימי שלנו, שהוא שונה בתכלית מאדם לאדם. 

העולם הרוחני הוא הרבה מעבר למה שאנחנו רואים, חווים, שומעים, נוגעים ומרגישים. העולם הרוחני כולל את הנשמה שלנו. שהרי מה ההבדל בן אדם חי למת? הסתלקות הנשמה. ברגע שהנשמה מסתלקת מהגוף האדם נחשב למת. כל עוד הנשמה נמצאת בתוך הגוף, גם אם הגוף בקומה האדם עדיין חי ונשמה באפו.

רגשות ותחושות

חשבתם פעם מי מפעיל את כל ארסנל המחשבות והרגשות שבתוכנו? נכון שזו תורה שלמה על הלב, המוח החיווטים, תת מודע, חוויות נרכשות ופרשנות. אולם כל זה ועוד מסתכם במילה אחת הנשמה. 

הנשמה היא חלק אלוקה ממעל הלקוחה ממש כחלק מה’ יתברך. ה’ יתברך הוא נצחי. גם הנשמה היהודית היא נצחית. הנשמה שלנו מתחלקת לכאורה לשנים: אלוקית ובהמית. והמלחמה ביניהם תמידית וסיזיפית. מלחמה אותה אנו לא רואים אך בהחלט מרגישים. הגוף מהווה מרכבה לנשמה, בה הנשמה דרה כל משך חיה בתוך הגוף הגשמי. כלומר כל ההוויה של האדם אינה הגוף וצרכיו אלא הנשמה. הגוף מתבלה והנשמה נצחית קיימת לעד.

הנשמה היא זו שמתפעלת את כל החיות והיא ניזונה אך ורק מדברים וממעשים רוחניים. כל עונג אחד כדוגמת קניית בגדים, מסעדה והצגה, הזרקת בוטוקס ובניית ציפורניים, קניית רכב מפואר ומשחק כדורגל זה הכל לגוף הבהמי הגשמי. מצוות וחסדים, תפילות ועבודת המידות, התחברות לה’ – כל זה בונה כלים בנפש ונותן במישרין כוחות לנשמה, וכאשר הנשמה נמצאת בפלוס אין מחלות פסיכוסומטיות אין עצבות ויש כוחות להתמודד עם כל האתגרים.

אז מה הקשר בין הנשמה לשבת?

אחד התנאים לקבל אור בנשמה היא שמירת השבת. לא זו בלבד שמקבלים אור בנשמה אלא תוספת של נשמה יתרה למי ששומר שבת. וככזה לא בכדי מעידים שומרי תורה ושבתות שאחרי שבת הם מרגישים תכונה עילאית, הם קיבלו כוחות בנפש, הם יותר רעננים לקראת השבוע החדש כי השבת נתנה להם אור יקרות ותדלקה את הכוחות שלהם בדלק הכי טוב שיכול להיות. דלק של קדושה וקרבת ה’. דלק שהוא תענוג אמיתי ולא גשמי המתאדה מן העולם. אם כך, שמירת השבת נותנת לנו ערך מוסף לכוחות בנשמה. אתם מוזמנים לבדוק אותי ואת אמיתות הדבר.. רק תרוויחו. שבת שלום