מרים הנביאה

י’ בניסן הוא יום הפטירה של מרים הנביאה.

מרים הייתה האחות הגדולה של אהרון הכהן ומשה רבנו. היא היתה אחת משתי המיילדות “שפרה ופועה”.

לאחר גזירת אביה שלא להביא ילדים לאור גזירת פרעה להשליך את הזכרים ליאור, אמרה לו: “אבא. קשה גזירתך יותר משל פרעה. שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות. פרעה לא גזר אלא בעולם הזה, ואתה בעולם הזה ולעולם הבא. פרעה הרשע, ספק מתקיימת גזרתו וספק אינה מתקיימת. אתה צדיק, בוודאי שגזירתך מתקיימת!”. ואכן, לאחר דבריה החזיר עמרם את אשתו וכתוצאה מכך חזרה הילודה לעם ישראל.

היא הייתה אחת משבעת הנביאות שהיו לעם ישראל, ובזכותה היו לעם ישראל מים במהלך שנות נדודם במדבר על ידי באר שקרויה על שמה – “באר מרים”.

על אותה באר נאמר שלעתיד לבוא “מי הבאר עתידין לעלות תחת מפתן הבית ומפרים ונובעים ויוצאים שנים עשר נחלים כנגד שנים עשר שבטים… וכל שדה וכרם שאינם עושין פרי, משקין מאותם המים האלה. ונכנסין לים המלח והם מרפאין אותו… נמתקין כמן, ועולין בנחל עד ירושלים… וכל אדם שהוא חולה ורוחץ באותם המים מתרפא… “.

בארה של מרים:

בתלמוד הירושלמי ובמדרש רבא מובאת הדעה כי באר מרים נגנזה בתוך ים כנרת. על הפסוק “ונשקפה על פני הישימון” (במדבר כא), אומר המדרש: “אמר רבי חייה בר אבא: כל מי שהוא עולה להר הישימון וראה כמין כברה קטנה בים טיבריא זו היא בארה של מרים” (תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות סז א, וכן במדרש רבה ויקרא פרשה כב פסקה ד)