קואצ’ינג לשבת – תודעת השפע : אני יודע שאני לא יודע!

בני האדם הם נזר הבריאה, וכפי שמלמד אותנו רבנו הקדוש,רבי נחמן ליקוטי מוהרן,תורה ה “כי צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי (סנהדרין לז). נמצא, כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם ולמלאת חסרון העולם ולהתפלל בעבורם”.

3 דק' קריאה

רוחמה אפרתי

פורסם בתאריך 02.05.24

בשבילי נברא על העולם 

בני האדם הם נזר הבריאה, וכפי שמלמד אותנו רבנו הקדוש,רבי נחמן ליקוטי מוהרן,תורה ה “כי צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי (סנהדרין לז). נמצא, כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם ולמלאת חסרון העולם ולהתפלל בעבורם”. שידע כל איש ואיש מישראל שהעולם נברא במיוחד בשבילו ולא חלילה מתוך תחושת גאווה אלא הפוך, מתחושת צניעות והכנעה לבורא הכל יכול ומתחושה של שליחות. הגעתי לזה העולם לא מתוך רצוני (בעל כורח נבראת) ואני פה סוף כל סוף מתוך רצון הבורא ויש לי מה לעשות. ואתה מה לעשות הזה אני חייב ומוכרח לחפש משך כל חיי בכל השלבים והמסעות שאעבור בהם. 

וכפי שכותב רבנו הקדוש למלא חסרון העולם ולהתפלל עליהם, אם כך יש כאן שתי נקודות עיקריות ומהותיות לעבודתנו:

  1. למלא חסרון העולם – העולם הפנימי והעולם החיצוני. ממילא אם אדם יעבוד על מידותיו אזי עולמו הפנימי יתוקן וכפועל יוצא גם עולמו החיצוני. ברגע שיזדכך מפת עולמו תשתנה וכן כל המידות שלו יתעדנו, ולפיכך גם ההשקפה לעולם החיצוני והשפעה נוספת גלובלית יותר שהרי כל יהודי שעושה מצוות, חסדים ותיקון פנימי גורם לתיקון חיצוני ולהטיית כף הזכות לעם ישראל (ערבות הדדית).  
  2. להתפלל עליהם – עניינו המרכזי של רבנו הקדוש הינה עבודת התפילה. רבי נחמן מלמד אותנו שאי אפשר להשיג שום דבר בלי התפילה. יבואו ויגידו שיש מלא כאלו שמקבלים בלי להוציא שום הברה של תפילה, נכון, אבל נכנסת בהם גאווה ותחושה של כוחי ועוצם ידי ובכלל כל מיני מחשבות של כפירה, כך שיוצא שהקבלה הזו היא חסרון כי היא מרחיקה מה’ יתברך. יוצא שהקבלה הזו בעוכריו של המקבל המסבה לו נזק רב. 

אני יודע שאני לא יודע!

כאשר אדם מבין את פחיתותו ושפילותו ביחס לבורא אזי הוא כבר נמצא בתוך תהליך של תיקון עצמי ועידון חשוב אשר מעלה אותו מעלה בסולם המעלות. אחד הנדבכים החשובים בשבירת הגאווה היא גם לשבור חוכמות חיצוניות (כינוי לכל החכמות מלבד חכמת התורה) המבלבלים את דעתו של האדם. כיום אחד מהכלים המרכזיים והבולטים של היצר הרע הינה שימוש בטכנולוגיה ככלי להשחתת המידות והכנסת אפיקורסיות בלבבות שסותמים את מעניינות חכמת התורה וכל התענוגות האמיתיים. אז מה הפלא שאדם רץ אחרי תאוותו ומותרות למלא את החלל הריק והחסר הנוצר בקרבו?!

הטכנולוגיה בת ימינו עשירה במידע אנחנו מוצפים במידע שכמעט רובו ככולו טפל ולא חשוב. בנוסף, המידע גורם לנו ללחץ מיותר סטרס ועוד הרבה מרעין בישין לנשמה הטהורה שלנו. אנו מוצאים את עצמנו בשיחות לא לנו,  כביכול יודעים דבר אבל למעשה לא יודעים שום דבר.. וחושבים בטעות רבה שאנחנו גם מנהלים את העולם עם המידע השקרי הנמצא ברשותנו שעובר בצינורות מושחתים של כלי התקשורת.

נמצא שאכלנו אותה כפל כפליים גם מידע שקרי והונאה בנוסף לא מסוגלים לשנות את הסיטואציה המכאיבה והקשה זולת התפילה. בסופו של דבר מה שמשודר בחדשות אינו תורם לנו מאומה מלבד בלבול וחוסר ישוב הדעת,שברון לב וריחוק מה’. אנו מרגישים כשק תפוחי אדמה חסרי ישע. ובכן גם זו עצת היצר הרע, כי אנחנו צריכים להתחזק באמונה ובעיקר בתפילות. להמשיך להתחזק ולחזק את הקשר שלנו עם בורא העולם שהוא כל יכול.

פסח נגמר אבל..

השבתות והחגים,ימי ספירת העומר מסוגלים לעורר אותנו בתשובה, להשיב אותנו אל ה’ יתברך. רגע לפני צאת פסח אמרתי בהתבודדות לה’ יתברך “אמנם פסח תכף נגמר הגאולה בוששה לבוא.. כי כך גזרה חכמתך יתברך. אבל הרצון והכמיהה לגאולה והישועה לעולם לא תיגמר..” ואם נחיה את המציאות האלוקית לעולם תהיה ברוחנו תקווה ונדע שאנחנו יודעים רק את מה שצריך כל אחד ואחד לדעת בהתאם לרמה הרוחנית שלו.

אחרי מות,כולנו מתים בסוף..

כמה סימבול הנושא שכתבנו עליו עם שם הפרשה אחרי מות. כולנו הרי בסופו של דבר נפרד מהעולם הזמני והחולף הזה, אבל בו דווקא נמצאים כל הניסיונות, האתגרים והקשיים. אבל מה קורה פה? הכל פה מגושם,קשה מלא בייסורים ובנסיונות,יצרים והרבה יצר הרע- וזוהי בדיוק התכלית שלנו לבער את הרע,והחמץ שלנו מקרבנו לשם כך ירדנו לעולם לזכך את המידות. בע”ה שנזכה שגם אנו אחרי מות נגיע לתכלית ונעשה נחת רוח לבורא עולם.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה