חלת מפתח

מצרכים:

כף מלח

קילו קמח

2 כפות שמרים יבשים

4 כפות סוכר

2 וחצי כוסות מים פושרים

חצי כוס שמן

לציפוי

ביצה

שומשום

אופן ההכנה:

1.בתחתית הקערה שופכים את המלח ומעליו את הקמח.

2.שמים את השמרים והסוכר ומערבבים בלי לגעת בתחתית הקערה.

3.יוצרים כמין גבעה ושופכים את המים ומעליהם את השמן.

4.לשים עד לקבלת בצק אחיד וחלק, מניחים להתפחה.

קליעה בצורת מפתח:

יוצרים שתי רצועות ארוכות ומסובבים לחבל, לאחר מכן יוצרים חישוק שיורד ממנו פס המתעכל בסופו.

5.מורחים את החלות בביצה ומפזרים שומשום

6.אופים בתנור המחומם מראש ל200 מעלות ואופים עד לקבלת צבע זהוב

 מפתחות

מה המקור לסגולה ולמה דווקא בשבת שלאחר הפסח?

רבי יהושע העשיל מאפטא, בעל האוהב ישראל, מסביר שממחרת הפסח פסק לרדת המן שהיה חסד השם ממש, והיו עם ישראל צריכים להתפרנס בעצמם, והתפללו שיפתח להם השם יתברך שערי פרנסה. מפתח פרנסה נמצא בידי הקדוש ברוך הוא ולא בידי שליח… ובאמת, כל שפע נמצא בתוך שער סגור עם מנעול שאותו כל יהודי יכול לפרוץ בכוח מיוחד של תפילה. לכן נהגו לאפות חלת מפתח, שיפתח לנו השם יתברך שערי פרנסה…

עוד טעם למנהג היפה הזה של חלת מפתח הוא הזמן המיוחד הזה שאנו נמצאות בו – ימי ספירת העומר, שהם ימים של עליה. בליל הסדר כולנו בדרגה גבוהה מאוד. בחצות הלילה מסתלקים האורות, והעבודה בספירת העומר היא להחזיר את האורות בהדרגה, כל יום קצת, לאט לאט, שער ועוד שער…  לכל שער יש מפתח. המפתח הוא בידיך, והוא בעצם עבודת מידותיך, ולכן אופים או מניחים מפתח בחלה, שנזכה לעלות ולהיכנס בחמישים השערים, מוכנות וראויות לקבלת התורה.

וכמובן, בכל השנה – כל השלבים בהכנת החלה – הלישה, הברכה, האפייה, נטילת ידים וברכת המזון הם מפתח של ברכה ושפע גדול.

10 נקודות על חלת מפתח

לשבת שלאחר הפסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה. תפקידו של המפתח הוא להזכיר כי כדי להתפרנס, יש לעשות את רצונו של הבורא שהרי מפתח הפרנסה נתון בידיו. גם לחלת המפתח יש כל מיני מנהגים. יש שנהגו להכין את החלה ממש בצורת מפתח, יש שנהגו לאפות חלה רגילה ועליה חלה קטנה בצורת מפתח, יש כאלה שמטמינים בתוך החלה מפתח, ויש שנהגו לחורר את החלה עם מפתח.

1. לשבת שלאחר הפסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

2. ניתן לקלוע את החלה עצמה בצורת מפתח. בחסידות באבוב נוהגים לאפות חלה רגילה, שעליה מטביעים צורת מפתח. יש הנוהגים להטמין מפתח בתוך החלה.

3. המקור הראשון שבו נזכרה הסגולה הוא בספרו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל ה”אוהב ישראל” וזהו לשון קדשו: “המנהג הוא מימים קדמונים לנקוב את החלות בשבת שלאחר פסח במפתחות. ונעשה על החלה צורת מפתח, ומנהג ישראל תורה הוא”. (אוהב ישראל לקוטים דף קט)

4. הטעם למנהג הוא שהמן, המאכל השמימי, אותו אכלו בני ישראל בהיותם במדבר, פסק ממחרת הפסח. מני אז החלו ישראל לאכול מתבואת הארץ, ולעמול לשם פרנסתם. לשונו של ה”אוהב ישראל” היא: “אנחנו מתפללין שיפתח לנו השי”ת שערי פרנסה. ומזה נשתרבב המנהג להיות עושין צורת מפתח על החלות לרמז שיפתח לנו השי”ת שערי פרנסה”.

המפתח מרמז על כך שלמרות ההשתדלות הטבעית, בה אנו מחויבים, מפתח הפרנסה נמצא בידיו של הבורא. המפתח מזכיר לנו כי כדי להתפרנס, יש לעשות את רצונו של הבורא, שהרי מפתח הפרנסה נתון בידיו.

5. טעם נוסף, על דרך הסוד: המפתח מסמל את העבודה שהאדם עושה מצידו, בבחינת “פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם”. אנו פותחים על ידי מצוות השבת, ומצוות ספירת העומר, והקדוש ברוך הוא מצדו יפתח לנו את אוצרו הטוב, ויקוים בנו הפסוק: “ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח”.

6. מצוות רבות נלוות להכנת החלה. הפרשת חלה, שמירת הכשרות, נטילת ידיים, ברכות לפני האכילה, וברכת המזון לאחר האכילה.

7. הפרשת חלה היא מצוות עשה מן התורה המחייבת יהודי המכין בצק לתת (“להרים”) חלק מהבצק מתנה לכהן. מצווה זו נחשבת לאחת מתרי”ג מצוות, והיא אחת מעשרים וארבע מתנות כהונה.

8. התפילה הנאמרת לאחר הפרשת החלה: “יהי רצון מלפניך, ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו, שמצוות הפרשת חלה תחשב לי כאילו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה, ותחשב הרמת החלה שאני מרימה כמו הקורבן שהוקרב על גבי המזבח ותתקבל ברצון. וכמו בזמן שבית המקדש היה קיים, הייתה החלה נתונה לכהן והייתה זו לכפרת עוונות, כך תהיה הפרשה זו לכפרת עוונותיי, ואז אהיה כאילו נולדתי מחדש נקייה מחטא ועוון, ואוכל לקיים מצוות שבת קודש והימים הטובים (עם בעלי) (וילדינו), להיות ניזונים מקדושת הימים האלה. ובזכות מצוות חלה יהיו ילדינו ניזונים תמיד מידיו של הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו וברוב אהבה. ותקבל מצוות חלה כאילו נתתי מעשר. וכשם שהנני מקיימת מצוות חלה בכל לבי, כך יתעוררו רחמיו של הקדוש ברוך הוא לשמרני מצער וממכאובים כל הימים. אמן כן יהי רצון”.

9. בזכות מצוות הפרשת חלה זוכים לברכות רבות. היות שחלה נחשבת כתרומה, היא נכללת בברכה המובאת בספר מלאכי “ובחנוני נא בזאת..והריקותי לכם ברכה עד בלי די” (מלאכי). גם הנביא יחזקאל מזכיר ברכות מיוחדות למקיימים מצווה זו: “וראשית עריסותיכם תתנו לכהן – להניח ברכה את ביתך”. עוד מבואר במדרש שמצוות חלה מיוחדת בכך שדוד המלך השיג כפרה על מעשיו עם אוריה החתי על ידי קיום מצווה זו.