ספירת העומר ג’וד או יהוד?!

ספירת העומר: ג’וד או יהוד?!
מה הקשר בין ספירת העומר ליום השואה, הזיכרון והעצמאות ושבת שמחת תורה 7.10
השבוע ציינו את יום השואה ובע”ה בשבוע הבא נציין את יום הזיכרון לחללי צה”ל ונפגעי פעולות האיבה ומיד לאחר מכן עם שקיעה מופיע לו יום העצמאות. החדות הזו שבין המהויות והציונים של שני הימים הוא בעצם לא פחות מאשר השלמה וחיבור, אחד משלים את השני ומהווה המשכיות זה לזה.
השנה יותר מתמיד ארבעת הימים הללו יהוו ציון וזיכרון עולם לשואה שהתרחשה על אדמתנו, בארצנו בשבת שמחת תורה בה נרצחו, נהרגו ונחטפו אחינו ואחיותינו רק משום היותם יהודים.
ג’וד או יהוד? להיות יהודי!
המוטיב המרכזי של שלושת הימים וכן של שבת שמחת תורה אף הוא מתחבר לאג’נדה של שושלת בת אלפי שנים מתוקף היותנו יהודים. לאורך כל הדורות רדפו וממשיכים לרדוף אחרינו שונאינו ומבקשי רעתו ודמנו.
ביום השואה אנו מציינים את העובדה המרה בה נשלחו לתאי הגזים נחנקו נרצחו ונטבחו שישה מיליון אחינו ואחיותנו הקדושים רק משום היותם ג’וד, וג’וד צריך ללכת עם טלאי צהוב כי הוא לא רצוי והוא שנוא בעולם (אותה התחושה בדיוק קיימת גם היום ראו ערך ‘האו”ם’, כביכול הגוף המוסדי האמור להיות ניטרלי ומפקח על יושר והגינות, כך בלי שום בושה מפגין אנטישמיות בוטה וחריפה כלפינו למול סולידריות ונדיבות כלפי פרופלשתינאים)
ביום הזיכרון אנו מציינים את העובדה המרה בה נרצחו ונהרגו מאות אלפי חיילים וחיילות, אחינו ואחיותנו, רק משום היותם יהודים שהגנו על אדמתם, ארץ ישראל וחרפו נפשם לשמור עלינו, חלקם בשירות צבאי וחלקם כאזרחים.
ביום העצמאות אנו חוגגים 75 שנים מאז הוכרזה המדינה אבל אין זו אלא הכרזה בעלמה היות שארץ ישראל הובטחה לאברהם אבינו מה’ יתברך עוד מימי קדם בברית ‘בין הבתרים’ אותה כרת הקדוש ברוך הוא עם אברהם ובה הבטיח לו ולזרעו את ארץ ישראל וכן בישר לו על השיעבוד העתיד להם בארץ לא להם ואת הגאולה לאחריו. הברית מופיעה בפרשת לך לך, אחרי נצחונו של אברהם במלחמת המלכים והשיבו את לוט מהשבי באה פרשת הברית ארץ ישראל הובטחה לעם ישראל והיא הארץ הקדושה עבור העם הקדוש עוד מששת ימי בראשית.
ביום שבת שמחת תורה, 7.10 אנו חווים את העובדה המרה בה אחינו ואחיותנו מכל המגזרים והחוגים נרצחו,נטבחו, נהרגו נחטפו שבוצעו בהם מעשי סדום וזוועה שאין הדעת יכולה להכיל רק בשל היותם יהוד.
זה לא משנה באיזה שפה..
אז באמת שאין זה משנה אם קוראים לנו יהודי, ג’וד או יהוד – הכוונה היא אחת, מצידם אתה שנוא. או במילים אחרות מתוקף היותך יהודי אתה שנוא. אבל אל לנו להיבהל מן הסיטואציה הזו – השנאה הזו הינה תהומית והתרחשה עוד לפני אלפי שנים כבר מאז ימי יצחק אבינו וישמעאל הרשע והתאומים מבטן יעקב אבינו ועשו הרשע. הצאצאים של אברהם יצחק ויעקב זה אנחנו, עם ישראל לדורותיו. והצאצאים של ישמעאל ועשו הם אומות העולם אדום וישמעאל, נוצרים ומוסלמים. כך מה הפלא שמעשיהם דומים למעשי אבותם, כרוניקה ידועה מראש.
העליהום על ישראל..
כך כל ביטוי של שנאה ואנטי יהודי ואנטישמיות שאנו רואים חווים ומרגישים היום הינו פועל יוצא של התולדות הקודמות, ומצד שני אין לנו מה להתרגש מזה היות והכל כתוב בספרים הקדושים כן, גם לגבי השנאה הזו העליהום שעושים על עם ישראל.
וזהו השקר בהתגלמותו שהרי כל העולם נברא בשביל עם ישראל ואנחנו העם המועדף והאהוב, ברם, יחד עם זאת השכינה אף היא בגלות וכבוד ה’ נרמס אף הוא וכיום בזמן אחרית הימים, ה’ נתן ממשלה ושליטה ללא טוב, ואנחנו רואים שזה בא לידי ביטוי בכל מה שקורה מולנו, כלפינו ונגדנו.
איזו ‘הנהגה’..
כל חברי הכנסת והממשלה וכן ההנהגה הפוליטית והן המדינית והצבאית אבדו את קברניטה מזמן וההגה כבר לא נמצא בשליטתם (סופקני מתי כן היה..) והשלטון עדיין לא נמצא בידי צדיק האמת וחברי הגזית והסנהדרין כך שאין מה לצפות ליושר והגינות ובכלל להגנת עם דעת אמת על עם ישראל. הכל מבולבל!
נכון שצה”ל וכוחות הביטחון משתדלים אף הם ועושים את המקסימום ה’ ישמור את כולם שיחזרו הביתה בריאים ושלמים אבל לעולם לזכור שמי שמגן זה ה’. אנחנו גם רואים איך ארצות הברית מפנה לנו גב ונותנת קרדיט לחמאס המרצחים וכן לאיראן, עוצרת ובולמת אותנו בכל מיני נסיונות שלנו כמדינה לשמור ולהגן על עצמה, אנחנו רואים איך הכל גואה רועש וגועש – ואין זה מקריות חלילה, הכל יד ה’ המכוונת הכל ללא יוצא מן הכלל בשליטתו הבלעדית של בורא העולם. למה זה קורה? אין אנו מבינים חשבונות שמיים ולא יודעים את המהלכים והפעולות של הבורא יתברך כולל גם יוקר המחייה שמאמיר מרגע לרגע, אף זה כתוב וצפוי שיקרה. לכן אין מה להתרעם לזעום ולכעוס כי זו ההנהגה של ה’ יתברך שמבלבל את כולם ללא יוצא מן הכלל, ה’ שומט את השטיח מתחת לרגלנו על מנת שנפסיק לחפש אשמים אלא לסמוך רק על בורא העולם כי אין עוד מלבדו.
אבל כן יודעים שמהלך הגאולה כבר התחיל ואנו כפסע מביאת משיח. בזמן כתיבת שורות אלו קיבלתי מדבקה יפיפה ברצוני לשתפכם: “פראייר מי שלא מכניס את בורא העולם לחיים שלו”. הבחירה אם להכניס ולשתף את ה’ היא שלך, אנו רגע מביאת משיח אז שווה בכל מחיר להתאמץ ולהתקרב אל ה’ שחותמו אמת.
ובחזרה לארבעת ימי הציון בעם ישראל והקשר לספירת העומר

צפו בחיזוק מפי הרב שלום ארוש שליטא: