מתכוננים לשטיפה הגדולה

אחרי שגזר דינו של האדם ושל העולם כולו לשנה הקרובה נכתב בראש השנה – יום כיפור הוא יום החתימה, לכן זהו היום הקדוש והחשוב ביותר בשנה. בזכות הקדושה העצומה שמאירה בו מתכפרים חטאיו של האדם והוא יכול להיות ממש ברייה חדשה. אנו, מצידנו, מקבלים את קדושת היום על ידי התשובה, הצום, התפילות ובקשות הסליחה איש מרעהו.
 
יום הכיפורים אינו יום אבל או יום צער. אין בו עצבות ואין בו דיכאון, שכן אלה גורמים לשכינה הקדושה שתסתלק מישראל. זהו יום של רוממות הנפש ושמחה גדולה לפני הקב"ה, ששמח על התקרבות בניו אליו, על העוונות הנמחלים להם ועל האחדות המתגלית ביניהם. לסיגופי הגוף מטרה אחת: התעלות, התרוממות, הזדככות ודבקות.
 
יום זה הוא יום תשובה, סליחה ומחילה: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתכם. לפני ה' תטהרו" (ויקרא טז, ל).  זוהי שמיטת חובות שבה אומר הבורא לאדם: "מה שהיה היה, מכאן ואילך מתחילים מהתחלה" – הסדר חובות שלא נשיג לעולם, למשל, עם בעל המכולת שלנו. כי לו יש לשלם עד האגורה האחרונה, ורק אחר שפרעת את החוב הוא קורע את שטר החוב שלך. מדוע היחס כאן שונה?
 
יחסו של הבורא אלינו, כאמור, אינו כיחס של בעל חנות לקונה או של נושה ללווה. זהו יחס של אב לבנו. הקב"ה הוא אב טוב ומטיב שבניו חייבים לו את הכל מכיוון שהוא נותן להם את חייהם, בריאותם, שמחתם ופרנסתם. וכמו כל אב, הוא מייחל לדבר אחד: לראות את בניו הולכים בדרכו ומיישמים בחיי היומיום את שלימד אותנו. ביום הכיפורים אנו באים בעיניים מושפלות ואומרים: "טעינו, לא הצדקנו את הציפיות שתלית בנו ואת הציפיות שתלינו בעצמנו בשנה שחלפה". למרבה הפלא, האב, עם כל האכזבה ולמרות הכישלון, לא ממהר להעניש, אלא שואל שאלה מרכזית אחת: "האם למדתם את הלקח? האם ניתחתם את הטעויות? האם קיבלתם על עצמכם החלטות שיגרמו לכם לעמוד מולי בדין בשנה הבאה ממקום אחר?". אם אנחנו באים עם כוונה טהורה בלב לנסות שוב פעם מההתחלה לעשות טוב, להיות הגונים, להתחשב בסובבים אותנו ולקיים את המצוות, אבא מוחל לנו ונותן צ'אנס נוסף.
 
לפי דברי חז"ל, הנשמה של כל אחד טובלת ביום זה במקווה עליון ומיטהרת מכל הסרחים שדבקו בה במשך השנה שחלפה. החטאים שלנו סותמים את צינורות השפע שזורמים אלינו מהקב"ה, או כפי שנאמר בשפת הקבלה: "לא מאפשרים לאור לרדת ולמלא את הכלים", לכן ביום כיפור הקב"ה, כמו אינסטלטור מדופלם, בא ופותח עבורנו את כל צינורות השפע והחיות שלדאבוננו סתמנו במו חטאינו.
 
במשנה נכתב שבכל ימות השנה השטן מקטרג לפני הקב"ה על המעשים של עם ישראל ומקשה עלינו לעשות תשובה, אולם ביום יחיד זה השטן יוצא לפגרה. "השטן" בגימטרייה זה 364, בעוד ימות השנה מונים 365. השטן עושה את עבודתו בנאמנות במשך 364 ימים, אולם ביום אחד, יום הכיפורים, אין לו רשות לקטרג. ההשתחררות מעולה הכבד של הישות המאוד לא חביבה הזו, במילים עדינות, מורגשת בלבבות וכולם, כולל הרחוקים מאוד מיהדותם, מרגישים הארה מיוחדת ושפע רוחני.
 
ביום זה שערי השמים פתוחים לחלוטין! יש לכל אחד הזדמנות אדירה לבקש עזרה מהבורא עם השינוי שהוא מבקש לעצמו ובמתן כוחות לעשייה חדשה ופורייה שבשגרת יומו הוא לא מצליח לבצע. מי שבכוחו לשחרר אותנו מדפוסי ההתנהגות המושרשים שלנו הוא הקב"ה בעצמו, כאשר התנאי היחידי שהוא מעמיד בפנינו הוא קבלת האחריות על הבחירות שלנו וחרטה על הטעויות שעשינו. הוידוי, המהווה חלק מהותי מתפילות יום הכיפורים, הוא האמצעי העיקרי המאפשר לנו לעשות זאת. בתפילה נפלאה זו אנחנו עוברים על רשימת החטאים השונה שלנו, מודים בהם ובפשטות מבקשים סליחה. 
 
למה? כי דלתות התשובה לעולם אינן סגורות. גם הרשע הגדול ביותר יכול לשוב אל בוראו ולקבל מחילה שלמה, אפילו רגע אחד לפני הסוף. הקב"ה "בוחן כליות ולב". הוא מסתכל על מה שקורה בתוכנו עמוק בפנים. למה? כי את הלב הוא רוצה. זה העיקר. גם אם בחוץ עדיין לא רואים כלום, גם אם נדמה לנו ולעולם שאנחנו רחוקים וחסרי תקנה, הוא יודע את האמת. הוא יודע שכולנו מתוקים מדבש!
 
במשך השנה קורה, כאמור, שאנחנו חוטאים. אנחנו מכתימים את נשמתנו ובאמת צריכים לנקותה ולתקנה, אבל האמת היא שהכתמים והפגמים הם חיצוניים בלבד. עמוק בפנים כל יהודי הוא טוב, זך ונקי. בתוך נפשו הוא טהור וקדוש. יצרו הוא שהחטיאו בניגוד לרצונו האמיתי והפנימי. אמת פנימית זו מוסתרת בדרך כלל ואינה  מתגלה, אבל ביום הכיפורים מוסרות השכבות החיצוניות והנשמה הפנימית נחשפת במלוא הדרה וזוהרה. מתוך כך מתגלה שבעצם אין שום רע! מתברר שכל יהודי בתוך תוכו הוא יהלום בוהק וששום חטא לא יכול לפגוע בו!
 
למרבה הפלא, המתנה הנפלאה הזו מותנית במאמץ, יחסית, קטן מצדנו – בהימנעות מחמשת האיסורים המיוחדים ליום הכיפורים: רחיצה, סיכת הגוף בשמן, נעילת נעלי עור, קיום יחסי אישות וכמובן צום מאכילה ושתייה, בנוסף לאיסורים של יום שבתון רגיל.
 
גמר חתימה טובה!