רחמים בלי סוף

הקב"ה זוכר ימי קדמונים, אהבה שהיה מקודם, ומרחם על ישראל, ובזה מזכיר להם את כל המצוות שעשו מיום שנולדו.

4 דק' קריאה

רוחמה אפרתי

פורסם בתאריך 24.09.20

כאשר ירד משה רבנו מהר סיני בי"ז בתמוז ובידיו שני לוחות הברית , ראה את עם ישראל עובדים לעגל ושבר את הלוחות. בי"ח שרף את העגל ודן את החוטאים ובי"ט עלה חזרה למרום כדי לנסות ולבטל את הגזירה.

 

 

במשך 40 יום רצופים! התפלל משה רבנו לפני הקדוש ברוך הוא במסירות נפש עצומה "ואתנפל לפני השם כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי.." ואז, בכ"ט באב כעבור 960 שעות תפילה השם מתגלה למשה ואומר לו שיפסל לוחות. משה מבין שזו שעת רצון ומבקש ארבעה דברים, אחד מהם שילמד אותו את דרכי הנהגתו בעולם. השם מתגלה אליו ומלמד אותו את יסודם של י"ג, 13 מידות הרחמים. וכמו שנאמר :"ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נשא עוון  ופשע וחטאה ונקה (שם לד, ו-ז).

 

 

למחרת, בראש חודש אלול עולה משה רבנו לקבל לוחות שניים וכעבור 40 יום, ביום הכיפורים נרצה הקב"ה לישראל "וסלחתי כדבריך". מגלים לנו חז"ל שכל אותם הארבעים יום האלו הייתה בשמיים עת רצון נפלאה מאד, והאירה מידת הרחמים.

 

 

מידת הרחמים , היא מידה שבה הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם במידת ארך אפיים, ממתין ומחכה שנשוב בתשובה, בסבלנות לכל יהודי ויהודי שיתעורר ויחזור לכור מחצבתו במהרה ובהקדם.

 

 

מיכה הנביא אף הוא מגלה י"ג, 13 מידות רחמים של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: " מי אל כמוך נשא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק אפו כי חפץ חסד הוא. ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאותם. תיתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם". (מיכה ז', יח-כ).

 

 

משה רבנו וגם מיכה הנביא סדרו לנו את סדר של י"ג מידות הרחמים, אך אם נתבונן נראה שיש שוני גדול בין שניהם.

 

 

אומר הרמ"ק הקדוש, רבי משה קרדברו, כאשר התגלה למיכה הנביא עוצם רחמנותו יתברך, פתח ושיבח את הקב"ה במידת הרחמים העצומה שלו. ומכיוון שכל מטרתו הייתה לשבח ולקלס את בורא העולם, הזכירם כפי שהם מתגלים למעלה במקור הרחמים, שהם במקום הרחמים העליונים.

 

לעומת זאת, משה רבנו עליו השלום, היה צריך לעורר רחמים, כדי שתתבטל הגזרה הנוראה של "הרף ממני ואשמידם", בעקבות מעשה העגל, ולכן הזכירם כפי שהם מתגלים בעולמות התחתונים ובכך עורר רחמים.

 

 

בנוסף, המידה הי"ג שבנבואת מיכה היא "מימי קדם", רבנו הרמ"ק בספרו "תומר דבורה" (פרק א); מימי קדם הרי מידה שיש לקדוש ברוך הוא עם ישראל, כאשר תמה זכות אבות וכיוצא, מה יעשה, והרי מצד עצמם אינם הגונים? עונה "וזכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך", הקב"ה זוכר ימי קדמונים, אהבה שהיה מקודם, ומרחם על ישראל, ובזה מזכיר להם את כל המצוות שעשו מיום שנולדו.

 

 

כך עלינו בני האדם לתקן את עצמנו , התנהגותנו והנהגתנו עם יתר בני אדם, ונאמר לעצמנו, כפי שאומר הקדוש ברוך הוא שרוצה לרחם עלינו, "כבר היה שעה קודם שלא חטאו, והרי אותה שעה, או בימים קדמונים, היו כשרים". ונזכור להם הטובה שעשו בקטנותם, ונרחם עליהם, בדיוק כפי שהקדוש ברוך הוא עושה אתנו.

 

 

אומר רבי נחמן בתורת רפ"ב – "אזמרה", שכאשר דנים יהודי לכף זכות, אפילו הרשע הגדול ביותר,  זה בעצמו מאיר לו בחזרה את האור היהודי ויכול להחזיר אותו בתשובה שלמה. כלומר כאשר דנים לכף זכות ומנסים למצוא אפילו איזה נקודה קטנטונת טובה שעשה איי פעם, ואין כזו שלא עשה, זה בעצמו יכול להחזירו למוטב.  

 

 

להגה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב היו אלפי חסידים שנוסעים לקבל מאורו ומזיוו הקדוש. פעם נסעה קבוצת חסידים ברכבת ומרב שמחה רצו להרים כוסית לחיים , רק לפתע נזכרו מפאת עניותם הרבה שיש להם רק מים לעשות אתו לחיים. באותו קרון ישב יהודי מומר שממזמן שכח את יהדותו וגסות הרוח שבו הדהדה למרחקים. התחיל לצחוק על החבורה הקדושה ולזלזל במעשיהם, אני חי כגוי גמור עשיר ושמח, עובר על עבירות בתורה ולא חסר לי מאומה, ואתם, תראו אתכם עניים דלפונים מטרידים עצמכם בדקדוקי מצוות ואין לכם אפילו מה לאכול, ועושים לחיים עם מים.  

 

 

צרמו הדברים בעיני אחד מהחבורה ענה ואמר, "הסיבה שאתה חש מאושר, זה בגלל שאתה שקוע בתוך החושך והאפילה, ובמקום שאתה נמצא גם מים דלוחים וסרוחים – מרווים. אך אם תזכה באור האלוקי – תבין כמה אומלל אתה..!"

 

 

לגלגל המומר לדבריו ושאל איך חשים באור האלוקי, בבזבוז זמן בנסיעה לרבי תמהה. ענה לו החסיד על הרבי שלי אתה מדבר? אני מוכן להתערב איתך שאם תהא נוכח אצל רבנו הקדוש בעת שהוא אומר תפילת "בריך שמיה" (שנאמרת בעת פתיחת ההיכל, לפני הוצאת ספר התורה) אפילו פעם אחת יתרכך ליבך ותחזור בתשובה שלימה.

 

 

המומר פרץ בצחוק כאילו סיפרו בדיחה מבדחת, אין לך אפילו שקל לטרופית ואתה רוצה להתערב איתי, על מה? החסיד השיב, שיתערב על התפילין שלו," אם לא יתרכך לבך, אתן לך אותם!" ענה בעזות דה קדושה.

 

נענע אותו מומר בהסכמה לבוא לרב, פושע ישראל היה ורצה להוכיח שאף אחד אין בכוחו להשפיע עליו. תפילת שחרית בבית מדרשו של הרבי החלה, כל המתפללים אחוזי התרגשות והתלהבות, רק אותו מומר ישוב מפהק וכמעט נרדם. ההיכל נפתח ורבי דוד משה פתח באמירת "בריך שמיה" בהתעוררות ובכוונה עצומה.. כשהגיע לאמירת "יהא רעוא אקדמך דתפתח לבאי באורייתא" חלפה עזות פניו של המומר והוא פרץ בבכי עז קורע רקיעים, כשהוא זועק אל הצדיק בבקשו דרך תשובה על מעשיו הרעים..

 

לאחר מעשה גילה רבי דוד משה לחסידיו, שבשעה שראה את אותו מומר, ניסה למצוא איזה פתח שדרכו יוכל להאיר לנשמתו, אך לא מצא..

לחרדתי, ראיתי שנשמתו של המומר מוקפת וחלוטה בתוך הטומאה מכל סביבותיה ואין דרך לבקוע.. התאמצתי בכל כוחי לתור ולחפש אחר איזו נקודה טובה שדרכה אוכל להאיר.. ובסוף מצאתי!

 

 

ליד ביתו של המומר מתגוררת משפחת חסידים, באחת השבתות הוצרך לדבר מה והידפק על דלתם , החסיד קבלו במאור פנים והזמינו לסעודת שבת, המומר הסכים. הגישו לו צלחת חמין והוא מילא את הכף ואמר "לכבוד שבת קודש", אכל ואפילו לא בירך. והמילים הללו, לכבוד שבת קודש יצרו פתח כשלהו שאוכל להיתפש ולהשיבו ולמוטב. וזו מידת מימי קדם!

כך גם עלינו, קוראים יקרים לנהוג עם עצמנו והזולת. לחפש איזה נקודות טובות לשמוח בהם ולדון את עצמנו לכף זכות, זוהי ההנהגה של י"ג מידות רחמים של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו מימי קדם.

הכתבה הבאה

כולנו רוצים עבור הילדים שלנו את כל הטוב שבעולם. בגשמיות וברוחניות. שיהיו בריאים ועשירים, צדיקים ומתמידים, חכמים ונבונים, שיהיה להם שלום בית וילדים טובים,

Featured Products