מי העשיר האמיתי?
העולם המערבי מפציץ אותנו עם המסר של "תורת היחסות", שהערך האינדיבידואלי שלנו והעושר תלויים בסטנדרטים חיצוניים שהציבו אלו שזכו "להצליח" ולהתעשר. האומנם?
העולם המערבי מפציץ אותנו עם
המסר של "תורת היחסות", שהערך
האינדיבידואלי שלנו והעושר תלויים
בסטנדרטים חיצוניים שהציבו אלו
שזכו "להצליח" ולהתעשר. האומנם?
מי הם העשירים הכי גדולים בעולם?
אם תאמרו שביל גייטס וורן בופט ההסכמה תהיה פה אחד. בכל אופן, נראה שחז"ל לא בהכרח יסכימו עם התשובה הזאת.
"איזהו עשיר?" הם שואלים, ועונים "השמח בחלקו!"
לא יודע מה איתכם, אבל לא פעם אני תוהה אם מיסטר גייטס או מר בופט יהיו שבעי רצון, מבסוטים מה שנקרא, מהקריטריונים האלה. באמת, לי לפחות יש שתי בעיות עם ההגדרה של חז"ל מי נחשב עשיר.
הראשונה, שזה נשמע משהו מאוד ישן ומוזר ורחוק אלפי שנות אור מהמציאות. כי מדבריהם, התמונה שמתקבלת היא של אדם עניו, מעין צדיק עני שאוכל לחם יבש ושותה תה פושר, ואיכשהו, מרגיש שהוא האדם הכי 'מלא' גם במעט המועט הזה שיש לו. הלזה ייקרא עשיר?!?
והשנייה, שזה תלוש מהמציאות, מן תמונה עתיקת יומין מדורות קודמים בלי שום קשר למה שמגדיר עושר. יכול להיות שבעולם של קדמונינו ההגדרה של חז"ל הייתה הולמת, אבל היא נראית מאוד מאוד רחוקה מכל מה שקשור לשפע של ימינו, זה שאנחנו מכירים.
אז מה למעשה חז"ל לימדו אותנו על עושר? מהי ההגדרה של עושר: שיהיה לנו הרבה או מה שאנחנו צריכים?
כמו כל נושא שהתורה לא פוסחת עליו ודנה בו לעומק, כך גם בעניין זה ואותו אנו פוגשים עם התאומים הראשונים בעולם – יעקב ועשיו.
אחרי שנות גלות ארוכות וריחוק ממשפחתו, יעקב אבינו חוזר לבית אביו, לארץ מולדתו, אבל לא לפני המפגש המפורסם עם אחיו עשיו. עשרים שנים לפני כן, יעקב ברח מפני עשיו אחיו, ועכשיו הוא צריך לפגוש אותו ואת השנאה התהומית שהוא רוחש לו. ולמפגש כזה יעקב בהחלט צריך להתכונן, לכן הוא שולח לאחיו "מתנות שלום" שבהתחלה מסרב לקבל אותן. "יש לי רב" קח בחזרה את מה ששייך לך, הוא משיב לאחיו. אבל יעקב אבינו משכנע את התאום שלו באומרו "יש לי כל" (כל מה שאני צריך). הנה לנו שתי ההגדרות של עושר, "יש לי רב" ו"יש לי כל". מה ההבדל בין השתיים?
ולי יש שאלה טריקית: למה ביל גייטס ווורן בופט עשירים? תשובה: כי יש להם הרבה כסף! מצטער, אבל התשובה הזו לא ממש נכונה (אמרתי לכם, שאלה טריקית!). מה היה קורה אם לכם, לי ולעוד כמה חברים היו 50 מיליארד דולר, לכל אחד, האם ביל ווורן היו עדיין נקראים עשירים? מה היה קורה אם הם היו מחליטים להמיר את כל עושרם ליהלומים ותכשיטים יקרים ואז היה קורה משהו שגורם להפסד ואין ממנו דרך חזרה לעושר. אם הם היו נוטשים את הזירה, האם הם היו עדיין ברשימת עשירי העולם?
החלק השני של התשובה – למה הם האנשים הכי עשירים? – הוא בגלל שלכם ולי אין 50 מיליארד דולר. הסטאטוס שלהם כאנשים עשירים מבוסס על היות שאר האנשים בעולם, לעומתם, עניים. אז עשירי העולם צריכים להודות לנו, האנשים הפשוטים, כי בלעדינו הם לא היו עשירים! זאת השקפת העולם של עשיו על העולם: "יש לי רב", יותר מכל אדם אחר. ההגדרה שלו לעושר מבוססת על מה שהוא בהשוואה למישהו אחר, בעושר כמובן. באופן מהותי הוא לא עשיר, העושר שלו תלוי בעובדה שלאחרים יהיה פחות. ההגדרה שלו לעצמו מבוססת על ובניגוד לכל הסובבים אותו. לבסס את החיים על ההשוואה עם אחרים זאת לא הנוסחה הטובה לסיפוק עצמי ושקט נפשי.
הדרך השנייה להתייחס לעושר היא, מה שיש לאדם בלי שום קשר למה שיש בחשבונות הבנק של יושבי הכוכב הזה. יעקב אבינו מתייחס לרכוש שלו עם ההבנה שבורא עולם נתן לו את כל מה שהוא צריך כדי לבצע את המשימה שלו בעולם הזה. ובעזרת חשיבה זו, ועם הרכוש והעושר שקיבל, הוא מלמד את צאצאיו והבאים אחריהם שבורא עולם נתן לכל אחד את מה שהוא צריך בדיוק נפלא מאין כמותו כדי למלא את רצונו. לא משנה אם לשכן שלך יש יותר כסף או רכב יפה יותר, זה באמת לא אומר אם הוא "עשיר" יותר. עם השקפת עולם כזו לא יהיה מקום, ועדיף שכך, לקנאה האיומה וצרות העין בין אנשים.
זה מה שמלמדים אותנו חז"ל. "איזהו עשיר? השמח בחלקו!"
"העושר" שלי לא מוגדר בגלל השוואות כאלה ואחרות, אלא רק על ידי ההערכה שלי למתנות המיוחדות והיקרות שבורא עולם נתן לי. אני לא מסתכל על העולם כדי לבדוק אם אני "עשיר" או לא.
העולם המערבי, שהוא כידוע יוצאי חלציו של עשיו, מפציץ אותנו עם המסר של "תורת היחסות", שהערך האינדיבידואלי שלנו והעושר תלויים בסטנדרטים חיצוניים שהציבו אלו שזכו "להצליח" ולהתעשר. ובאופן פרדוקסאלי, ההצלחה שלהם מבוססת על כמות הכסף שלהם, יותר ממה שיש לאחרים. זו הסיבה שהם גם אוהבים להתרברב במספרים שיש בחשבונות הבנק שלהם. זה מה שגורם לה, לחברה המערבית, להישאר לכודה במה שנקרא מלכוד 22 – בין היש לאין שמחליטים מי הוא העשיר. מושג זה מצמיד אליו עוד כמה 'נספחים' כמו כוח, שמחה, כבוד, חשיבות והרשימה עוד ארוכה. בעולם של עשיו הכל תלוי במי ואיך אתה בהשוואה לאחרים. ובעולם כזה, אנו עדים לעובדה הבולטת: שסיפוק עצמי אמיתי בחיים זה דבר קשה מאוד להשגה, ולא משנה כמה שמן חשבון הבנק שלך.
אבל לא כך הם בניו של יעקב – ילדיו של בורא עולם שקיבלו את התורה שעברה במסורה נפלאה עד לחז"ל הקדושים, שלימדו אותנו את הדרך לשמחה ושקט נפשי אמיתיים. משמים מחליטים על המתנות שישפעו עלינו, כל אחד בהתאם למשימה שלו כאן בעולם הזה בול במידה! לא מידה אחת פחות ולא מידה אחת יותר.
האם יש מישהו עשיר יותר מה שיש בבעלותו מתנה של אחת-בעולם אותה קיבל מבורא עולם?
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור