קצר וקולע

לפעמים לא צריך להאריך במילים
כדי להגיע לשורה התחתונה, לקצר
והקולע של החיים. תחיה פישר
עם כמה תובנות על האחד הדברים
הכי מרגיזים בחיים.
 
 
"הַנֶּעֱלָבִין וְאֵינָן עוֹלְבִין, שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָן מְשִׁיבִין, עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִין בְּיִסּוּרִין".
 
נשמע כמשפט הכי קורבני שיש, נכון?משפט שכאילו מזמין את כולם לעשות 'עליהום', 'בואו ותירו בי את החיצים שלכם, אני עדיין אשאר כאן'...
 
אבל בעיניי, המשפט הזה הרבה יותר עמוק.
 
הוא, בעצם, נותן לנו את הטיפ המרכזי ביותר לחיות את החיים שלנו בדבקות, בשלווה ובשלום,ולא במידת הכעס והמלחמה.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
חולצות קטנות  ומוכתמות
לכעס יש מחיר
מבין  השברים
 
בדקתי המון אסטרטגיות להתמודד עם כעס ועלבון,עם התחושה הכל כך צורמת: אי צדק,ומצאתי כמה דברים מעניינים שכדאי לאמץ. למשל,
 
אסטרטגיית השתיקה והמעבר לנושא הבא, לצעד הבא בחיים, הוכיחה את עצמה כמבורכת ביותר את עצמנו.
 
אסטרטגיית הנשימה העמוקה. בפעם הבאה שסיטואציה מכעיסה או פוגעת מתרחשת, נסו לקחת נשימה עמוקה, לשאוף אותה אל קרבכם,לתת למלל של אותו אדם שמכעיס אתכם לצאת החוצה, ולהמשיך הלאה בחיים שלכם.
 
כן, בהתחלה זה ירגיש קצת מוזר ושונה,אבל לאט לאט, מתוך דבקות, שתיקה ובחירה בשקט הפנימי, תגלו שגם דברים חיצוניים מתחילים להשתנות.תגלו שלהגיב פחות ולכעוס עוד יותר פחות הופכים להיות משהו יותר טבעי, אז גם בודאיתגלו איך השקט הפנימי ישכון בתוככם יותר מתמיד.
 
אנשים מאושרים, אמרתי?
 
בהצלחה.