אל תהיה נוקשה!

לא פעם, מחוסר ידיעה, אנשים פשוט הופכים את הדברים. מחמירים איפה שיש הרבה מקום להקל, ומקילים היכן שצריך להחמיר. למשל, רבי  נחמן מברסלב מלמד אותנו שמצווה גדולה להיות בשמחה. ועדיין, אנשים מרשים לעצמם "לאמץ" את הדיכאון בזרועות פתוחות, למרות שיש בכוחם את היכולת להדוף אותו מהם. ויש הרבה דרכים לעשות את זה: לשיר, לרקוד, לשמוע מוסיקה משמחת, לספר בדיחות ועוד. כך הוא הדבר בכל תחום ועניין, אנשים מחמירים למרות שהם לא בדרגות רוחניות גבוהות שיכולות לאפשר להם לעמוד בחומרות שהם מקבלים על עצמם, דבר שגורם לבלבולים, עצבות והמון המון ייאוש.
 
מצד שני, אותם אנשים יורים את החיצים שלהם לכל הכיוונים בגלל החומרות הללו, בעיקר על אלה שלא נוהגים כמותם.
 
מאמרים נוספים בנושא:
מידה  אחת
לעשות את מה שצריך
כל אחד והחבילה שלו
 
חומרות לא מהוות בעיה כל זמן שאדם מחמיר עם עצמו ולא עם הסובבים אותו, וכמובן, שלא מפתח את אחד הסימפטומים של 'חומרות יתירות' – עצבות, ייאוש, ומפחי נפש בגלל הקבלות שלו. זו הסיבה שכאשר אדם מקבל על עצמו חומרה מסוימת הוא צריך להיות תמיד עם היד על הדופק – הן לגבי עצמו והן לגבי הסובבים אותו. לברר תמיד האם החומרה הזו בכלל הכרחית ותורמת לצמיחה הרוחנית שלו. לבדיקה זו יש חשיבות, מכיוון שתמיד יהיה מי שיארוב לאדם וינסה להכשיל אותו. והבנתם נכון, אני מדבר על היצר הרע. הוא יעשה הכל כדי להכשיל את האדם, כל שכן את זה שמקבל על עצמו חומרה מסוימת בה היצר משתמש ככלי אדיר להפיל אותו עד לקרקעית, ואת זה הוא עושה בעזרת החדרת מחשבות בליבו וראשו שצריך לעשות כך ואחרת, בזמן שההיפך הוא הנכון. עיקר הנגיעות הכואבות שלו הן בתחום השמחה האישית של האדם ובשלום  בית שלו.
 
רבי  נחמן מברסלב ותלמידו המובהק רבי  נתן ביקרו בחג  הסוכות בסוכה של יהודי באחת העיירות. רבי נתן, אחרי שבדק את הסוכה לאורכה ולרוחבה, פנה לרבי נחמן ואמר לו כי ייתכן שהסוכה הזו פסולה… רבי נחמן לא הסכים איתו. 'מבחינה הלכתית – הסוכה כשרה. ושמור את החומרות שלך לעצמך ולסוכה שלך…'
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
החיסרון  המושלם
סגולות  וקבלות
 
על האדם להיות זהיר ומודע לכך שאף אחד לא אמור לשלם את המחיר על החומרות שהוא מקבל על עצמו. יתירה מזו, מי שנוהג עם חומרות צריך להיזהר מההסתכלות על הזולת ממקום גבוה ומתנשא, עם גאווה איומה, שהרי זה הדלק של היצר הרע.
 
מכיוון שחומרות מעוררות דינים קשים הן עלולות למוטט את האדם, פשוטו כמשמעו. אנשים שנוהגים להחמיר, לרוב לא מסתדרים עם הסובבים אותם. הם מלאים בכעס, חוסר סבלנות והערכה לזולת, התנהגות כשלעצמה מעוררת דינים קשים. הגמרא מלמדת שבורא עולם לא בא בטרוניא עם בריותיו (עבודה זרה ג, ע"א א). משמע, שהתורה ניתנה לבני אדם ולא למלאכים, ובורא עולם מצפה מאיתנו שנחיה עם מהתורה, לא נמות ממנה! התורה והמצוות נוצרו כדי לעזור לאדם להשיג שמחה ואמונה בחייו!
 
אנחנו צריכים ללמוד מגדולים וטובים מאיתנו מתי צריך להקל ומתי להחמיר. מסיבה זו, חשוב מאוד שכל אדם יהיה מחובר למורה  דרך ומדריך רוחני שילווה אותו בצורה נכונה ויראה לו את הדרך הטובה בשבילו.
 
זכרו! מה שטוב לאדם אחד לא בהכרח טוב לאחרים, לכן יש לגלות משנה זהירות בכל הקשור בלשפוט אחרים או לדון אותם לכף חובה.