ט”ו באב, רוקדים כל הדרך לחופה

הוא כאן, ט"ו באב – חג האהבה!
 
כל זוג זוכר וחוגג את היום המקסים הזה. ממש אין מצב שנשכח אותו. ואם יש מי ששכח, מרכזי הקניות המלאים במתנות, כרזות צבעוניות, מבצעים של 'אחד פלוס אחד פלוס חמישים אחוז הנחה' והרבה מאוד בלונים בצורת לב יזכירו גם יזכירו, לו או לה, שחג האהבה ממש כאן.
 
חג האהבה שלנו הוא לא עוד "וולנטיין דיי" בלוח השנה, אלא יום שכולו אהבה עם משמעות עמוקה, שחל ביום ט"ו באב ימים ספורים אחרי היום בו חרב בית המקדש, היום בו צמנו ובכינו על החורבן והכאב. אין מה לומר, עם ישראל הוא משהו מיוחד. המעברים החדים האלה, למתבונן מהצד, נראים לא מובנים, כי איך אפשר לבכות ולהתאבל ומיד אחרי הכאב על האובדן היקר לנו מכל – בית המקדש, המקום בו שרתה השכינה הקדושה, בורא עולם בכבודו ובעצמו, אנו חוגגים את היום עליו אמר רבי שמעון בן גמליאל: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות וחוללות בכרמים"! (גמרא, מסכת תענית).
 
מאמרים נוספים בנושא:
זמן לאהוב
יש עם מי לדבר
ט"ו באב: בנייה ואחדות
 
ביום ט"ו באב קרו מספר דברים חשובים לעם ישראל, אך בעיקר ביום זה מציינים את עניין ה"מחוללות בכרמים", המחול של בנות ירושלים.
 
ומה זה אומר? מה היה כל כך מיוחד בטקס הזה?
 
תארו לעצמכם את בנות ירושלים – בחורות מתוקות ופנויות, רעננות ומתלהבות, שהיו מתלבשות ומלבישות את חברותיהן בכלי לבן – בגדים חגיגיים יפים וצחים, מתקשטות, מתאפרות ומסתרקות יפה. למה? כי ביום הזה הייתה להן מטרה חשובה מאוד: למצוא את שחיפשה נפשן – חתן! למשוך אליהן את בחיר ליבן.
 
הבחורים הרווקים היו מסתובבים בין הבנות היפות והיו צריכים לבחור את 'האחת'. אבל איך משכנעים את החתן לבחור באחת מהן מעבר להופעה המושקעת?
 
מספרת הגמרא (שם) ואומרת, "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך! אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל"!
 
את הנערות חילקו לשלוש קבוצות: יפות, מיוחסות ומכוערות.
 
הבנות היפות שאמרו "שא נא עיניך וראה" – רק תראה את היופי שהבורא העניק לנו, שהרי כתוב "אין אישה אלא ליופי".
 
הבנות המיוחסות אמרו "תן עיניך במשפחה" – בוא נמשיך את גזע המשפחה שלנו, תהיה חלק מייחוס מפואר, שנאמר "אין אישה אלא לבנים".
 
והיו גם המכוערות שלא היה להן עם מה ואיך "לשווק" את עצמן – לא יופי ולא ייחוס. אבל מה כן? נשמה! לכן אמרו "שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל"! קחו אותנו לשם שמים בלבד! תסתכלו על הפנימיות שלנו, על הנשמה ולא על החיצוניות, הכלי.
 
כך היו הבחורים בוחרים את בת הזוג שלהם ורוקדים כל הדרך לחופה.
 
וזה היה חביב על הבורא. כי ביום זה נחגגו מסיבות אירוסין ונרקמו קשרי זוגיות רבים, עוד בתים עתידיים בעם ישראל קמו.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
אני רוצה להרגיש אהבה
שמחת ט"ו באב
הסודות, השמחה והאחווה
 
אירוסין, זה הצעד הראשון לבניין הבית המשפחתי שלנו, וידוע שהבית הפרטי הוא בית מקדש מעט מאז חורבן בית המקדש, הבית הגדול של כולנו ושל בורא עולם.
 
לכן לא סתם עניין זה נחגג אחרי חורבן הבית ביום תשעה באב. מיד לאחר הצער והכאב, השכינה הקדושה גלתה ואין לה בית לשכון בו יותר. עצם בניית בתים יהודים של קדושה וטהרה – זה מקור להשראת השכינה. בית יהודי פרטי שמתנהל בקדושה, באהבה ובחיבור בין בני הזוג – שכינה שוכנת ביניהם. זו תחילתה של הגאולה אחרי חורבן הבית הכללי של עם ישראל. זאת העלייה הרוחנית אחרי הירידה הכואבת של חורבן והרס שאנו מתאבלים עליו ביום ט' באב.
 
כל בית יהודי שנבנה, כל זוג שמחליט למסד את הזוגיות שלו, להתחייב אחת לשני למשך החיים כדת משה וישראל, כל חתונה או החלטה בדרך לשם – היא חגיגה עצומה! היא חביבה על הבורא, היא גאולה שצומחת אחרי החורבן!
 
בדמיוני, אני מנסה לראות את המחזה הזה, וזה נראה מקסים. למה היום אין טקס יפה כזה? הרי אפשר ללמוד הרבה מהמחזה הקסום הזה…
 
כל אחד ואחת מאיתנו בתחנת חייו הנוכחית צריך לעצור ולחשוב על הזוגיות. אם מדובר ברווקים/רווקות – אז צריכים לשאול מה אנו עושים כדי לשנות את המצב הזה? איזה צעד יקרב אותי אל השינוי המיוחל, אל בניין הבית הפרטי שלי בע"ה בקרוב?
 
אם אנחנו בדרך ליום המיוחל – החתונה, או אם אנחנו זוגות נשואים – גם כאן צריך לשאול כמה שאלות. למשל, איך אנחנו מתכוננים ליום הזה? איך נחגוג את הזוגיות שלנו? וכידוע, זוגיות היא לא רק קשר גשמי אלא קשר רוחני עמוק וגבוה עם משמעות פנימית – אז איך מגיעים לזה? איך משמרים את זה? איך מבינים שבורא עולם מתענג ושמח עם כל בית חדש שנבנה?
 
וכדאי גם לעצור לרגע ולחשוב, באיזו קבוצה של בנות אנחנו נמצאים – לפני הקמת הבית או תוך כדי הזוגיות – האם אנו היפות שרואות רק את היופי ולאו דווקא החיצוני אלא את הפנימי, את היופי שבזוגיות ובתא המשפחתי? האם הוא קיים או חלילה נמוג? האם כל אחד מאיתנו – בני הזוג – חש את היופי, את הריגוש של תחילת הקשר? ואולי זה הזמן להתקשט מחדש, להדגיש בבגדים ובתמרוקים, להשקיע בעצמנו קצת יותר כדי לחשוף שוב את היופי שהבורא העניק לנו – בעצמנו ובזוגיות שלנו?
 
ומה עם הייחוס שלנו? ייחוס מפואר – בנים של מלך מלכי המלכים, עם ישראל, שמן הראוי להמשיך אותו – בין אם זה להוליד ילדים ובין אם זה להיות הדוגמה האישית לילדים שלנו, להתפאר במורשת ובייחוס הנפלא שלנו, להוות מודל חיקוי נכון וטוב לעבודה על המידות, לדיבורים נאים ועוד.
 
ואם אנחנו מוצאים את עצמנו בקבוצת הבנות המכוערות – זוגיות שדעכה, מצב של ירידה בקשר. זה יכול לקרות לכל זוג. אין מערכת יחסים שאין בה עליות וירידות, של ימים מעיקים וחונקים, של זמנים שאנחנו אפילו לא מבינים למה ומה מצאנו בבן/בת הזוג שלנו. רגעים שהייאוש מכרסם ולא יודעים לאן פניו של הקשר מועדות. גם במצב כזה צריך לתפוס יוזמה ולייפות את הקשר, להתלבש בבגדי חג ולעורר שוב את האהבה הישנה. ואם זה עדיין לא עוזר – אז לבקש לשם שמים! להוריד דמעות ולהתפלל, להתחנן ולבקש על הזוגיות שלנו שתזכה לימים של יופי וייחוס, של חוויות טובות ומקרבות ושנזכה לכתוב ביחד ספר זיכרונות זוגי משלנו.
 
ומתוך תחושה נפלאה זו נתמלא בשמחה, כי יש תקווה לכולנו. נבדוק היכן אנחנו אוחזים בקטגוריית "זוגיות" ונתכונן, נתלבש ונתקשט, נתפאר כמיטב יכולתנו לכבוד היום הגדול! כי זו ההזדמנות שלנו מחדש, ולא בכדי ט"ו באב יוצא בסמיכות לפרשת "ואתחנן" – אותיות "חתונה". יש עבודה מקדימה לרגע המיוחל, עבודה נעימה ומשתלמת.
 
 
* * *
טליה לוי (B.A בחינוך) עוסקת בתחום כבר 12 שנה. מדריכת כלות מוסמכת. ניסיון רב בתחום הכתיבה והחריזה, עוסקת במודעות נפשית ורגשית על פי תורת החסידות. נשואה ואמא לארבעה, ב"ה. ליצירת קשר: talyalevi226@gmail.com