לחיות עם חור בלב

איך חיים עם חור בלב? הורים רבים חווים את הקשיים של ילדיהם ומגלים שבתוך ליבם נפער חור. הרב דוד חרלפ מסביר איך מתמודדים עם 'חורים' בחיים.

3 דק' קריאה

הרב דוד חרלפ

פורסם בתאריך 05.04.21

מה לא נכתב על הקשיים שמלווים הורים באחת המשימות הכי חשובות המוטלות עליהם – חינוך הילדים. ובעיקר, לעמוד במשימה הזו בתקופה המאתגרת בה אנו חיים. אחד האלמנטים החשובים והנצרכים להבנת ילדינו (ועצמנו) הוא מודעות להתמודדות הרגשית-נפשית והרוחנית שצעירים רבים מתמודדים איתה, ובעיקר עם הצורך למצוא את דרכם בחייהם. אני לא יודע למה, אבל באופן מפתיע אחוז גבוה של הצעירים היום מעיד על כך שרבים וטובים מהם מרגישים ריקנות וכאב רב. הם רוצים להישמע, שיבינו אותם, ואנחנו כמובן צריכים לנסות לעשות את זה, יותר מכל – להיות שם בשבילם.
 
עם כל הקשיים שיש בהתמודדות שכזו, אני חושב שישנו חלק חשוב שקשור לתמונה ולא תמיד נותנים עליו את הדעת. ישנה קבוצת אנשים שמושפעת מאוד מהקשיים שהתא המשפחתי מתמודד איתם ולא תמיד מקבלים את תשומת הלב הראויה להם – ההורים.
 
מאמרים נוספים בנושא:
מחיר השלום
מכתב לאבא ואמא
הבן  האבוד
חינוך  באהבה – ספרו המומלץ של הרב שלום ארוש לאתגר הכי מעניין בחיים!
 
עד כמה שזה מעורר תמיהה, בעיקר בקרב הצעירים, הורים רבים חיים עם דאגה מתמשכת לגבי העתיד של ילדיהם. במיוחד הורים לילדים "בעייתיים", או אלה שנפלו לתוך מעגל ההתנהגות השלילית, אז החיים יכולים להיות עבורם קשים ולא פשוטים ובהחלט מרוקנים. זה כואב מאוד לדבר עם הורים שהילדים שלהם נפלו להתמכרות, הפכו את הרחוב לבית שלהם, התחברו ל'חברים' לא טובים, או כאלה שנטשו דרך חיים – כמו התורה, הרוחניות והקרבה לבורא, וסובלים מיצר של הרס עצמי מזעזע. יכול להיות שזה נשמע מוגזם, אבל להורים רבים האתגרים מרגישים ממש כך.
 
סבל וכאב רב ממלא את ההורים. מניסיוני, כאיש מקצוע המלווה לא מעט הורים מדובר בכאב צורם, בעיקר בלב האימהות. אם הייתי מתבקש לתאר בצורה הכי פשוטה איך הורים אלה מרגישים הייתי אומר שזה "לחיות עם חור בלב". מלא ספקות, בלבולים והרבה מאוד מבוכה מלווה אותם. 'למה?' היא השאלה בהא הידיעה שמהדהדת בראשם – 'למה זה קרה?', 'לא הענקתי לו/לה מספיק אהבה?', 'לא נתתי לו/לה את כל מה שהוא/היא צריכים?', 'איך מתקשרים עכשיו, במצב הזה, עם הילד?' וכן הלאה.
 
בכנות, התשובות לשאלות האלה ממש לא פשוטות, אלה שאלות כואבות. ולמרות זאת, אנשי אמונה אנחנו ועם רצון לתקן ולשפר, לקבל את העצות וההדרכה שאפשר. מניסיוני, אשתדל לעזור ולהאיר (עד כמה שאפשר) את הדרך להתמודד עם אתגר כזה.
 
לאחרונה, שוחחתי עם אחד התלמידים שלי. הוא סיפר בכאב על חוסר האהבה בבית בו גדל (נשמע מוכר?). למזלנו, הצלחנו להגיע להבנה מלאה של המצב שלו. היא תיאר את ההרגשה שלו כחור, כפי שציינתי. אחרי ששוחחנו על הריקנות שמסמלת את החור הזה, הגענו למסקנה שהוא צריך להגיע להבנה מלאה עם העובדה שיש לו 'חור'. הוא חיפש ללא הרף "פתרון", ובנוסף, 'לעשות שלום' עם המציאות שלו שהביאה איתה נחמה קטנה. הוא הקדיש זמן לא מועט "בישיבה" ליד 'החור' שלו. לעניות דעתי, זה מעיד על כך שהוא הגיע לאותה הבנה עם המצב שלו, אומנם כזה שהוא לא ביקש לחיות אותו או רצה אותו. בכל אופן, גישה זו היא ביסודה השתקפות של חוש אמונה מתעצם וגדל, המתורגם לתיאור-משל מסוים המשקף תחושת רוגע בזמן מצוקה.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
אמא, קצת קשה לי
אהבה, התרופה להכל!
תפילה של אמא
 
ל"לשבת ליד החור" יש שני יתרונות עיקריים.
 
הראשון, הוא יכול לעזור להסיר ולמנוע את הרצון הנואש להשיג תשובות מהירות. 'זה כואב, אבל אני יכול לחיות עם זה. השם אוהב אותי ואני לא מבין למה זה קורה. למרות זאת, אנסה לעשות שלום עם החור הזה'. כן, זה בסדר לבכות על התחושה הזו שמלווה את האדם כש'חור' מקונן בתוכו, לכעוס עליו או איך שתבחרו לנהוג איתו. אבל השורה התחתונה היא, שיש שם 'חור' וחייבים להתחזק ולהתמלא באומץ ובידיעה שהוא שם ולא להישאב או להיבלע לתוכו. וכמובן, לטפל בו.
 
השני, הוא בשביל הילדים שלנו. שום דבר לא משפיע על הילדים (אפילו על המתבגרים שביניהם) לראות הורה שמתמודד עם מצבים מאתגרים בחייו בקור רוח, שלווה ואיזון. גם לילד יש 'חור' (בעצם לכולנו) וזה מפחיד גם אותו. אם הוא רואה את הוריו מקרינים רוגע למרות היות 'החור' שם, ההשפעה יכולה להיות אדירה ובעלת עוצמה על נפשו. הוא יכול לקבל את המסר שבחיים יש 'חורים' ואפשר לחיות עם חוסר בהירות (לפחות בזמן מסוים). למזלנו, הילד יזכה בתחושת איזון שתוביל אותו למקומות טובים ובריאים יותר.
 
זאת לא עצה שטחית כלל וכלל. הנושא עצמו הוא לא שטחי, אלא עמוק וכואב. כמובן, שתפילה תמיד הכרחית ופועלת ישועות תמיד! יהי רצון שבורא עולם יזכה אותנו בכוח ובבהירות לעשות שלום עם ה'חורים' הפרטיים שלנו, לראות איך הם מחלימים וליהנות משמחה ואושר ביחד עם ילדינו, אמן. 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה