קראתי כעת את המאמר המדהים והמרגש שלך ויורדות לי דמעות.וזה נדיר אצלי. זה נגע לי עמוק בנשמה, אני בתקופה קשה מנסה לצאת מדיכאון לחיים חדשים, הזדהתי כ"כ עם הכאב העצום והגעגוע שאת מתארת, וגם קצת הרגשתי קנאה כי לי אפילו אין למה להתגעגע. לא חוויתי מעולם תחושות של בת לאמא. והמשבר שאני חווה בשנה וחצי האחרונה הוציא מנפשי את הגעגוע העמוק הזה למשהו שכ"כ זקוקה לו ולא היה מעולם. מרגישה ממש כמו שכתבת ש"משהו מהלב שלי חסר, פיזית ממש."
2. Anonymous
ב' תמוז התשע"ח
6/15/2018
קראתי כעת את המאמר המדהים והמרגש שלך ויורדות לי דמעות.וזה נדיר אצלי. זה נגע לי עמוק בנשמה, אני בתקופה קשה מנסה לצאת מדיכאון לחיים חדשים, הזדהתי כ"כ עם הכאב העצום והגעגוע שאת מתארת, וגם קצת הרגשתי קנאה כי לי אפילו אין למה להתגעגע. לא חוויתי מעולם תחושות של בת לאמא. והמשבר שאני חווה בשנה וחצי האחרונה הוציא מנפשי את הגעגוע העמוק הזה למשהו שכ"כ זקוקה לו ולא היה מעולם. מרגישה ממש כמו שכתבת ש"משהו מהלב שלי חסר, פיזית ממש."
ב' תמוז התשע"ח
6/15/2018
תגובה למאמר
קראתי כעת את המאמר המדהים והמרגש שלך ויורדות לי דמעות.וזה נדיר אצלי. זה נגע לי עמוק בנשמה, אני בתקופה קשה מנסה לצאת מדיכאון לחיים חדשים, הזדהתי כ"כ עם הכאב העצום והגעגוע שאת מתארת, וגם קצת הרגשתי קנאה כי לי אפילו אין למה להתגעגע. לא חוויתי מעולם תחושות של בת לאמא. והמשבר שאני חווה בשנה וחצי האחרונה הוציא מנפשי את הגעגוע העמוק הזה למשהו שכ"כ זקוקה לו ולא היה מעולם. מרגישה ממש כמו שכתבת ש"משהו מהלב שלי חסר, פיזית ממש."
ב' תמוז התשע"ח
6/15/2018
קראתי כעת את המאמר המדהים והמרגש שלך ויורדות לי דמעות.וזה נדיר אצלי. זה נגע לי עמוק בנשמה, אני בתקופה קשה מנסה לצאת מדיכאון לחיים חדשים, הזדהתי כ"כ עם הכאב העצום והגעגוע שאת מתארת, וגם קצת הרגשתי קנאה כי לי אפילו אין למה להתגעגע. לא חוויתי מעולם תחושות של בת לאמא. והמשבר שאני חווה בשנה וחצי האחרונה הוציא מנפשי את הגעגוע העמוק הזה למשהו שכ"כ זקוקה לו ולא היה מעולם. מרגישה ממש כמו שכתבת ש"משהו מהלב שלי חסר, פיזית ממש."