מהפכת השלום

שלום.

מה אומרת המילה הזו? מה המשמעות שלה?

שלום, באה מהמילה "שלם" ויש לה גם קונוטציה למילה "שלמות".

אנחנו נוטים לחשוב ששלום קשור רק למלחמות ולקשרים בינאישיים. אבל לא פעם אנחנו משתמשים במילה 'שלום' מבלי לחשוב עד כמה היא יכולה להשפיע עלינו ועל הסובבים אותנו.

מחקר קטן שעשיתי על המילה הזו לצורך המאמר הזה, עזר לי להבין עד כמה מופשטת ובלתי נפרדת היא המילה 'שלום' בתורה, ואיזו תרומה יש לה לעם היהודי.

את 'שלום' אנחנו פוגשים לראשונה בסיפור בראשית. כשיעקב אבינו ברח מהסכנה שריחפה עליו בגלל עשיו אחיו, הוא שכב במקום הכי קדוש בבריאה והניח מתחת לראשו 12 אבנים. אחרי הקרב עם המלאך של עשיו ואותו חלום נבואי, האבנים התאחדו לאחת. דבר זה הראה לו שכך ינהגו ילדיו – עם ישראל: כפרטים הם לוקים בחסר, אך עם שלום ואחדות הם הופכים לאומה מושלמת.

מאמרים נוספים בנושא:

שלום עכשיו, ותמיד!

אידיאלים שנשכחו

אמונה, אסטרטגיה לשלום

זמן השלום

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמֶרְךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֵּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיַשֵּׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם" (ברכת כוהנים).

אהרון, הכהן הגדול ואחיו של משה רבינו, היה התגלמות השלום וידוע בקנאותו בהשכנת השלום והאחדות בין עם ישראל ובין איש לאשתו. ברכתו נאמרת על ידי כל הכוהנים, צאצאיו של אהרון, בבית הכנסת ובמועדים מסוימים  ברוב עם והדר.

חיי הנישואין עצמם מתייחסים למושג שלום – שלום בית. במקורות אנו מוצאים שהשכינה הקדושה שורה בבית בו שוכנים השלום, אחדות ואהבה. "זכו, שכינה ביניהם".

ומה עם כתר הבריאה, השבת הקדושה? ברגע בו אנו חוזרים מבית הכנסת ונכנסים הביתה אנו שרים את "שלום עליכם", ואל פיוט זה מתלווים המלאכים המלווים אותנו. השבת עצמה מייצגת דבר שלם – שלמות, משום שבשבת עוצרים הכל, כל מה שאנחנו עושים במשך ששת ימי המעשה ומשתתפים באחת היצירות הנפלאות של בורא עולם, תוך שאנו טועמים מעין עולם הבא. ועל זה השכר הוא בלתי יתואר.

נחזור לשאלה איתה פתחתי את המאמר – מה אומרת המילה 'שלום'?

שלום, המושג שמחבר וממזג הכל לאחד, למרות שלכל החלקים שהוא מחבר יש את הייחודיות והמטרה שלהם. קחו לדוגמה תווי נגינה – נגנו תו אחד שוב ושוב. נכון, שהצליל נשמע נהדר? אבל נסו לשתף עוד כמה תווים, מה תקבלו? סימפוניה מדהימה, יצירת פאר נפלאה. כך הוא הדבר בעבודת צוות – לכל אדם יש מטרה ומשימה המיוחדת רק לו כדי להביא לשלמותו של הפרויקט, דבר שרק הוא יכול לעשות. אבל בסופו של דבר, המוצר נראה מושלם ויפה רק בגלל שיתוף הפעולה והאחדות בין היוצרים.

האומה היהודית עצמה נקראת "צבא השם", וצבא מן הסתם הוא האנלוגיה הטובה ביותר – כי בלי חיל הרגלים, המפקדים, חיל האוויר, הטכנאים, הפקידים, הטבחים, האפסנאים וכל מרכיביו של הצבא הענק הזה, מהבורג הקטן ועד לגדול – אי אפשר לנצח במלחמה! בצבא השם החיילים הם הכוהנים, הלויים וישראל – גברים נשים וטף, ולכל אחד מטרה ומשימה המיוחדת רק לו, ובלי אחד מהם העם היהודי לא יכול להשלים את המשימה הרוחנית שלו, ואת מטרת הבריאה – להיות אור לגויים.

אולי גם זה יעניין אתכם:

הברכה הגדולה

חוק חיוך חובה!

אנחנו קודם כל יהודים

גלגול של חיוך

לא מזמן שמעתי שיעור של הרב אליעזר רפאל ברוידא, בו הוא ציין שכל יהודי צריך לברך את זולתו באמירת "שלום" ולא ב"היי" הרפוי וחסר המשמעות שהתאזרח בשפה שלנו. למה? כי חז"ל מלמדים אותנו ש"שלום" הוא אחד משמותיו של בורא העולם, לכן ראוי שנברך אחד את השני ב"שלום". לכן, כשאנו מברכים אחד את השני ב"שלום" אנו משפיעים אחד על השני את ברכת השלום! אם נאמר זאת בכוונה, יש ביכולתנו לשנות את מצבו של האדם העומד מולנו לטובה, מכיוון שהמילים שאנו אומרים משפיעות מכל הבחינות על הסביבה והסובבים אותנו. יכול להיות שהאדם העומד מולנו סובל (רוחנית, פיזית, רגשית) ובאמירת "שלום" אמיתית עם הארת פנים וחיוך ענק נשנה את המצב. מספיק שנעלה לו חיוך על הפנים וזה כבר הישג אדיר!

אחרי ששמעתי את דבריו של הרב ברוידא, החלטתי לברך באמירת "שלום" ולא ב"היי" את האנשים איתם אני מדברת (וכאדם שגר בחו"ל זה לא קל!). מודה ומתוודה, קל לומר מאשר לעשות, הרגלים ישנים קשה לשנות מהר. בכל אופן, את הניסוי הראשון עשיתי על בת דודתי, שבהתחלה הייתה קצת המומה אבל הגיבה במתינות ובנימה חיובית. בשיחה הבאה שכחתי לגמרי מה"שלום" וההחלטה שקיבלתי על עצמי, אבל ההפתעה באה דווקא מהכיוון שלה – כשהיא פנתה אלי עם אמירת "שלום"!

גם אם לפעמים זה קשה, אני לא מתייאשת ואני לא גם מתכוונת לוותר על מהפכת השלום האישית שלי, ובטח לא על היכולת להשפיע על הסובבים אותי בברכות.

תנסו, זה עובד. וזה עושה רק טוב.