להרגיש באמת
אחד הדברים שהאנושות שואפת אליה הוא להרגיש באמת. את מה? את החיים, את האושר, את השמחה האמיתית. איך עושים את זה? הרב שלום ארוש מסביר.
איך זוכים באושר עילאי ובשמחת חיים?
יש מי שיאמר שהשאלה הזו היא שאלת השאלות, מעין חידה עלומה שאולי, אבל רק אולי, אין פותר לה…
אבל כששאלות מהסוג הזה מגיעות לפתחו של רבי נחמן מברסלב, זה סיפור אחר לגמרי.
כמענה ראשוני, והרבה לפני שהוא נכנס לעובי הקורה, אומר רבי נחמן – שאם אדם רוצה להגיע לאושר המיוחד הזה, לשמחת החיים הזו – הוא קודם כל צריך לשחרר את עצמו מהתאוות והתלות בהן. כי אדם המשוחרר מתאוות, לא תלוי בשום תוכן או דבר חיצוני שיכול לייצר אושר ורוגע פנימיים! אולי רק דברים קטנים ומועטים יכולים לצער אותו והוא גם לא מרגיש שהוא מפספס משהו.
בכל אופן, גם כשהתאווה הזו מספקת אותו, מיד הוא משתוקק ומתאווה לעוד דבר כפי שאומרים חז"ל "אין אדם מת וחצי תאוותו בידו", מכיוון שהוא לא משיג חצי ממה שהתאווה אליו במשך חייו. וגם אם כל תאוותיו היו מתגשמות, מה שהיה חסר לו היה נראה לו כפול ומכופל…
לכן, אחת המשימות העיקריות של האדם בעולם הזה היא – להשתחרר מכבלי התאוות. ורק כאשר הוא חופשי מהן, הוא יכול להרגיש קשר אמיתי עם החיים! חיים רוחניים וקשר אמיתי עם הבורא והבריאה כולה, בהרמוניה אמיתית ובלי שום הפרעות ודחף לרצות ולהתאוות לעוד ועוד.
"כי עיקר הבריאה" אומר רבי נחמן, "היא בגין דישתמודעין ליה (זוהר הקדוש פרשת בא מ"ב, ע"ב) כמו שכתוב, "לכבודי בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו" (ישעיה מג) (ליקוטי מוהר"ן ח"א, ל"ז).
בורא עולם ברא את העולם כדי שהאנושות תכיר ותדע אותו. אל איך אפשר להכיר ולדעת את בורא עולם? כדי להשיג את המטרה הנשגבה והמיוחדת עליה רבי נחמן מדבר, צריך שכל גבוה.
מאמרים נוספים בנושא:
"וגוף ונפש" ממשיך רבי נחמן, "הם בחינת אדם ובהמה, חומר וצורה, חכמה וסכלות, בחינת אור וחושך, כמו שכתוב (קהלת ב) 'כיתרון אור מן החושך'… והם בחינת חכמות התורה, שחכמות חיצוניות הם חומר וסכלות ובחינת בהמה, כנגד חכמות התורה".
אדם מורכב ומעוצב משני היבטים, מסביר רבי נחמן – הנשמה והגוף, שיכולים להיות מושווים לאדם ובהמה. הגוף הוא ההיבט של הבהמה והנשמה היא ההיבט של האדם. חומר הוא גוף, וצורה היא נשמה. הגוף הוא סכלות, בעוד הנשמה היא חכמה. הגוף הוא חושך, בעוד הנשמה היא אור אינסופי. במילים אחרות, האדם באופן עקרוני כולל שני כוחות מנוגדים: חושך, סכלות – בהמה פיזית, ואת האור – החכמה והנשמה הרוחנית.
"וצריך כל אדם להכניע את החומר" ממשיך רבי נחמן, "היינו בחינות מיתה, בחינת סכלות של הגוף של הארבעה יסודות, כמו שכתוב בזוהר (בראשית כז, ע"א) "ויקח ה' אלוקים את האדם" – מאן נטל ליה? (מהיכן לקח אותו?), מארבעה יסודין דיליה, דאפריש ליה מתאווה דילהון (מארבעה יסודות שהפרידו אותו מהתאוות הגשמיות של העולם הזה). וזה נעשה על ידי התענית, שעל ידי התענית מחלישין הארבע יסודות ונתבטל החומר, בחינות החומר – סכלות, חושך שכחה, בהמה – ונתגבר ונתעלה בחינות השכל והצורה, האור והזיכרון, אדם…" (שם).
צריך לעבוד קשה כדי להכניע את החושך והסכלות, שמסמלים את תאוות העולם הזה! – זאת המסקנה העיקרית מדבריו של רבי נחמן מברסלב. ועל ידי שאדם עושה את זה, הוא באופן אוטומטי מחזק את הטבע הרוחני שלו וגורם לו להתרומם ולהכניע את הבהמה שבתוכו, ולהתגבר על החושך עם אור אינסופי. לכן, קיום המשימה העיקרית של האדם בעולם תלוי באיון והתנקות מהתאוות.
"מותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל"! (קהלת ג, יט).
ההגדרה של אדם מבוססת על השאלה – מי שולט על מי? האם האדם שולט על הבהמה, או שמא הבהמה היא זו ששולטת על האדם? כדי לחיות חיים אמיתיים, האדם צריך להיות השליט העליון מבין השניים. וכפי שרבי נחמן אמר פעם לתלמידיו, "למה חיות שהולכות על שתי רגליים לא יכולות ללמוד להיות בני אדם ובקיאות בחכמה? כי הדבר העיקרי שמבדיל את האדם מן הבהמה היא החכמה – החכמה לדעת את השם!"
לפעמים, נדמה שלא מעט אנשים בעולם הזה הם כמו אותן חיות על שתי רגליים, שחסרים את האמת, את החכמה האמיתית והברורה. מספיק להתבונן עם מבט קל על העולם של היום ולהבין כמה רבי נחמן צודק. אדם יכול פרופסור מכובד ומוכר וחריף מאוד בתחומו, אבל חסר את החכמה האמיתית. אדם יכול להיות תלמיד חכם עצום, אבל אם הוא לומד בלי אמונה אז הוא חסר חכמה, מכיוון שהוא חי בלי קשר אמיתי עם בורא העולם כיוצרו. ולא רק, אלא שאין לו קשר אישי של אבא או חבר טוב ולכן גם לא מדבר איתו.
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו, שכל אחד מאיתנו חייב לעבוד – כן, גם אם זה קשה – כדי להתנקות מהתאוות הגשמיות, מכיוון שרק אז הבורא ישחרר אותנו מהתאוות הללו ויאפשר לנו להתעלות ברוחניות ולדבוק בו. יהי רצון שנזכה לזה, אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור